כל אחד שזה היה קורה לו זו חד משמעית טרגדיה, ליאור אסולין גם באמת היה חלוץ מאוד דומיננטי בעשור הראשון של שנות ה-2000, עונות גדולות בבית"ר ירושלים ומכבי הרצליה בעיקר. זה מטומטם לדבר על כדורגל ביום כזה אבל אני זוכר כמה רציתי שיבוא להפועל. ליבי נחמץ לפני כניסתו לכלא, כל כך שמחתי עבורו אחרי השחרור (יש לי קצת סלט בראש מבחינת הריאיונות הטלוויזיונים שלו), שהוא יצא לדרך חדשה גם אם לא קיבל את הקרדיט לחזור לכדורגל (הייתי מאוד רוצה שיהיה מאמן חלוצים בהרצליה או בקבוצה אחרת, נניח בליגת העל). האמת שעל אף שהיו צעירים\"מבלים" מהמסיבה שכן הסתתרו שעות ארוכות, למעלה מיממה, ושרדו - עם חלוף הזמן הייתה לי תחושה שהנורא מכל קרה. קשה לעכל, יהי זכרו ברוך. שיגמרו כבר הימים המסויטים האלה
ביממה האחרונה יצא לי לחשוב לא מעט על ליאור אסולין. אז נכון יגידו שהוא לא ניצל עד תום את הכשרון שלו, יגידו שהראש שלו לא תמיד היה בכדורגל, אבל ליאור היה חלק בלתי נפרד מהכדורגל הישראלי, הוא למעשה היה הפנים שלו, על הצדדים היותר טובים ופחות טובים שלו, אבל כולנו אהבנו את ליאור וגם היינו סלחנים לגבי המעידות שלו. אני באמת מאמין שהאיש רצה לחזור למוטב וחבל שזה נגדע בצורה הכי טראגית שיש.
קראתי כל תגובה ממה שאמרו על ליאור אסולין ז"ל, אני וחבר טוב שהוא אוהד בית"ר ירושלים ממש חזרנו לכיתה ז' בתיכון פתאום, איזו קבוצה מרגשת הייתה להם, איזה שמות, בית"ר שהלהיבה יותר מהדאבל שלה - אבירם ברוכיאן, ברק יצחקי שהיה כמו בית"רי מלידה למרות שהגיע מהפועל אשקלון, וכן הלאה. קבוצה שאלי אוחנה גם אימן, היה קל להזדהות איתה. עולם הכדורגל באמת נכנס להלם. קראתי גם טקסט שמישהו כתב עליו, אסולין לא היה הכי 'חכם', הוא טעה לא מעט, אבל תמיד שיחק עם לב ונשמה והכל הלך לו קשה, המשפט שצד את עיניי זה "גדל על הבלטות בשכונה, בעט באבנים ולא על טיולי בר מצווה לקאמפ נואו", בהחלט מסמל את הדור הישן. את הכדורגל הטוב בקריירה שלו לטעמי שיחק בבית"ר ירושלים ביחס לציפיות ולקהל וכדומה, השער ניצחון שלו נגד מכבי חיפה ב-2005/06 בטדי זכור היטב. הוא הבקיע בצרורות גם בבני יהודה בעונה אחת, היו לו כמה עונות ממש מעולות. דווקא בהפועל תל אביב נכשל כהוגן אבל מה זה משנה. עצוב מאוד. מתקשה לעכל. צפיתי בכתבות האחרונות שהיו עליו וגם בחדשות הספורט.
בשנים האחרונות היו לא מעט אזרוחים של זרים. יש זר אחד ששווה לאזרח עכשיו. הברזילאי שלנו פליפה סנטוס. בת זוגתו ישראלית והוא מבחינתי ישראלי לחלוטין. הוא אוהב את ישראל ומתחילת המלחמה הוא מתפלל למען חיילינו, עושה הסברה למען ישראל בכלי תקשורת בברזיל וגם תרם מזון ללוחמים. זה אחד שחייב לקבל אזרחות.
שמע אם הוא נשאר לגור פה ולא בורח חזרה לברזיל מבחינתי את מבחן הנאמנות הוא עבר. יום אחרי שתסתיים המלחמה מביא לו תעודת זהות.
לאנשים כמוהו, וכמו הגמבי של נוף הגליל, לפעמים ימצאו בישראל יותר רווחה מאשר במולדתם. אני מניח שאם המצב יסלים בכל מקרה יעזבו, באופן טבעי ומתבקש לגמרי שלא מוריד בשום צורה מה"נאמנות" שלהם.
בוא אחי הוא מברזיל. חוץ מזה שאם הוא מספיק מוכשר בשביל לשחק בליגה הישראלית הוא יכול לשחק באינספור ליגות אחרות באירופה. זה כמו שהיה בזמנו עם פדרו גלבאן, שאני גם תמכתי בלתת לו אזרחות, אבל עשו מזה יותר ממה שזה, הוא חזר לארגנטינה לא לדרום סודאן.
יש הרבה חיזוקים משחקנים זרים, וגם שחקנים שבכלל לא משחקים או שיחקו בישראל, מאמנים, אנשי תקשורת ולא מעט גורמים בעולם הספורט העולמי. לפני השחקנים הזרים, אני לא יכול שלא למחוא כפיים כל פעם שאני שומע או רואה את השם של מנשה זלקה. אולי השחקן הכדורגל הראשון ששם את ישראל והצבא לפני היותו שחקן כדורגל. וחס וחלילה, לא ממעיט או מוריד משאר השחקנים שגם עושים שליחות ובאים לעודד ילדים, לשנע חבילות, לתרום כספים ואוכל וכו'. * גם אם נראה ככה, אין קמצוץ ציניות בהודעה שלי.
איזה קטע, רק לפני חודש ראיתי סרטון שלה בטיקטוק "מציקה" לסבא שלמה. לא נתפס. גם היא, גם ליאור אסולין, גם אנשים שאני מכיר אישית(למזלי לא מהמעגל הכי קרוב). לא נתפס כל מה שקורה פה מיום שבת. יהי זכרה ברוך. תנחומיי לשלמה. ראו בסרטון הזה שהוא מאד קרוב אליה.
