מתוך הכתבה: החוק מאפשר לבית המשפט לגזור עונש מוות על אדם שהורשע בעבירת סיוע לאויב בשעת במלחמה. אני אגדיל ואומר. אם בית המשפט לא יקבע עונש מוות למחבלים כמו שהחוק מאפשר לו, אני אבוא איתך להפגין נגד ההחלטה. אבל עוד לא הגענו לשם.
ישראל מעולם לא הייתה מבודדת, גם לא בעבר שהכלכלה הייתה סוציאליסטית. דווקא כן. אני כופר בהנחת היסוד שלך שהבחירה פה היא בין הכסף והחיים. לא היא לא. זה לא בא על חשבון השני. בדיוק להפך. הבנתי. הבהרת את היטב. וכאמור בהתחשב בבחירתך - זו כפירה צפויה. אתה החלטת שזה אקסיומה. אני לא חושב שהתנהלות מוצלחת יותר נגד אויבנו אמורה לבוא על חשבון הכלכלה ולא הוכחת שכך הדבר. לחיות = ללכת נגד החלטותיהם. ללכת נגד החלטותיהם = סנקציות ובבידוד בינ"ל. סנקציות ובבידוד בינ"ל = לא תהיה פה כלכלה "חזקה". זו אכן אקסיומה בטיעון שלי. לא נראה לי שאתה מבין מי האוייבים שלנו. אגב. מצחיק שאתה פונה לאד הומינם ותוהה איזה מומחיות יש לי. אני יכול לתהות לגביך אותו דבר. זה לא בדיוק אד הומינם. אבל בוא נקבל את ההגדרה שלך לצורך העניין. -פניתי לאד הומינם כי לא הצגת רפרנס. הצגת תחזית אישית. שלך. אד הומינם הוא מתבקש. לפחות לא ירדתי להשמצות עלבונות ופסים אישיים. כל שאר המשך ההודעה שלך היא חזרה על הדברים. בתיבול השמצות. כנראה במטרה לגרוף לייקים מהחבר'ה שלך בפורום - כל אלו שעד אתמול היו הבסט'יס של התנועה הפרוגרסיבית ובעצמם הידהדו ברחבי העולם מסרים כמו "ישראל מדינה פושעת וממשלה היטלריסטית" -רק כדי לגלות בשביעי לאוקטובר שכולם בעולם אשכרה קנו את זה. אפילוג. לאחר שהחלטת לסיים: בהצלחה ידידי. אני מקווה שהכניסות לאפליקציה וההתבוננות בשורת העו"ש וכו' כל יום אחרי מהדורת החדשות תעניק לך נחמה מסויימת.
אני לא צריך שתבוא איתי להפגין, אני רוצה למנוע מראש כל שיקול דעת של הטמבלים עם הגלימה, בשביל זה נועד החוק של בן גביר.
אבל הממשלה הודיעה שלא תקדם את החוק, אז חוץ משופוני איזה ערך יש לדיון הזה? וזה בלי שהזכרתי את הנושא הרגיש של החטופים.
לחיות = ללכת נגד החלטותיהם זו לא אקסיומה או עובדה. אף אחד לא מנע מאיתנו למנוע מחמאס להתעצם או לשמור על הגדר כמו מדינה נורמלית (ולא, בג"ץ ההפגנות בגדר לא שינה כלום). ויש קונצנזוס די מוחלט במערכת הביטחון ובדרג המדיני (כולל נתניהו שאמר השבוע שחייבים את הסיוע האמריקאי ולכן צריך להכניס סיוע הומניטרי) שאנחנו לא יכולים להסתדר בלי ארה"ב. אנחנו תלויים בהם צבאית, מדינית וכלכלית. תאהב או לא תאהב.
האנשים והדרגים שהקונצנזוס הקודם שלהם הנחית עלינו שואה בשביעי לאקטובר, כעת יש להם קונצנזוס אחר? זה טיעון גול עצמי כל כך חזק שתרשה לי לא לענות לו, אלא להשאיר אותו כך. בנוגע לפסקה הראשונה שלך אשמח לקיים על כך דיון מחר. אם תרצה. היום כבר מאוחר לי. בריאות.
דברים שאפשר היה לומר בשקט ב-6 באוקטובר. היום אי אפשר לומר את זה לאנשים שישבו בממדים עם ילדים במשך שעות, אחזו בידית, ופחדו שתיכף באים לשחוט אותם.
לא הבנתי, למי איכפת מבערך כל הארגונים שצוינו שם? ארגוני אקלים, מועצת זכויות אדם, למי איכפת? השפעה אמיתית יש רק לבתי דין בינלאומיים ולמועצת הביטחון של האו"ם. ומי מגן על ישראל מהם? מאימת הדין הבינלאומי שעליה אנחנו שומעים כבר עשורים בלי שקורה דבר, מגנים כמובן הבג"צים והמשפטנים שטל שונא, והקונספט של שלטון חוק שהם תובעים. ממועצת הביטחון מגנה ארה"ב - גם אותה טל שונא ולא רוצה. דיון הזוי. יש פה איזה כמיהה לא ברורה לפנטזיה נוסטלגית על חיים פשוטים באיזה רוסיה שנת 1905, כולנו נעבוד בשדות למחייתנו ונירה בערבים כשהם מתחצפים ומדי פעם יבוא הצאר לגרור אותנו מהאוזן למלחמות שלו אבל נהיה בטוחים אם רק נהיה צייתנים ונסתפק במועט. אני עדיין מחפש איזה מרכיב בסיסי של מדינה מפותחת ומודרנית הוא לא שונא. ואל תיקח את זה כהשמצה כי לא זו הכוונה, זה פשוט הרושם שאני מקבל אחרי כמעט שנה של דיונים פה.
מה הקשר עכשיו מה אמרו ומה לא אמרו. איום של מחבל בודד זה משהו שאפשר לחיות איתו. המתנחלים חיים עם זה עשרות שנים, אנחנו במרכז חיים עם זה בעצימות שעולה ויורדת. שלא יובן, זה איום שחייבים לטפל בו ומטפלים בו, אבל זה איום שאפשר לחיות איתו. נוחבא על הגדר זה איום שאי אפשר לחיות איתו. בבית חנון וסביבתה הנוחבא כבר לא קיים, בעיר עזה הוא על אדי הדלק האחרונים. מהבחינה הזאת אפשר להחזיר את תושבי שדרות והישובים שבסביבתה. אז נכון שקשה להם לחזור אחרי הטראומה, אבל הם יאלצו לעשות את זה. יש גבול כמה אפשר לממן עשרות אלפי פליטים, בטח כשהמדינה בקריסה בקטע הזה(ופה יש לי המון ביקורת על ביבי) לגבי תושבי מרכז-דרום העוטף, איתם זה יקח יותר זמן.
מרגיש צורך להדגיש שוב פעם את ההבדל בין "להיות תלוי ב" לבין "להיות זונה של". אם ארה"ב עושה לנו טובה וממש לא אכפת לה שישראל תושמד - קדנציה אחת של אובמה הייתה מספיקה בשביל זה. שתי קדנציות כאלה בטח לא היינו שורדים. אין להם שום אינטרס שבעלת הברית האמיתית היחידה שלהם במזה"ת תלך לעזאזל. ואפילו אם אתם צודקים והתגובה לעקשנות שלנו על המשך הלחימה/סירוב להפסקת אש/סירוב להכנסת סיוע הומניטרי תהיה סנקציות (או אי מניעה שלהן) ואי הגנה מפני האו"ם - יש למישהו דוגמה לסנקציות שנמשכו לנצח? אפשר תמיד להתקפל ולהחזיר את המצב לקדמותו. אפילו זה עדיף - אולי נפגע בטווח הקצר אבל יש בחירות בעוד שנה, זה יפתח חשבון לביידן עם הלובי היהודי באמריקה. תפסיקו לפחד כבר מהצל של עצמכם.
אתה אומר את זה כאילו מישהו מאיתנו מחליט משהו או יש לו איזשהו השפעה. מנפלאות המאה ה-21, כל אחד חושב שלדעה שלו יש חשיבות.
