החלטתי לפתוח את הדיון הזה למרות שלא ממש בא לי להשתתף בו בעצמי, מתוך ההבנה שהמלחמה זולגת לנו לכל תחומי החיים, וזה נושא שבוער בהרבה אנשים גם בהתייחס לליגה האהובה עלינו. לא כולם עושים הפרדות כאלה, או לא מעוניינים לעשות אותן - וזה ממש לג׳יט. אז החל מהאכזבה שאתם מרגישים מהמועדונים שאתם אוהבים, עד האנטישמיות הגואה בכלל באנגליה (ובאירופה), זה המקום. ובבקשה בואו נשאיר את הדיונים של הקבוצות לעניינים מקצועיים כדי שמי שכן מחפש אסקפיזם מסוים בתקופה הזאת יהיה יכול לעשות כך גם כן. הייתי מסיים ב"תהנו", אבל.......
אני יכול להגיד שהבעלים של המועדון שלי הם יהודונים שלא גינו את הפעולות של החמאס. זה מסוג היהודונים שעליהם בדו את הפרוטוקולים של זקני ציון. לא הקיבוצניקים,הסטלנים במסיבה, ואנשים משדרות ואופקים מישראל השניה שנטבחו (בדומה לאיכרים שנטבחו בשואה ) ה יקום דמם ,אלא חלאות יהודוניות שמחזיקות את כל הכלכלה האמריקאית עוד מלפני ובזמן השואה. חבל שיהודים תמימים נרצחו ונטבחו ולא חלאות אדם כמו הגלייזרים. בני אלפי זונות.
Rami {Z} on X: "במוצ"ש צפיתי עם @Douidu בחצי-גמר אליפות העולם בראגבי. הפאב הקצה לנו את כוך העישון, "כי יש משחק של יונייטד". במחצית, בדרך לנשום אויר, על המסך בחדר הראשי פרשני BeIn מבית אל-ג'זירה הקטרית סיכמו את המחצית בבראמל ליין. ואז הבנתי. התהליך הגיע לסיומו. אני וכדורגל מודרני כבר לא. https://t.co/Oiw6en8lJi" / X (twitter.com) זהו זה. https://scontent.ftlv9-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/395199704_629283002740502_1110318652790520521_n.Xxx?_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=vySXcuPk6s0AX9QrHL3&_nc_ht=scontent.ftlv9-1.fna&oh=00_AfB8Hg71RRdU6XwMVpFNNo26g0mGqi4u9PPG87OfMrrOpw&oe=653A515A
אפשר להתאכזב מכך שמועדונים לא מגנים התקפות טרור, אבל להיות מופתעים מזה זה קצת לטמון את הראש בחול. הכדורגל האירופי נשלט תקופה ארוכה על ידי סעודיה וקטאר, פיפ"א ואופ"א אלה שני ארגונים מושחתים עד היסוד שמונעים על ידי כסף וכסף בלבד. הפרמיירליג היא עסק שלעד יתעדף את נתח השוק הפקיסטני/טורקי/ערבי על פני תמיכה בישראל. אפשר לכעוס אבל בסוף צריך לעשות הפרדה בין האינטרסים הקרים של עסקי (מועדוני) העל האלה לבין מה שאנחנו מצפים לו כאוהדים ישראליים. אם מישהו לא מצליח לעשות את ההפרדה, אז באמת אין לו מה לצרוך את המוצר הזה או להמשיך לאהוד. הרוב המוחלט זה אנטישמים זבלים שיעדיפו לשתוק. יש כאלה שאפילו לא יתנגדו להנפת דגלי תמיכה בפלסטינאים למרות האיסור המפורש, כי יש להם מוחמד סלאח בקבוצה.
אהדת הספורט שלי מתרכזת בספורט. אין לי ציפיות מיוחדות מהאנשים המעורבים בו - לטוב או לרע, בין אם זה קשור לישראל או לדברים אחרים בכלל. כמו כן, למרות שבקרב אנשים סבירים אין עוררין על כך שב-7 באוקטובר ישראל היתה קורבן, אני גם מכיר בכך שיש הקשר נרחב יותר כשזה נוגע לישראל (שלרוב רחוקה מאוד מלהית שה תמים ומסכן) והדברים מתבטאים גם בתגובות לכך.
האלה ששורפים חולצה, מצהירים שהם עוברים לאהוד את אברטון בדרבי או קריסטל פאלאס או דורטמונד ומיינץ הם הראשונים שדקה ורבע אחרי המלחמה יחזרו להתעסק רק בכדורגל אנגלי ורק בקבוצה שלהם. הכל הצגה בשביל לייקים. ניצול ציני של המצב.
אני חושב שהמשפט הזה די מסכם את הדיון. כן, אני מאוכזב, ולא, אני לא מופתע מזה. אני לגמרי יכול להבין את מי שלוקח את זה קשה ולכאורה יפסיק להתעניין, ועם זאת אני יכול להבין את מי שעושה את ההפרדה. באופן אישי אני אמשיך לאהוד ולצפות במשחקים של יונייטד. לצורך העניין את המשחק האחרון של הקבוצה ראיתי באפטיות מוחלטת, מאמין שעם הזמן זה יעבור.
אתה עושה פה הנחה גדולה לאיזה מיליארד-שניים. האדם הממוצע לא טרח ללמוד את הניואנסים במורכבות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, כלומר ה״הקשר״ שאתה מדבר עליו (שכמובן קיים רק כשמדובר בישראל, אבל נשאיר את זה לדיון אקטואליה). לא צריך להתפלפל הרבה מעבר לזה שהעולם עם פי 100 יותר מוסלמים אז ככה המצב נראה ולפי זה גופים כמו הפריימרליג מקבלים החלטות. Idiocracy גרסת הנביא מוחמד.
אם הפרמיירליג הייתה מנוהלת ע"י נאצים והיו מונפים צלבי קרס ביציע, הייתם צופים? אני פשוט תוהה איפה עובר הגבול של אנשים. שימו לב שהפרמיירליג היא יוצאת דופן פה, מותגי ספורט אחרים הצליחו למצוא דרך להעמיד את עצמם בצד הנכון של ההיסטוריה למרות כוח הקניה המוסלמי.