יש לי הון עצמי של 100 מיליון שקל. החלטתי לקנות את הפועל חולון בכדורסל ב-70 מיליון. (אין בעד מה). אדם נורמלי: "עיסקה של קוף מצוי, אפשר היה לנצל את הכסף הזה בצורה הרבה יותר חכמה" אתה בתגובה: "למי אכפת, ביג פאקינג דיל, הוא עדיין עשיר ויכול לקנות מה שבא לו" זאת הרמה וזאת הלוגיקה. שוק הכרמל פינת לוס אנג'לס.
זה לא מה שאני אומר מה שאני אומר שאם הג'טס היו רוצים ק"ב מחליף אחר מזאק ווילסון כסף זה לא מה שהיה עוצר את זה
שלוש בחירות סיבוב ראשון של הברס אני משכיב לך עליו עכשיו בלי להסס רק תגיד לי איפה חותמים ומתי כאילו תחשוב שטכנית אני מציע לך גם את קלייב וגם את מרווין האריסון + עוד סיבוב ראשון. ואני מוכן גם להוסיף שחקנים על זה אתה יכול רק לחלום שבחירת דראפט תייצר לך קוורטרבק כמו הרברט
אנרגיות של סמרטוט רצפה ולחשוב שזה המנהיג בלוקר רום. אבל רגע נכון שכחתי זה בגלל האורגניזיישן איזה מסכן שיואוווו. יא אללה עם השיקגו ברס האלה הרסו את קוורטרבק של המחר. שנתיים ברציפות מוצצים לך יא חתיכת מניאק ואתה לא יודע לשחרר פס על 10 יארד. בא לעשות לנו פרצופים מהפלייבוק של תשעה באב רוצה שנרחם עליו. סע לחיים שלך!
נשמה אתה נשמע כמו burner account של סבתא וירג׳יניה. ה-QB האשפה שלא מסוגל להשלים מסירה ל-3 יארד הוא כרגע אפילו לא בטופ 5 בעיות הכי גדולות של האירגון (AKA אורגניזיישן) שמשתין עליך בקשת כפולה ישירות לגרון כבר 10 שנים אנד קאונטינג ושעדיין זוכה לנאמנות עיוורת והשקעת זמן ואנרגיות נפשיות. צ׳רנוביל של ה-NFL. נובוסיבירסק של הספורט האמריקאי. אנשי מקצוע אימבצילים ועתיקים בכל מחלקה. מוות קליני בכל תחום. חור שחור שכל שחקן עם טיפת כישרון מגיע אליו כדי למות. אפשר ואפילו רצוי להתעסק בנושאים חשובים כמו אנרגיות במסיבת עיתונאים של יום רביעי אבל אישית הייתי מתחיל ומסיים בשירשור הבא ומתפלל לאדושם שירחם (לא מחדש דברים שמישהו לא יודע אבל כן מזקק אותם):
אז זהו שהמצב לא כזה גרוע כפי שהוא נראה ולקווין וורן אני עדיין נותן להינות מהספק הוא הגיע למקום רקוב שקודמו בתפקיד הזניח מכל הכיוונים. עד שהוא יוכיח לי אחרת כמובן. במידה ולא מעיף את השני ליצנים האלה וממנה במקומם מאמן בקליבר גבוה ואיזה ג'י אם שיש לו מושג בפוטבול אז גם הוא נשרף אצלי. אבל אם יש מישהו שיכול לשכנע את מקסקי להביא את הארבו לקבוצה הזאת זה הוא. ואם זה לא קורה שנה הבאה זה כבר לא יקרה בכלל. מה גם שתמיד יש את הסיכון שהוא ילך לצ'רג'רס. אני לא מאמין שאיזה בן ג'ונסון יכול להביא את השינוי. אני יודע שהארבו הוא מניאק לא קטן אבל הוא בדיוק הטיפוס שיכול להחזיר את הכבוד לקבוצה הזאת. וזאת קבוצה שהיה לה הרבה כבוד עד סוף עידן לאבי. ואז נכנס לך הג'ורג' מקסקי הזה ב 2011 שאין לו אפילו פילוסופיה של פוטבול והדברים התגלגלו כמו שהתגלגלו. למעשה מ 2011 עד היום כל אחד פה מהפורום הזה יכל לנהל את הקבוצה הזאת בצורה יותר מוצלחת. ואני לא ציני. אני באמת מאמין בזה. בכל מצב פילדס זה לא האיש. ואני לא מרגיש שום תחושת פספוס איתו. הכי הרבה היינו מביאים אותו לבינוניות וזה המצב שאני הכי שונא ב NFL
הוא אכן תופר את היריב האימבציל מהצד השני אבל המיסמאץ' הוא משני צדי ה-LOS. גרין ביי נרמסים בקווים ולאב כ-drop back passer נראה כמו זאק ווילסון הן מבחינת קור הרוח והן מבחינת הדיוק במסירות. אשכרה לא מסוגל לתפקד. אם לאפלור לא מאכיל אותו בכפית בפליי-אקשן הוא אבוד. מקווה שדטרויט לא ירפו. יש פה פוטנציאל לשחיטה שתחזיר קצת כבוד אבוד מה-100-150 שנים האחרונות. ברמת ה-30 הפרש ומעלה.
כן אבל מי צריך בחירת סיבוב שני גבוהה אם אפשר לשלוח אותה על צ'ייס קלייפול ועוד כשיש את קול קמט ורוברט טוניאן? לא ראיין פולס ושיקאגו, זה בטוח. #מתגעגע לימים
אתה רוצה לצחוק קצת? תראה מה המנותקים האלה העלו היום. תשמע ג'ונסון עיצב שם כמה מהלכים ממש יפים ברבע הראשון מבאס שהוא הוריד את הרגל מהגז ברבע השני הוא נראה מאמן התקפה בדיוק מהסוג שאנחנו אוהבים אני מקווה בשבילו ובשביל הליונס שהוא לא ימהר עם ההחלטה לעבור להיות מאמן ראשי הוא עדיין לא לגמרי שם הוא צריך עוד שנה להתבשל.
ברור שג'ונסון הוא ריל דיל כבר שנה שנייה ברציפות כמו כל פלייקולר שמצליח להפיק פוטבול איכותי מיצור כמו גוף. אין לי מושג איך הוא מבחינת אישיות ויחסי אנוש אבל בהנחה הסבירה שלא מדובר בדושבג על אין סיבה לחכות אם ההזדמנות הנכונה נקרית. שזה במילים אחרות כל אירגון שיהיה ב-Clean slate ועם בחירת טופ 2 בדראפט. אם היה טיפת אמון בסבתא וירג'יניה ומשפחת בתחת הייתי אומר שזה יכול להיות שידוך מושלם (פלוס ענק שהוא כבר מכיר את הדיוויז'ן) גם מבחינה כלכלית כי הדרישות שלו לא יהיו גבוהות אבל לצערי אין לי. הם יעשו מה שהם עושים כל searching hire וזה להסתמך על עצות של עסקנים דוחים ו/או סבאים שיזרימו איזה מקורב כלשהו. ג'ים שוורץ/ביל אובראיין/ווינק מרטינדייל, משהו בסגנון המת הזה.
הצתה מאוחרת, אבל בחירת דראפט מזעזעת של הליונס עם גיבס. בזמן אמת לא חשבתי שזה יהיה אחד לאחד כמו עם סוויפט מעצם ההשקעה (חשבתי שאולי יש בעיות לא מקצועיות איתו), אבל same shit. מבין שהוא לא יכול לחסום עציץ ולא רץ שיכול להיות פיזית power horse, אז למה לבזבז עליו בחירת סיבוב 1? מאוד תמוה. עוד רסיבר אתלטי שיכול לשמש כמטרת עומק ולשרוף את ההגנות לצד סיינט בראון היה יכול להיות נהדר בהתקפה של בן ג׳ונסון (יכול לספור לפחות 3-4 כאלה בדראפט האחרון). חושב שגם לגוף מגיע יותר קרדיט. הוא נראה (לי) יותר רגוע ומנוסה מהתקופה בראמס כמישהו שיכול יותר לאלתר ולקרוא הגנות גם בלי עזרה באוזנייה. אבל כמובן שגם הכול יותר קל עם אוליין שנותן לך מספיק זמן לחשוב גם שאופציה א' ו-ב' לא קורות.
יש גבול אפילו למה שלאפלור יכול לעשות כדי לעזור לק"ב החלש שלו כשגם קו ההתקפה לא מתפקד וגם יש לך את חוליית ה-RB מהחלשות בליגה. ג'ונס אחלה אבל סובל מבעיות כשירות, AJ דילון שחקן לליגה הקנדית (במקרה הטוב). מאחוריהם יש כל מיני ריג'נים מהסוג שמבקשים מהם להזדהות בכניסה כשהם מגיעים בבוקר לפסיליטי. ככה זה יראה העונה מול כל קבוצה עם פאס ראש סביר. דטרויט לא היה צריכים אפילו לשלוח בליצים כדי לשחוט את לאב.
מה שיפה לראות בפאקרס שלמרות כל החסרונות שציינת פה מדובר בקבוצה עקשנית עם כבוד. אחרי הרבע הראשון זה היה נראה שהמשחק הולך לשחיטה והם איכשהו כמעט והצליחו לחזור לזה. אני יכול רק לחלום על גישה כזאת מהשחקנים של הברס. (שיעול: אדי ג'קסון) למרות שאני לא אשקר אם הם מנצחים בטעות את הברונקוס בראשון זה ירגיז אותי. אני דוחף להתרסקות טוטאלית שלהם בדגש שפילדס בהרכב משחק את הסגנון שלו עד סוף העונה. הסיוט שלי זה שהוא נפצע ואז פולס ושותפיו מקבלים את כל התירוצים שהם צריכים בשביל לשמור כל הכיסא והתפקיד. למרות שמפילדס ספציפית פולס תמיד יכול להתנער. איברפלוס לעומת זאת פחות. בנושא אחר: משהו שקצת פחות התחברתי אליו במשחק של ג'ונסון זה שהוא מריץ את הכדור המון, השאלה אם זה נובע מזה שיש לו קוורטרבק מאוד מוגבל וראינו את זה כבר בסנאפ השלישי, או לחלופין מקו התקפה קטלני עם מונטגומרי כראנינבאק שיודע גם לנצל אותו אז למה לא בעצם? דבר אחד אני יודע שאני בספק אם אני אפספס משחק של הליונס עד סוף העונה. הקבוצה הזאת מסקרנת בקטע אחר. מצד אחד הם מראים ניצוצות של הדבר האמיתי מצד שני יש רגעים שעדיין מרגישים קצת את הליונס ההם שכולנו מכירים, היום פשוט שינו להם את השם לברס. אגב אם יש שחקן שמגיע לו לשחק מאחורי קו כזה זה מונטגומרי. זה שחקן שתמיד דוחף קדימה. קצת בידור לשבת למי שבא לצחוק:
