לי הוא נראה בול אותו דבר. מצויין בפליי-אקשן ותיקתוקים ל-In breakers ו-Seams באמצע המגרש, נתון למינימום brain fart מחריד אחד למשחק ולא מסוגל ליצור כלום out of structure, בטח לא כזורק (לפעמים הוא כן מצליח לרוץ לאיזה 5-6 יארדים כשהגנות מזלזלות בו לחלוטין ומורידות את הליינבקר'ס לעומק למשימות כיסוי). יש לזה מן הסתם ערך לא קטן והוא מעל הממוצע שמסתובב בליגה. כשאני מכנה אותו "יצור" ושאר ליכלוכים זה הסטנדרט הנאצי הרגיל שלי. לא חדש לאף אחד שהתקרה איתו מוגבלת אבל כשיש פלייקולר איכותי וצוות מסייע טוב הוא מספק ריצפה לא רעה בכלל. מעדיף אותו על ג'ימי GQ/דרק קאר ובשיקלול הפרשי החוזים גם על קירקוש. זה גם ה-QB המוגבל (בלי איום הפליי-אקשן גוף וההתקפה גמורים ורצוי לבסס אותו באמצעות ניסיונות ריצה גם אם הם לא יעילים באמת. לא חובה אמנם כפי שהוכיחו לא מעט מחקרים בנושא כי ליינבק'רס מתוכנתים להגיב ל-fake handoff בכל מצב אבל לפעמים ה-human element חזק מהכל), גם המצ'אפ הספציפי מול הגנת גרין ביי שנרמסת כבר מעל עשור מול כל התקפת ריצה נורמלית וגם כי ה-OL חזק יותר בחסימות ריצה. הם לא באמת בנויים למשחקים של 30+ ניסיונות מסירה של גוף כ-drop back passer, בטח לא ב-game scripts כמו ביום חמישי שהם דורסים ונכנסים ליתרון משמעותי מוקדם. וכן, מסכים שזה גם עלה להם בשחיטה פוטנציאלית וגם כמעט עלה להם בקאמבק אם ההתקפה ממול הייתה קצת יותר מתפקדת אבל שוב, זאת התקרה של התקפה עם גוף כ-QB. אתה לא באמת יכול לדרוס איתו 60 דקות נונסטופ. יש יותר מדי פרקי זמן במשחק שבהם כשהפלייקולינג לא אלוהי (מה לעשות שלפעמים יש יריבות עם מושג) ו/או ההתקפה מפגרת בדאון & דיסטאנס. הוא לא יכול to elevate כלום.
אני בעד שזאק ווילסון ופתח וישחק כל משחק אני מוכן לסבול את זה כל הדרך לכאלב הבעיה היא שאני לא רואה את שיקאגו מנצחים משחק אחד אפילו ואני כן רואה את הג'טס כמו תמיד מנצחים 2 משחקים שלא קובעים כלום בסוף העונה
אם יש משהו שה-NFL היה צריך ללמד אותך ב-50 שנה שאתה צופה זה שמחר הג'טס מנצחים את הצ'יפס או במקרה הרע מפסידים בפוזשן אחד אחרי שתהיה להם הזדמנות להשוות/לנצח בדרייב האחרון. ג'ו ניימת וזאק ווילסון מגיעים לריאיון בלעדי עם סוזי קולבר ועושים סולחה + מקנחים בשלישייה, אחמד סלאח מכניס את אישתו להיריון העשירי, טיילר סוויפט מציעה נישואים לטיילר קונקלן. תתכונן נשמה.
חייב לציין שקיילב לא פוצץ לי את הדמיון אתמול יש לו את הכלים להצליח בליגה אין ספק אבל הוא לא מרגיש לי כמו כישרון של once-in-a-decade - סנריו חלומי זה שהוא ממשיך להפגיז נגד ההגנות פח אשפה האלה עם רסיברים פנויים לגמרי ו 10 שניות פלוס בפוקט זוכה בק טו בק בהייזמן ודין ספנוס מזיל ממנו ריר כמו נאמב שלנו ומשחרר את הרברט על 3 בחירות סיבוב ראשון או יותר.
עד שמישהו לא יעצור את וושינגטון, ההייזמן הוא של פניקס להפסיד. הבנאדם משחק עם 3 רסיברים שהולכים להיבחר ביומיים הראשונים של הדראפט. חיים קלים זה אנדרסטייטמנט. עוד שבועיים מלחמת עולם בינם לבין אורגון. בתחילת נובמבר הם יוצאם לשחק נגד USC במה שיכול להיות קרב על ההייזמן. גם ה"דרבי" נגד WAZZU עלול להיות מוקש, אבל זה עוד רחוק. לארי סקוט תמות אמן.
אי אפשר להתייחס לשום דבר שקורה ב-PAC 12 העונה ברצינות כרגע כי כל ה-power houses שיחקו נגד האשפות (סטאנפורד/קאל ברקלי/ASU הם המיץ של המיץ של הזבל. אצל השתיים הראשונות אני בספק אם יהיה בכלל football program עוד 3-4 שנים) של הקונפרנרס ורמסו אותן בהתאם. רק כשהן יתחילו לשחק אחת נגד השנייה יהיה אפשר להבין מה מי מו, במיוחד מבחינת האיכות ההגנתית שתמיד חסרה להם. אורגון מרגישה כמו הקבוצה הכי שלמה אבל התקרות ההתקפיות של וושינגטון ו-USC>>>>>>>>>> ות'כלס זה מה שמנצח משחקי פוטבול ב-2023. אתה כנראה מרגיש ככה כי היה מדובר בליטרלי משחק אימון מול קונוסים ושחקנים ב-70 רמות מתחת לרמה של המקבילים שלהם (מניח שתדבר אחרת אחרי שתצפה בו מול הגנות כמו של ND, אורגון ויוטה.). זה אכן בעייתי להתרשם מ-QB's כשהם נאלצים להתמודד עם 0 pass rush והרסיברים פנויים all over the field בלי מגנים ברדיוס של קילומטר אבל יש לקיילב מספיק מהלכים כאלה בשנתיים וחצי האחרונות ואני מאמין שעוד יהיו במצ'אפס הקשוחים שמצפים ל-USC עד סוף העונה. הוא הכי קרוב לריל דיל שאפשר לצפות מקולג' פרוספקט. אנדרו לאק היחיד מעליו. לוראנס למשל היה אחד האוברייטדס הרציניים ובעיניי הוא עדיין כזה (לא שהוא לא טוב עם פוטנציאל לטוב מאוד, אבל מעולם לא הראה שום trait עלית באמת ששמת לי את הלסת. בטח לא ב-NFL, אבל גם לא בקלמזון). אבל פה זה לא המצב. היכולת שלו Out of structure היא מהומסית. מתקתק זריקות מדוייקות להבהיל לכל חלקי המגרש מכל סוגי הפלטפורמה שקיימות.
ארתור סמית הוא ספק פושע, ספק FRAUD, ספק אימבציל על חלל. קשה להחליט, אבל אין קבוצה ובעיקר חולייה מתסכלת ואנדראצ'יברית יותר מההתקפה של אטלנטה. פשוט מביא עצבים בגוף לצפות בכל הביזבוז המטומטם שהולך שם ולא בגלל פציעות או הסרחה של שחקנים או משהו כזה. נטו החלטות מקצועיות שלהם עצמם. בדיחה עצובה זאת מחמאה. התקווה הגדולה כרגע היא שכמו כל FRAUD שמכבד את עצמו הוא יילך עד הסוף, ימשיך להאמין שהוא בסדר ושזה רק השחקנים אשפות ויזרים לצ'יפס את קייל פיטס בדדליין/אוף סיזן על איזה בחירת סיבוב שנייה. גם ככה יש לו שפיץ כמו ג'ונו סמית שהוא בונה וקורא עבורו מהלכים אז אין בו צורך אמיתי.
משווה ומעלה בעוד ראש (רצוי עם מוח) וזין (ה-99 pick six של קירקוש שבר אותו סופית). פתיחה רצחנית ברדזון. הנסון צריך לבקש שידורג שכר + תנאים. העובד הכי קשה בעולם.
טוב מאוד שמישהו שם במחלקה של הכבוד עצמי התעורר כי זה כבר התחיל להרגיש יותר מביך מהמכתב של קאפרניק לג'טס.
