הפועל תל אביב 2023/24 כבר שנים שהפועל תל אביב היא מושא ללעג, ותוסיפו לזה את "עונת המאה" השערורייתית ותקבלו מצב מאוד לא פשוט לאוהדים באדום. "אמרו לו שהחולצה האדומה זו לא מציאה", אמר אריק איינשטיין ז"ל, שהפועל ב-DNA שלו – מעניין מה הוא היה אומר. ואולי בכל זאת מצאו נחמה. הניסנובים זזו הצידה סוף סוף, הגיעה קבוצת הרוכשים האמריקאית שהתקבלה בספקנות אדירה ובסימני שאלה. האם רוח חדשה נושבת במתחם חודורוב? האם יש מקום לאופטימיות? האם הם מסוגלים לקצת יותר מ-"להיות יותר טובים מהניסנובס"? נותר רק לקוות. כי אחד המועדונים הגדולים בארץ חייב להתחיל את הטיפוס למעלה. ***** עונת 2022/23 הייתה חרא מהרגע הראשון. עזבו להיתלות באילן גבוה כמו לנצח סוף-סוף בדרבי או להביא גביע – גם פלייאוף עליון הפך למילה גסה. תחושה רעה הייתה כבר עם בניית הסגל הביזיונית וחבל שאולטראסהפועל עצר את מחאת המנויים. שחקני מפתח פנטסטיים כמו דורון ליידנר, אושר דוידה ושי אליאס נמכרו ובמקומם הגיעו מחליפים לא טובים, למעט הישאם לאיוס הדריבליסט בחסד שהצטרף אבל היה פצוע זמן רב. קובי רפואה היה תחת זמן שאול ועזב אחרי ההפסד המביך 4:3 לסקציה נס ציונה. במקומו הוחתם סלובודאן דראפיץ', מאלה שאתה אומר עליהם "הוא מאמן ליגה טובה" ו"יותר ממורה לספורט". אז אומרים. סלובו היה מנותק. הוא ניסה לשחק עם לחץ גבוה ושכח שהפועל קבוצת תחתית לא טובה. שילוב של וותיקים לא טובים כמו שלומי אזולאי משל, אדי גוטליב בעונה איומה, וצעירים שעדיין לא בשלים כי כאן זו לא הנבחרת הצעירה. הפועל התבזתה עם 6:0 אומלל נגד הפועל באר שבע – ההפסד הגבוה בתולדותיה – ולאחר מכן הוא עזב. חיים סילבס שהיה ברור שייצב קצת את ההגנה – הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה בקושי רב. אמנם היה ניצחון 1:3 מרגש על בית"ר ירושלים בטדי יממה לאחר שריפת מתחם האימונים, אבל בפלייאוף התחתון הפועל הייתה איומה. במשחק על החיים ועל המוות נגד הפועל קריית שמונה היא נגררה לפיגור 2:0 בבלומפילד. הקהל עשה מה שעשה – מופע פירוטכניקה, עצירת המשחק – לא ספורטיבי אבל הטריף את השחקנים – והפועל נשארה בליגה עם גול עצמי. עוד שווים אזכור: השוער אמיליוס זובאס שהצטרף בינואר ומנע מאיתנו לרדת ליגה| דן איינבינדר בעונה לא רעה בכלל - הפגין מנהיגות, כבש שערים, קיבל חוזה לעונה נוספת| אלן אוז'בולט שסיפק מספרים בניגוד לקייס גאנם - 11 שערים, לא מובן מאליו בקבוצת תחתית| ואנטואן קונטה שכמעט מכר אותנו. המושיעים החדשים פחות או יותר בחודש פברואר עלו כותרות על קבוצת רכישה אמריקאית שמעוניינת לקחת את הפועל תל אביב לפחות באופן זמני ואז למכור אותה כשהערך גבוה יותר. לא סטוץ אבל גם לא קשר ליותר מדי שנים. כמובן שהקהל שעייף מאכזבות היה סקפטי מאוד. הניסנובים זזו הצידה בסופו של דבר. האחים דייויד ומיכאל מינצברג הם המושכים בחוטים. "רוצים להפוך את הפועל שוב לאחת הקבוצות הגדולות בארץ", אמרו. כבר בהתחלה אפשר לומר שההשפעה הייתה מיידית, בדברים הקטנים. ניסיון לנהל דיאלוג אמיתי עם הקהל ולהבין את צרכיו, עבודת מדיה טובה יותר במועדון, דחיפה של משחק חגיגות המאה, מינוי אנשי מקצוע נוספים ועוד הפתעות כמו חן סול האנליסט. על בניית הסגל בינתיים מגיע לחבר'ה ציון בינוני. מייקל ולקאניס (48), היווני-אוסטרלי ששימש בעבר כעוזר מאמן נבחרת יוון וגם היה מאמן זמני בבלגיה, הוא זה שקיבל את המפתחות. לאוהדים יש סיוטים מסזאר מנדיונדו כמובן. "אני נרגש לקבל את ההזדמנות הזו, בעזרת עבודה משותפת נחזיר את המועדון למקום הראוי", אמר. אלימלך, טועמה ותקווה שוב על המגרש "משחק המאה" - מחר, יום שבת ה-15 ביולי, אוהדי הפועל תל אביב יוכלו שוב להיזכר בעבר המפואר של הקבוצה עם קיום משחק הראווה נגד לגאנס הספרדית לציון מאה שנה להיווסדות המועדון. אמנם היריבה רחוקה מלהיות שם גדול אבל האמריקאים עמלו בעמל רב (על אף הטענות לגבי המחיר שגבו על כרטיס) לבנות אירוע יפה שספק אם היה מתקיים בלעדיהם. בזה אחר זה הוזמנו הסמלים שהעניקו כל כך הרבה רגעים יפים. דגלאס דה סילבה למשל, אחד הזרים הגדולים בתולדות הקבוצה, אף ייקח חלק במשחק. חלק מהשמות הגדולים שזומנו לטקס: שלום תקווה – היהלום, שביט אלימלך – המלך של הפועל, עומר דמארי שהפרידה ממנו הייתה צורמת, סלים טועמה שהוא חלק מהצוות המקצועי ופרש במדי הפועל בניגוד לרוב, פיני בלילי והשער המרגש בדרבי, יגאל אנטבי – בועט ברגל שמאל ומבקיע את הגול, הבלם טל חן שהיה חלק מתקופה מרגשת גם הוא, עומרי קנדה הסילון מכנף ימין וגם אישטוון פישונט וגאבור הלמאי, חלק מהקבוצה האגדית של רבע גמר גביע אופ"א. ****** https://www.israelhayom.co.il/wp-content/uploads/2023/07/10/10/New_ALEN6535-6-e1688983256423-960x640.Xxx אלטמן הוא הבשורה| ובחזרה לכדורגל: אז מה מצב הסגל בתאכלס? אוהדי הפועל קמו לבוקר מדאיג לא מזמן כאשר לאיוס הודיע להנהלה על רצונו לעזוב לחו"ל, הוא מחזיק בהצעות ונראה שהפועל תמשיך את דרכה גם במשמרת של ההנהלה החדשה – מועדון מוכר ושקל להוציא ממנו שחקנים. גם סתיו למקין עשוי לעזוב אבל במקרה הזה קשה לבוא בטענות. לעניות דעתי לאיוס הוא המבחן הגדול עבור הרצינות והכוח של ההנהלה החדשה וגם האמונה שתהיה או לא תהיה מצד הקהל שהצביע ברגליים ועשה כמות מנויים יפה. עומרי אלטמן הוא השם הנוצץ ביותר שהגיע בינתיים, שחקן ההתקפה חוזר הביתה לקדנציה שלישית באדום אחרי עונה מצוינת בקפריסין. אלטמן מזוהה מאוד עם הפועל והוא הכוכב של הדור החדש של האוהדים וזה מסמל גם את הבעיה הגדולה של מועדון פאר שהתדרדר, על אף שהוא שחקן לא רע, מסוגל להבקיע בדאבל-פיגרס ובחור מקסים. עוד שחקן מנוסה הוא הקשר חוסה רודריגס שיחזק את מרכז השדה. אור בלוריאן הגיע בהשאלה מהפועל באר שבע וההגנה הייתה עקב האכילס של הפועל למן הרגע הראשון אשתקד. לא מעט עזיבות היו. גוטליב מיצה את עצמו במועדון אחרי זמן רב, נפרד לאחר העונה החלשה ביותר בקריירה שלו. עוד שמות שנפרדו – בן ביטון שדעך משמעותית, שלומי אזולאי שלא באמת שיחק, ניב זריהן שהוא הוכחה לכך שכישרון זה לא מספיק, אנטואן קונטה כמובן, גודפריד רומראטו שהשתפר וגם אלכסדנר בולייביץ' והרבויה איליץ' שהגיעו בינואר. ***** לו"ז לקיץ: גביע הטוטו רגוע| קצת אחרי משחק הראווה לחגיגות המאה, בהפועל יחזרו להתעסק בכדורגל – המראה למחנה אימונים קצר ומשחק נגד סנט פאולי הגרמנית ב-22.7, ושבוע לאחר מכן כבר מתחיל גביע הטוטו – הפועל ירושלים היא היריבה הראשונה ומשחק הבית הראשון יהיה ב-5.8 נגד הפועל פתח תקווה העולה החדשה. הפעם אין את המשחק המסורתי נגד בית"ר ירושלים בגביע הטוטו. הליגה עצמה, 'הלחם והחמאה', תצא לדרך ב-26.8, יום שבת, הפועל תפגוש את בני סכנין בדוחא – משחק לא פשוט בכלל. הגרלת המשחקים הייתה קצת אכזרית. מכבי נתניה לא פראיירית והיא היריבה הראשונה שתגיע לבלומפילד, ואחר כך תוך ארבעה מחזורים מצפה לאדומים מפגש נגד הפועל באר שבע החזקה בחוץ, ובמחזור הרביעי דרבי ביתי – ללא שערים 4-5 בגלל השטויות מהעונה שעברה (ועונשים שצריך להוקיע מהכדורגל). הטירוף ימשיך עם משחק בית נגד בית"ר ירושלים לאחר מכן. הפועל תסיים את הסיבוב הראשון במשחק בית נגד מכבי חיפה אותה לא ניצחה בבלומפילד מאז 2014. לאור הליגה הבינונית פה בארצנו הקטנה, יכול להיות שבמידה שיגיע מקצה שיפורים עד לסגירת חלון ההעברות והקבוצה תפתח טוב את העונה, אולי הפועל תעשה פלייאוף עליון מה שקרה מעט מדי בשנים האחרונות. קצת קשה לצפות ליותר מזה, כבר שמענו לא פעם את המילה 'תהליך'. השחקנים הצעירים ימשיכו להוות חלק חשוב, גם בהרכב וגם מהספסל.
רציתי להרים איזה פרויקט יותר רציני לכבוד חגיגות מאה השנה להפועל תל אביב, כשחגגתי יום הולדת 30 דירגתי את 30 השחקנים הגדולים בתולדות ריאל מדריד. בכל מקרה אני אסתפק בהרכב הטוב ביותר שראיתי כאוהד - שיקולים של רגש וחיבור כמובן ולא רק מקצועי בלבד: שביט אלימלך| אילן בכר, שמעון גרשון, דגלאס דה סילבה, דדי בן דיין| גילי ורמוט, יוסי אבוקסיס, ביבראס נאתכו, סלים טועמה| עומר דמארי ואיתי שכטר. הספסל: וינסנסט אניימה, אסי דומב, וואליד באדיר, יגאל אנטבי, אביחי ידין, גאבור הלמאי, דימיטאר טלקיסקי, שלום תקווה, ערן זהבי, רונן חרזי וטוטו תמוז כן כנראה שלא הרבה אוהדים יעדיפו את שביט אלימלך על פני וינסנט אניימה אבל שביט היה אחד מגיבורי הילדות שלי ובשיאו היה שוער מדהים שלא הוערך מספיק ולא רק המסע באירופה. איתי שכטר היה שחקן אלוהי בעונת הדאבל. ערן זהבי כבש את שער האליפות אבל הוא בהרכב של הצהובים ולא שלנו. כמובן ששלום תקווה עולה מהספסל זה קלאסי. ההרכב בשנים הקשות - מ-2014 ואילך: ארנסטס שטקוס| איאד אבו אביד, אדי גוטליב, אוראל דגני, דורון ליידנר| שי אליאס, שי אבוטבול, עומרי אלטמן, פארליי רוסה, הישאם לאיוס| אלן אוז'בולט
נרתכו נכנס להרכב של כל הזמנים? כמה עונות הןא כבר נתן אצלכם? 2-3? הוא יצא בגיל צעיר לרוסיה. יכולים לא לאהוב אותו אבל לזהבי יש מקום לפניו, הוא אחראי על הרגעים הכי גדולים שלכם גם בליגה וגם בצמפיונס. כנ״ל לאיוס, עונה אחת ולא רציפה בגלל פציעה כבר הכנסת אותו? היה לכם את הקשר הברזילאי שרב״ש הביא אם אני זוכר נכון ונתן אצלכם כמה עונות יפות, עד שעבר לבולגריה אם אני זוכר נכון.
לאיוס שיחק עונה אחת ואפילו פחות אבל היה לנו כל כך הרבה חרא בעשור האחרון, יותר עונות בתחתית מאשר בצמרת, רק ב-2013/14 היינו קבוצת צמרת מובהקת. מעט מאוד שחקנים בהפועל תל אביב היו כאלה עם קסם מסוים. לגבי הרכב כל הזמנים אתה תיתפלא, אני לא יכול להגיד שאני אוהב את ערן זהבי אבל אני גם לא ממש שונא אותו, הרבה פחות מהאוהד הממוצע, בטח בגלל הגול בטדי שהוא הרגע הכי מאושר שלי כאוהד הפועל, יותר מליגת האלופות ויותר מרבע גמר גביע אופ"א. ביבראס נאתכו דחק לספסל את אביחי ידין וכן הלאה, ערן זהבי על תקן שחקן התקפי ולא במרכז השדה. ביבראס היה מעולה ושיחקנו אצלנו שלוש שנים במצטבר כן. גם בדאבל הוא עזב בחודש מרץ משמע יותר ממחצית מהעונה היה איתנו. אגב הרכב האגדות משנת 2000 פלוס-מינוס אם תקרא לזה ככה, את שייע, גדעון טיש, משה סיני ואחרים לא ראיתי במו עיני וגם לא את גילי לנדאו השחקן שרב"ש הביא אני מניח אתה מתכוון ללוקאס סאשה, שחקן שיודע להצטרף מקו שני והיה מאוד מחובר לקהל. שיחק אצלנו שנתיים. הוא קשר מרכזי עם אוריינטציה התקפית. פחות החזקתי ממנו, מודה.
אהבתי את אלימלך אבל אניימה זו רמה אחרת. בכללי לדעתי הפועל ת"א שיאנית שוערים זרים: קרמנס, ביג'ייב, באקו, אניימה, אדל, שטקוס, מארינוביץ', זובאס ואולי שכחתי עוד מישהו. Sent from my SM-S906E using Tapatalk
אז אמרתי אני מערבב כאן רגש וזה בסדר גמור. שביט אלימלך הוא אחד משלנו מה שנקרא. הוא למד בבית ספר שאני למדתי בו, בתל נורדאו. הוא היה סמל של התקופה היפה שלנו מסוף שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000. פעם ההורים שלי הלכו לסופר בבן יהודה, לצערי לא באתי איתם, אמא שלי ניגשה אליו ואמרה לו "הבן שלי דור אוהד הפועל והוא ממש אוהב אותך" והוא הלך לאוטו והביא כמה קלפי סופרגול וחתימות| כשהגעתי לאימון של הפועל תל אביב כשהייתה תמונה קבוצתית, בפרוטקציות כי חבר של אבא שלי היה צלם במעריב - הייתי ילד ביישן שבכלל השחקן האהוב עליו הוא שמעון גרשון ושביט אמר בו תשב לידי, כל מיני סיפורים כאלה. אני חושב גם שהוא היה שוער מדהים בפנדלים ובמעמדים גדולים, מעבר לעונת הרבע הגמר, הישראלי היפה, תמיד דיבר בגובה העיניים, שחקן שאף אוהד כדורגל לא יכול לשנוא.
התרשמותכם עד עתה מהבעלים החדשים? כמובן יצטרכו לספק קבלות אבל עד עכשיו נראים אחלה חבר'ה בניגוד לנוכלים שהובילו את המועדון בשנים האחרונות.
ערב מרגש באיצטדיון בלומפילד: https://images.wcdn.co.il/f_auto,q_auto,w_1400,t_54/3/5/7/1/3571287-46.Xxx 1.המשחק - הדבר הסתמי והלא באמת מעניין. אנחנו קבוצה בינונית מאוד גם בהרכב מלא אז ללא הבלמים הצעירים והחשובים, ללא הישאם לאיוס (חן סול אמר שהוא נשאר - אפשר לסמוך עליו?), ללא עומרי אלטמן וללא אלן אוז'בולט - יהיה קשה מאוד. טוב לנצח בדקה האחרונה בשיטה הקלאסית של עלי מוהר ז"ל. וכמה זה נכון - "כשאין אתה סובל - וכשיש אתה סובל", קצת התגעגעתי. 2. להסתכל על החיובי - לא מבין כל אוהד שלא היה במשחק אתמול גם אם מחיר הכרטיס הוא שערורייה. כמה פעמים ייצא למישהו במהלך החיים שלו להיות באירוע כזה וכשאגדות העבר באות, ובטח כשהיחס המחפיר שלנו לשחקני העבר ידוע. חבל שלא היו יותר מ-9,000. 3. מספר 3 דגלאס דה סילבה - כמה אהבה הוא קיבל בחימום, איזה מרגש היה לראות אותו עם סרט הקפטן ומה שיפה זה שמלא ילדים היו שם עם חולצות שלו והם בכלל לא ראו אותו בלייב. אי אפשר להשוות בכלל את ההילה שלו לזו של השחקנים מהעשור הגרוע של הפועל, גם לא עומרי אלטמן. הוא נראה במצב פיזי טוב, חבל שלא שיחק קצת יותר, הציל חצי גול, נקרא לזה ככה. 4. הטקס - אולי אם היו עושים את זה לפני המשחק אז חבר'ה היו מבריזים וחותכים. תעודת כבוד. כמובן שנוצר מצב אבסורדי בהפועל שיש שחקנים ענקיים כמו שמעון גרשון, גילי ורמוט ויוסי אבוקסיס וכמובן ערן זהבי שגם תרם - שלא היה אפשר לחשוב עליהם בכלל, ואני הרי אוהד הפועל "בגלל" גרשון. גבי לסרי שהיה הראשון לעשות מעשה שלא ייעשה - לעבור מהפועל למכבי - הוזמן אתמול, קיבל בוז, ובצדק. הטקס התנהל בצורה הבאה: ממספר ההופעות הנמוך ביותר מבין 'היכל התהילה' ועד למספר ההופעות הגבוה ביותר. וואליד באדיר הגיע וזה נשמר בשושו עד לרגע האחרון. אני כמובן חיכיתי לשביט אלימלך שהקהל שר לו, לסלים טועמה (אולטראס, איפה אתם? למה לא לעודד את האגדות בכל המשחק? ולמה בכלל לשיר על 'אנטי מכבי' או קללות ביום כזה?), לפיני בלילי, לשי אבוטבול. ראו את שייע פייגנבויים מתרגש. היה אפשר לנגן ברקע גם איזה וידאו של עשר שניות לכל אחד שעלה לבמה. לא ראויים לדעתי להיכל התהילה - ניר לקס, גל שיש, עומרי אפק שגם היה סתם שחקן וכן הלאה. הנעדרים הגדולים - שלום תקווה לא הגיע, מעניין למה, דיברו איתו, הוא היה אמור להיות, המועדון אפילו כתב לאוהדים; יגאל אנטבי גם נעדר, אמרו שהוא עוזר מאמן בבני ריינה והם במחנה אימון; גם ג'ימי טורק ומשה סיני שהוזמנו בוודאות - לא היו.
שמעון גרשון העלה פוסט עם תמונה שלו מניף את הגביע ב-2006: "בלעדיו חגיגות המאה לא יכולות להיות מושלמות" מה דעתכם? האם באירוע כזה כמו חגיגות המאה צריך להסתכל רק על הטוב למשל, ושמעון היה שחקן גדול, להזמין אותו ושהוא יקח את הסיכון אם הקהל "יבזה אותו" וישרוק בוז וכן הלאה או חלילה יזרוק איזה משהו לכיוון שלו? אני חייב להגיש שוב שגרשון הוא השחקן שגדלתי עליו, אני אוהד הפועל תל אביב 'בגללו', שיחקתי בלם בילדים ובעטתי פנדלים לגובה ורציתי להיות כמוהו. אהבתי הכל אצלו - הקלאסה שלו, הדיבור הישיר הזה, טיפוס שאי אפשר לשנוא. עד שהוא עבר לבית"ר ירושלים האמנתי שיש סמלים בכדורגל, הוא פשוט שבר לי את הלב. הוא היה יכול להיות אגדה אמיתית, אחד מה-4-5 הכי גדולים (לא מדבר על תפקיד אחרי פרישה כי עובדה שהיום הוא לא בענף). המעבר הזה הכניס לו הרבה כסף והוא זכה באליפויות אבל הוא גם לא הרגיש שייך. והשורה התחתונה היא שכמה שאהבתי אותו זו החלטה מובנת מאליה של ההנהלה וכנ"ל גילי ורמוט.
יצא לי לדבר עם גרשון באיזה אירוע כמה שנים אחרי שפרש, הבן אדם(אז לפחות ומתאר לעצמי שאין שינוי) מנותק מכדורגל ברמות קשות, זה מסביר את הפוסט שלו, רמת ניתוק חמורה. גם אם המון מהאוהדים שמקללים אותו היום בכלל לא ראו אותו משחק וחלקם אפילו לא נולד שעבר לבית"ר והם משתמשים בזה כאיזשהו סממן חובה לאהדה הפנאטית שלהם לקבוצה כמו שהיה אצלנו עם אבוקסיס זה עדיין לא מוחק את המעבר שלו. יש המון המון מעברים בין בית"ר להפועל אבל יש מעברים ויש מעברים ובאירוע חגיגי שנועד בעיקר בשביל הקהל שחקן שעשה מעשה כזה שפגע באוהדים שלו צריך לדעת שהוא בצדק לא רצוי שם.
שוער אנדרייטד בארץ. זוכר את ההצגה שלו בקריה ב - 1994. 2:2. מנע בגופו 3 נקודות חשובות. בעצם ה - 5 נקודות שאיבדנו מול הפועל ת"א, היה גם ההפרש מהאלופה מכבי ת"א.
אני השגתי את הטלפון שלו ככה בדרך ערמומית והוא מעולם לא שאל שאלות, אתמול כתבתי לו והוא אמר: "כן זה היה לא מגניב - אבל זה המצב". לפעמים הוא עונה, כל שנה אני שולח לו מזל טוב. אני לא יודע אם הוא מנותק, הוא מעדיף להיות בעסקים. כשהפועל הייתה בסכנת ירידה הוא העלה איזה פוסט פעם ואיחל בהצלחה. הוא ניסה קצת בערוץ הספורט והרגיש שזה לא נוח לו להעביר ביקורת או משהו כזה וכן הוא אוהב את החיים הטובים ולא עניין אותו לנסוע לק"ש כמה שעות כדי לראיין את איזי שרצקי. הוא אולי לא נמצא 'ברחוב הספורטיבי' אבל המקרה שלו היה מזמן. אני משוכנע גם שהרבה אוהדים שהיו רואים אותו ברחוב היו באים לזרוק מילה טובה דווקא, כולם חכמים מאחורי מקלדת. אני באופן אישי מעולם לא הייתי הולך ללכלך על שחקן שאני שונא באינסטגרם או לא יודע מה. אם הייתי רואה את ערן זהבי ברחוב הייתי אומר לו "ערן אני אוהד הפועל, לא אשכח לך את הגול בטדי זה היום הכי שמח שלי כאוהד" וזהו. חלילה לומר שאני נגד הדעה שלך שהוא לא היה צריך להיות מוזמן, אני מסכים עם המהלך הזה. אגב אומרים שהזמינו את גילי ורמוט אבל התחרטו - לפי Ynet ואמרו לו שעדיף שלא יגיע.
