זה בערך ככה כן. אנשים אשכרה מנסים להגיד שלהפציץ מטרה של חמאס שיש בקרבתה אזרחים זה אותו דבר כמו ללכת ולרצוח סבתא
20 שנה של אפס הסברה הובילו לדבר הזה (אולי זה גם על אוסלו, שמישהו יבדוק). אם נמשיך בגישה הזו אז עוד כמה עשורים לא נהיה פה. מה שקורה עכשיו בקמפוסים בארה״ב זו טרללת, ואלה הדיפלומטים של מחר. אין ברירה אלא להדביק פערים ולהציל את מי שאפשר*. לא ברור איך אנשים עם אייקיו ממוצע של גזייה עשו לנו נוקאאוט בזירה הזו. *לפחות בטוויטר אני כן רואה נצחונות קטנים, כמובן טיפה באוקיינוס.
מה הקשר שגל הירש דאג שיעבירו את החטופה לאיכילוב ולא לסורוקה? תשאל את גל הירש מדוע זה התבצע, לא אותי. על הדרך תשאל אותו גם מדוע הפעם הוא לא הלך להצטלם עם שכפ"צ עליו כאשר הוא מלווה את החטופות.
אני מסכים שצריך להמשיך במאבק על דעת הקהל, אני רק אומר שאני לא חושב שהעניין עם השבויה כזה משמעותי לכאן או לכאן. אנשים שכבר היו פרו פלסטינים רק קיבלו איזה אישוש להזיות שלהם (היכולת שלהם להיאחז בכל שביב של מידע שאולי עשוי לאשש קצת את דעתם והתעלמות מוחלטת מכל מה שלא היא לא פחות ממדהימה) והפרו ישראלים צריכים להרגע ולהגיד ביושר שהאשה הזאת הייתה אחת מיני רבים, הרציחות ושאר הזוועות עדיין התרחשו, וכו'. זה לא יהיה הארוע שייטה את הכף
לפי התקשורת העולמית האובייקטיבית (לא BBC), הראיון עם החטופה רק הראה עוד יותר את עוצמת הרוע של חמאס. נראה לי שבישראל אוהבים לעשות מהומה על לא מאומה. אני לא רוצה לצאת מהאלה שאומרים "מי אלו האמריקאים האלה שמחליטים לנו", אבל הטענה האמריקאית שישראל לא מוכנה למלחמה בשטח בנוי נשמעת לי הזויה קצת. החל ממלחמת לבנון הראשונה, כל מלחמה/מבצע/ מערכה היא בשטח בנוי. 40 שנה רצופות כמעט שכל הקרובות שלנו הם לא קרבות שריון בשריון, אלא צבא מול חמושים בשטח בנוי. אם ישראל לא מכירה מלחמה בשטח בנוי, מי כן תכיר
מה שאנחנו עושים בדרום לבנון זה כלום ושום דבר. אפס. אנחנו מגנים על הגבול וזהו. אין יוזמה התקפית. אני לא אומר אם זו גישה נכונה או לא בשלב הזה (הכניסה של האמריקאים מסבכת את העניין), אבל אנחנו לא עושים שם כלום.
