מכבי חיפה - עונת 2023/24. אפטר פארטי.

רכש רע של הקבוצה. שחקן שכונה, חסר מוח וחסר משמעת טקטית. גם על המשחק באשדוד בפליי אוף שהיללו אותו, אנשים שוכחים שהוא "מכר" לאשדוד גול ואז פשוט החזיר והרוויח לקבוצה שלו פנדל. אז בלעדיו עדיין היו מנצחים.

 

תפור על אבקוסיס בבית"ר.

 

צ'יבוטה צריך להיות הstudy case שעולה בכל פעם שמישהו צועק "רכש".

ישראלי, הגיע במיליון יורו, הוסיף עומק כביוכול. בסוף מסתבר שיש בנוער שחקנים יותר טובים ממנו.

 

הוא יהיה גם סטאדי קייס למי שאין לו בעיה לשחרר את המעט ישראלים שכן שווים משהו?

 

עזוב עכשיו איך מתנהלים מועדונים אחרים. אתה יכול להסביר לי את ההיגיון הכלכלי מאחורי הטענה ש"מכבי חיפה מכניסה סעיפי שחרור מיוזמתה"?

נגיד שאני זורם לגמרי עם הטענה שלכם שהיא מעוניינת למכור אותם.

איזה ישראלי שוחרר בחלון שהגיע צ'יבוטה? או בזה שלפניו?

 

זה לא איזה עובדה רק דעה שלי ששחקנים בעלי סעיף שחרור נקוב מקבלים יותר עניין ופחות בעיות בדרך לעסקה.
במיוחד סעיפים יחסית נמוכים.

 

ברגע שאתה מכניס סעיף שחרור לחוזה, זה ברור שמכירה היא על הפרק.
אתה מייצר תודעה של - "תביא הצעה ותלך".

כמו בבדיחה הידועה - זה שאתה למכירה כבר הבנו, כל מה שנשאר זה לדון על המחיר.

 

למה זה משהו רע אבל? ככה עובד השוק היום, שחקנים מתקדמים הלאה. דורטמונד ואייאקס לא מכניסות סעיפי שחרור לשחקנים? הגיע הזמן שבישראל גם יתקדמו לכיוון הזה

 

קשה לומר שהשתכנעתי.

יעקב שחר, האיש שיש לו בעיניים שקלים במקום אישונים, הוא האיש שמטוב לבו יכניס לשחקני נוער סעיפי שחרור נמוכים?

לא יודע לגבי אייאקס, דורטמונד? המקרה היחיד מאז מריו גצה הוא ארלינג הולנד. תזכיר לי מי (היה) הסוכן שלו?

הם עושים הכל כדי להימנע מסעיפי שחרור ומסכימים לחרוג מהנוהל רק כשמדובר בעסקה כדאית באופן קיצוני (הולנד, כאמור).

 

מחלקות נוער חלשות יחסית ומגבלת זרים.

Sent from my SM-S906E using Tapatalk

 

האלנד היה כישרון יוצא מן הכלל שהחזיק בהצעות גבוהות יותר ממועדונים גדולים יותר ולכן היה לו קלף במו"מ מול דורטמונד.

אני לא חושב ששיבלי וחלאיילי החזיקו במקרים דומים.

 

נכון. הנקודה היא שבהיעדר חוקים שמחייבים את זה כמו בליגה הספרדית, סעיף שחרור יבוא תמיד מהצד של השחקן ולא מהצד של הקבוצה.

אתה מעריך פה יתר על המידה את הכוח שיש למועדונים במו"מ מול שחקנים, אפילו צעירים. אנחנו לא בשנות ה90 יותר, אין לשחקנים שום בעיה למצוא את מה שהם מחפשים. לא יקבלו סעיף שחרור במכבי חיפה, יקבלו אותו במקום אחר.

האם המועדון צריך לעמוד על שלו גם אם זה אומר לאבד כשרונות בחינם או להסכים לסעיפי השחרור - זה דיון אחר ואין בהכרח תשובה אחת נכונה. אבל הטענה שהמועדון הוא זה שדוחף לסעיף השחרור פשוט לא מחזיקה מים, אין לה שום היגיון כלכלי. והיגיון כלכלי זה השם האמצעי של יעקב שחר.

 

תסביר לי איך לכל השחקנים במכבי חיפה יש סעיפי שחרור, ובמועדונים אחרים פה אין? והפועל ת"א של הניסנובים או בית"ר של אברמוב אלה לא דוגמאות כי כמו שכבר אמרתי אלה בעלי בית שמחפשים למכור את השחקנים שלהם.

גלוך זאת אחלה דוגמה איך המועדון, למרות שכל המנוף היה בצד של השחקן, הכניס סעיף שחרור גבוה מאוד.
למה לשאר השחקנים שם אין סעיפי שחרור?
אצלנו זה נראה שלכולם יש, כלומר כל השחקנים מכופפים אותנו במו"מ.
ואלה לא סעיפי שחרור של 7.5 מיליון (ואז לא הייתי אומר כלום, גם לא על חצי מזה) אלא הרבה הרבה פחות.

 

בכלל, אותי מעניין למה סעיף השיחרור של סבע 3 מיליון אירו? למה למשל לא כפול? ברור שהשחקן בעצמו צריך להסכים אחרת הוא לא חותם על חוזה חדש, אבל בשביל קבוצה מהמפרץ הפרסי 3 מיליון אירו זה כלום. במציאות של הגבלת זרים סכומי השחרור של השחקנים הישראלים צריך בסוף גם קצת להבהיל קבוצות מחו"ל לא?