לא משווה את הנבחרות עד גיל 19 ל21. אצל הנבחרת עד 21 זו כן הבלחה למרות שזו של עד גיל 19 לא עלתה לאליפות אירופה האחרונה (לא ניצחה את לטביה..) Sent from my SM-S918B using Tapatalk
למה אתר כאן הסטלנים העלו במשחק המלא נגד צכיה רק את המחצית הראשונההה Sent from my SM-S918B using Tapatalk
3 פעמים באותה נבחרת זו מגמה שרלווהטית לנבחרת ספציפית אחת. זה לא מגמה על הכדורגל הישראלי. זה בדיוק מה שכתבתי בפסקה הראשונה.
התייחסתי לעניין ההבלחה. אם אותם שחקנים פחות או יותר מצליחים 3 פעמים, אז זו לא הבלחה. הסתכלתי עכשיו על הרכב הנבחרת הזאת מול לטביה בחודש מרץ ממש הרכב דומה למונדיאליטו. מוזר. אופק מליקה, עילאי פיינגולד (גיא דזנט 80), דניס קוליקוב (יונתן ליש 89), אור ישראלוב, נועם בן הרוש, רועי נאווי, עדי יונה (חמזה שיבלי 65), אריאל לוגסי, תאי עבד, ענאן חלאיילי (זיו בן שימול 73), אחמד סלמן. פיינגולד, ישראלוב, לוגסי, עבד, חלאיילי, שיבלי היו משמעותיים במונדיאליטו. גם סלמן, בן הרוש ונאווי היו במונדיאליטו. אולי היה צריך לגוון ולקחת שחקנים אחרים מהדור הבא. אין לי הסבר אחר.
גם חיפה יכולהפסיד לראשלצ במשחק אחד. תוסיף לזה תנאי המגרש הרעים שהיו בפולין. סופה ובוץ. תם1-1. קורה. Sent from my M2101K7BG using Tapatalk
התחלנו בתירוצי המגרש עקום? הדשא חום? בנוער לא התלוננו על דשא נוראי נגד אורוגוואי, ו3 ימים טחכ על אותו דשא מינוס 5 שחקנים עשו מקום שלישי? לא מתחבר לי...
ההסבר הוא פשוט - השנתון הזה ספציפית הצליח 3 פעמים ונכשל פעם אחת. מעולה. האם השנתונים האחרים מתחתיו יצליחו? אם כן אז יש פה מגמה אם לא אז מדובר בקיץ חד פעמי. בסופו של דבר בשביל הצלחה אמיתית, אם יש 5 אליפויות אירופה עד גיל 21 כל 10 שנים - אתה צריך להיות ב-3 אם יש 5 אליפויות אירופה עד גיל 19 ב-5 שנים אתה צריך להיות ב-2-3 אם יש 5 אליפויות אירופה עד גיל 17 ב-5 שנים אתה צריך להיות ב-2-3 אם יש 5 מונדיאליטו ב-10 שנים אז אתה צריך להיות לפחות ב-2 זו הצלחה. זו מגמה. כרגע אתה רואה הצלחה בשנתון. אחד. בודד. אתה לא רואה שום מגמה בכדורגל הישראלי ובענף שבו הבעלים דוחפים ל-7 זרים רשומים ו-6 על המגרש בלי אף חוק שמחייב קבוצות לתתלשני שחקנים מתחת לגיל 21 לשחק בהרכב אני לא רואה איך יהיה פה הצלחה. ושיהיה ברור מה זה הצלחה. הצלחה = לספק שחקנים טובים ומשתפרים לנבחרת הבוגרת וקבוצות הליגה. לא מחזור של שחקנים בינוניים במקרה הטוב. הרי לא יהיו 100-200 ליגיונרים ישראלים באירופה ככל הנראה.
רק לעשות סדר בשנתונים. אגב בטורניר הנוכחי יש שחקנים בני 23. לדעתי, אלו היו השחקנים הצעירים הבולטים (לגילם) שללא ספק יהיו כמעט כולם בבוגרת תוך שנתיים שלוש: מנור סולומון בן 23 עדיין. דניאל פרץ בן 22 עדיין. ליאל עבדה בן 21. רוי רביבו, עומר סניור, סתיו למקין, איליי מדמון בני 20. דור תורג'מן, אוסקר גלוך בני 19. אור ישראלוב, פיינגולד, טוקלומטי בני 18. שחקנים נוספים: גנדלמן, קארצ'ב בני 23 צרפתי בן 19 תאי עבד, שיבלי, חליילי בני 18 יש פה טווח של 5 שנים עם שחקנים לא רעים. כשמסתכלים 4 שנתונים מעל, בני 24-27. בקושי מוצאים שחקנים ברמה "בינונית פלוס". אולי רק נטע לביא ואבו פאני.
ועדיין כל השחקנים שהם בקושי בינונים פלוס הם 90% מהנבחרת הבוגרת. ואני שואל למה? למה אופיר דודזאדה בגיל 32 משחק בהרכב הבוגרת ולא רביבו? ליידנר פצוע ועדיין. אני מעדיף שרביבו יטעה, יצבור ניסיון, ובעוד 3 משחקים ישתפר עוד יותר וכבר יהיה שחקן אחר לגמרי, מאשר שאופיר דודזאדה שרק יירד ברמה, ומעולם לא היה שחקן ברמה בשביל לשחק בכלל בנבחרת יהיה שם. אני מעדיף להקריב קמפיין אחד עם צעירים מוכשרים מאשר להקריב עוד קמפיין עם שחקנים גמורים. למה רז שלמה צריך לקבל קרדיט משחק אחרי משחק אחרי משחק, כשכל משחק הוא גומר אותנו? למה לא למקין או ישראלוב, שעמדו במצבים וסיטואציות בגיל 18-20, שרז שלמה לא עמד כל הקריירה שלו? אז יהיה להם קשה בהתחלה בנבחרת הבוגרת? אולי כן ואולי לא, אבל בניגוד אליו הם יכולים פאקינג להשתפר. למה אוסקר גלוך פותח בגיל 18 על הספסל מול בלארוס ואנדורה, בנבחרת הבוגרת אבל ברקוביץ בניון ושות כבר שיחקו? במה הוא שונה מהם פרט לעובדה שזה היה בשנות ה-90 ועכשיו אנחנו ב-23. על נושא דניאל פרץ אני עוד יכול לקבל את זה כי גלזר באמת נתן עונות טובות, גם אם אני חושב שגלזר פחות טוב ממנו וזו הדעה האישית שלי, אבל בחייאת, יש לנו כל כך הרבה שחקנים מוכשרים בשנתון הזה- באזורי הגילאים האלה של 18-20, למה לא להתחיל להריץ אותם כבר מספטמבר? אז נפסיד לרומניה. אוקיי. אבל נרוויח שחקנים וניסיון ל-10 שנים קדימה. למה לחכות איתם בצמר גפן עד גיל 23-24? מה זה נותן לנו? מי זו ישראל, שמאמנים חושבים שהם יודעים לגדל פה שחקנים כשאת כמות הכשרונות שאותם מאמנים טיפחו לאורך השנים ונתנו להם במה אפשר לספור על 2 ידיים.
תיקון: נפסיד לרומניה בכל מקרה, רק שבסיטואציה שתיארת לפחות הרווחנו משהו מזה לטווח הרחוק. Sent from my SM-S918B using Tapatalk
מזכיר שאת ההגעה לרבע הגמר עשינו שאנחנו הנבחרת הצעירה ביותר בטורניר. רק כדי שתבינו כמה גיל לא משחק תפקיד אם אתה פשוט טוב. מסר שצועק לנבחרת הבוגרת לשנות משהו. Sent from my SM-S918B using Tapatalk
יש בכדורגל הישראלי המון פרימיטיביות עומר. רוב הפרשנים כאן ורוב מקבלי ההחלטות חושבים במושגים של מבחן תוצאה. מבחן תוצאה זו גישה עסקנית שמושרשת כאן במשך עשרות שנים. ברגע שאני רואה פרשן אומר "המאמן השיג תוצאה איקס, אי אפשר לבוא אליו בטענות" אני ישר מפסיק לקרוא. תוצאות יכולים להשיג גם אבוקסיסים וגיא לוזונים. אבל יש הבדל מרכזי אחד בין מאמן מתחזה לבין מאמן אמיתי, הבדל אחד בין מאמן הישרדותי לבין מאמן שבאמת מעוניין לקדם את הכדורגל הישראלי. מאמן אמיתי ישיג את התוצאות שלו בעזרת דרך. מאמן אמיתי, יקחו לו את השחקן הכי מוכשר ואתה עדיין תראה את אותן סכימות התקפיות, סגנון המשחק לא ישתנה, הפילוסופיה לא תשתנה כי אותו מאמן יודע מראש לזהות ולזמן שחקנים שהכישורים שלהם מתאימים לפילוסופיה המודרנית שלו. הוא לא תלוי בשחקן אחד. עכשיו לעניין שציינת, כל עוד הפילוסופיה בכדורגל הישראלי תהיה עסקנית והישרדותית, מה שאנחנו נמשיך לראות בנבחרת הבוגרת, וגם בליגת העל, זה התבססות על שחקנים מנוסים עם תקרה משעממת, כי ככה זה כשהדרך לא מעניינת ומה שמעניין זה תוצאה ולשרוד את הג'וב עוד שבוע. 7-8 שחקנים צעירים שבלטו במונדיאליטו (מהצעירה לא הייתי לוקח אף אחד למעט דניאל פרץ ואולי גנדלמן ולאיוס) כבר היום אני רוצה לראות אותם משולבים בנבחרת הבוגרת, מבחינת דרך, זה הדבר הנכון לעשות. לא כי זה בריא להקפיץ כל כך הרבה שחקנים מגיל נוער לבוגרים, אלא כי פשוט אין לנו כישרונות בדורות הקודמים. היסודות של השחקנים כאן שהם מעל גיל 23 הם חרפה. זה מרגיש שהיסודות בשנתונים 2003 ומעלה נבנו בצורה יותר טובה. מבחינת כישרון ויכולת, דור תורג'מן, דניאל פרץ, ישראלוב, למקין, רביבו, גלוך, שיבלי, כל אלה הראו מבחינתי האישית בוודאות גמורה שיש להם איכות של נבחרת בוגרת כבר עכשיו, היום. אבל גם אין לי ספק שהטענה הזו תיתקל בהרבה גיחוך וציניות, כי גדלנו על עסקנות. אנחנו חושבים כמו עסקנים מבלי שאנחנו אפילו שמים לב. למשל המנטרה: שחקן שלא הוכיח את עצמו בבוגרים לא צריך להיות בנבחרת בוגרת, זו מנטרה. הוכחה בבוגרים לא תמיד תלויה בשחקן. בארץ מבחינה תרבותית, שחקנים מקבלים הזדמנות באיחור של 4 שנים. חלון ההזדמנויות כאן לצבור ניסיון מתחיל מגיל 22 בערך, במקום מגיל 18. יש סיכוי שבלי קרסטאיץ' גלוך מנסה להוכיח את עצמו בבית"ר רמלה מול 200 אוהדים ביציע. דור תורג'מן בנקודת הזמן הזו, בלי לראות מה הוא עושה במכבי, שחקן טוב יותר מוויסמן ובריבו. כרגע הוא יותר טוב מהם. זה לא עניין של ניסיון בוגרים, זה עניין של סט יכולות. טכניקה, כוח מתפרץ, שמירה על הכדור. אני לא רואה סרט שישראלוב או למקין לא יותר טובים מרז שלמה. אין לרז שלמה את הכוח המתפרץ את השקט עם הכדור, והיכולת של למקין לקרוא מצבים שני צעדים קדימה. אין לו שום דבר שקרוב לטיפול בכדור והיכולת לצפות מהלכים של ישראלוב. אבל מה כן יש לו? ניסיון בליגת העל, ניסיון בנבחרת. העסקן תמיד ישים בעדיפות את הפרמטרים האלה, שפחות מהווים סיכון, מאשר שהוא יעדיף כישרון ופוטנציאל. מייאש.
הדברים פה משתנים. כמעט כל הקבוצות הגדולות יצאו ממעגל המימרים, מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי ת"א עם מאמן חדש לגמרי, ב"ש עם מאמן של עונה וחצי ברזומה. שחקנים צעירים כבר יודעים שבלי לקחת אקסטרות ולהיות מקצוענים לא יצא מהם כלום. לאט לאט הפרימיטיביות הולכת ונעלמת. מבינים שעם כשרון לא הולכים למכולת, יודעים שצריך להיות שחקן מגוון ולא להיות רק הגנה\התקפה. למוסד דינוזאורי כמו ההתאחדות ברור שזה יגיע אחרון, אבל גם לשם זה עוד יגיע.