מה בזוי בעסקה? בעסקה הקודמת בין הצדדים שוחרר חייל אחד(!) תמורת למעלה מ1000 אסירים עם דם על הידיים. הפעם ישוחררו למעלה מ50 חטופים, נשים וילדים, תמורת 30 אסירים נשים וצעירים שלהם בישראל , הפסקת אש של 5 ימים ואני מניח כמה משאיות דלק. בהנחה סבירה שאין לנו ולא תהיה לנו ממשלה שתחריב את עזה עד שהחמאס יתחננו למסור לנו את כל החטופים - העסקה שמוצגת בתקשורת, היא הטובה ביותר שניתן להשיג. והיא הושגה כי החמאס באמת בבעיה. לא סתם הלכו על העסקה בלי אסירים ביטחוניים שלהם, הפסקת אש קבועה וגם התגברות ההתקפות מהצפון מעידה על הרצון להציל את החמאס. אם הלחימה תסתיים לאחר מכן - צריך לשרוף את הממשלה, הכנסת ומשרד הביטחון.
זה תמיד יותר חמור: 10:01 מטח רקטות. להשפיל. להראות מי מורתע ומי לא בזמן שהגנרליאדה והממשלה הולכים לאולפנים ומספרים לציבור ש'החזרנו את עזה לתקופת האבן', 'חמאס מורתע', 'צהל יכול להגיע לכל מקום' ושאר קשקשת של מנותקים יהירים. העסקה בפני עצמה לא גרועה. המכלול של מה שראינו מהממשלה עד עכשיו* הוא זה שגרוע. בתנאים האלה העסקה יכולה להיות יחסית סבירה. נספר לעצמנו שאחרי הפסקת האש נחזור לתקוף. כן בטח. לצמצם נזקים, להוריד את האירוע לאש קטנה, להחליף ממשלה - ואז לעשות מה שצריך בשביל לחיות פה (התקפה מאסיבית שלנו בעזה בלי התראה. הפצצות בלבנון. תגובה כואבת לתימנים. תקיפות בלב איראן עצמה. יוזמה התקפית ישראלית בכל מקום). *אין הומניטרי - הכניסו קצת הומניטרי - הכניסו הומניטרי חופשי, אם דלק - הכניסו קצת דלק - הכניסו דלק חופשי (בתירוץ הגאוני של: זה ימנע מגיפות שעשויות לפגוע בחיילנו), כבר ביום הפלישה לא היתה תגובה מאסיבית של צהל, ומאז פחות ופחות, בימים האחרונים אפשר לראות שגם אין עלייה רצינית במספרי ההרוגים בעזה, נתניהו מסביר שאי אפשר לנצח בלי לגיטיציה בינלאומית (אבא שלו אמר לו!), הלגיטימציה הבינלאומית ברצפה כי אסלאם ואנטישמיות וממשלה חובבנית. וכל זה רק מהמבצע הנוכחי. את הרפיסות של ישראל מול עזה חמאס רואים כבר 20 שנים רצוף. המשוואה פשוטה: מי שמכאיב לנו יותר - מרוויח יותר.
המצחיק הוא שביבי באמת חושב שהוא יקבל שקט אם הוא ישחרר 50 חטופים. כח ברסלר ישתה לו את המוות על זה שהוא לא שחרר את שאר החטופים.
אז לצאת מהמשוואה זה קודם כל להעיף את האחראים לה משך 15 שנה. שלטון רקוב וצבא שנחלש כתוצאה מכך, לא יתנו לך משוואה אחרת. בוא נחליף את ראש הדג קודם כל.
איך תחזור לתקוף אחרי הפסקת האש? אתה נלחם 46 ימים, כש240 חטופים נמצאים שם, ועדין רמת הלגיטימציה ירדה. מה יהיה אחרי 5 ימי הפוגה? עוד יבקשו מאיתנו לעשות steps back. חמאס השאיר לעצמו את האפשרות להציע לך, שוב, X ימים תמורת Y חטופים. אז מה שנשאר זה שיפרשו את ההצעה לכמה חודשיים, שבמשך הזמן תהיה הפוגה, ואחרי חודשיים, אולי, נקבל את כל החטופים שלנו. בזמן הזה החמאס התארגן וקיבל סיוע ממה שהוא צריך. Having say that, עדין הגענו לנקודה בה הצלחנו לשלוט על צפון וחלק גדול ממזרח עזה. דחקנו 2 מליון תושבים באיזור הדרום. השלב הבא, זה שביידן וצבא המערב יבואו לביבי וישאלו אותו - מה עכשיו?
@Butragueño קודם כל: אני לא מאמין ש'לגיטימציה' זה שיקול דרמטי כמו שמציירים אותו. יש תקשורת ודיבורים בינלאומיים ופוליטיקאים אוהבים כשמכבדים אותם באירועים מפוארים. כן, יש את השיקול של ארהב. אני לא חושב שאנחנו קרובים לאזור שבו זה מסוכן (כמובן שאין לי באמת מושג, אבל אני חושב שאם זה היה כל כך קיצוני כבר היינו שומעים על זה). אין התארגנות וסיוע של חמאס שבאמת יכולים לעצור את צהל אם הוא רוצה. אנחנו נלחמים באויב שלא רק שאין לו חיל אויר, אין לו גם שום יכולת לפגוע בחיל האויר שלנו. יש לנו את כל הזמן שבעולם. אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להפציץ בעזה לילה אחרי לילה במשך חצי שנה עד לכניעת חמאס. אפשר לעשות את זה בלי מילואימניקים ובלי חיילים בפנים. אפשר לעשות אינספור דברים שונים כשהיתרון המציאותי שלנו כל כך ברור. הבעיה היא לא בטכניקה אלא במוטיבציה. אנחנו לא רוצים לנצח. אנחנו כל כך מפחדים מהמחשבה 'מי ישלוט בעזה אחרי חמאס' (למי אכפת? שיהיה הפאקינג מערב פרוע למשך 3 שנים, מה רע) שאנחנו לא באמת רוצים להביס את החמאס. אולי ללחוץ עליו שיכניס לממשלה שלו כמה יועצים-שותפים מבחוץ, אבל חס וחלילה באמת לנצח. חס וחלילה באמת לפתור בעיות ולא פשוט 'לנהל' ו'להכיל' אותן. תבוסתנות מהותית.
חובה לקחת את העסקה הזאת. עזבו אותי מהלגיטימציה של העולם למלחמה. הלגיטימציה של ישראל כמדינה היא קדושת החיים - יהיו שיגידו חיים של יהודים, אבל מבחינתי זה בכלל. להפקיר את החטופים זה משהו שלא יכול להיות על הפרק. לא משנה מה תעשה הפסקת האש, את הדרך להתמודד עם חמאס נוכל למצוא בהמשך. אי אפשר לומר בוודאות שאת החטופים אפשר יהיה להחזיר בהמשך, וכל יום מסכן אותם יותר ויותר.
אתה לא יכול לעשות את זה. לעשות את זה במשך שנה אומר: 1 - בעיות הומניטריות של צפיפות של 2 מליון עזתיים נוספים באיזור הדרום ופגיעה בחיי אזרחים. ביידן בשנת בחירות ומהר מאוד הוא יוריד את הרגל מהגז מבחינת ה"גב" שהוא נתן. כנ"ל מדינות אירופה. 2 - חיזבאללה והחות'ים ימשיכו להציק לנו. ולהציק לנו אומר שבמשך שנה תושבי הצפון לא יחזרו לבתים שלהם. 3 - שגרת מלחמה למשך שנה. פגיעה מבחינה כלכלית ונפשית. השאלה היא האם ימי הפוגה זה אומר steps back. כי מאז שנכנסת לג'באליה ברבאק סינוואר וקטאר התעוררו שוב. יכול להיות שיש להם גדודים וכוחות שתקועים ועל סף מוות במנהרות שם. יכול להיות שהוא רוצה שנתפנה משם כדי לאפשר להם לצאת.
העסקה לכשעצמה, במבודד משאר המשתנים נראית כמו עסקה שאין מה להתלבט עליה - בטח שצריך לקחת. השאלה הגדולה היא כמובן(כמו שציין @italiano ) - מה קורה אחרי העסקה. אם זה יעצור את הלחימה לחלוטין - זה אכן יהיה אסון בלתי נסלח. הממשלה תהיה חייבת להמשיך לתקוף יום אחרי ההפוגה - כאילו העסקה לא קרתה. ממש סטייל כדורגל שכשאתה מוביל 1-0 והמאמן רוצה שתשחק כאילו אתה בפיגור. כנראה שנצטרך לחכות. חמאס הולכים לחגוג תקשורתית על הסיפור מכל הכיוונים. אני כולי תקווה שבממשלה חושבים גם איך להתייחס לנושא ההסברתי
הלחימה תהיה בין הפסקת אש להפסקת אש. החטופים כנראה שכפ"צ של הנהגת חמאס. גם אין באמת אסטרטגיה למה לעשות עם עזה ללא שלטון חמאס.
אפשר לומר שני דברים בוודאות: 1. סינוואר בעד העסקה הזו. 2. סינוואר בעד רצח יהודים. זה אומר הרבה מאוד על העסקה הזו, בהנחה שאנחנו לא מתכוונים להפתיע את סינוואר ולהתנהג בצורה חריגה (סביר יותר להניח שסינוואר הוא זה שיפתיע את הקבינט הישנוני שלנו. עוד יצליחו לחטוף חיילים בזמן הפסקת האש חלילה). @Butragueño 1. ביידן בשנת בחירות זה לטובתנו. זה אומר שגם אם מושכים את החבל מולו עד שהוא נקרע - סיכוי סביר שזה חסר משמעות מיד כי הוא מוחלף. 2. התימנים מרגיזים אבל חסרי משמעות. חיזבאללה זה סיפור שבהחלט צריך לנהל במקביל. הגנרליאדה אוהבת לספר לנו כמה חיל האויר יכול להגיע לכל מקום בלי בעיה. קדימה. נראה כמה חיזבאללה יציק לנו אם כל ערב ביירות בוערת. 3. זו לא תהיה שגרת מלחמה אלא מצב מתוח. יעלה כסף ונצטרך להיות חזקים נפשית. זה המבחן. אין לי איזה מידע מיוחד, אבל לדעתי המצב פשוט: יש לנו עליונות צבאית ברורה על כל המזרח התיכון, ברמה שבה אנחנו יכולים להפציץ כמעט בלי סיכון לכוחותינו. אני בספק עד כמה בטהראן יש אמצעים שיכולים להפיל לנו מטוסים. שימוש בעליונות צבאית לדעתי יוביל לכניעה של הצד השני אחרי מספיק זמן. השאלה היחידה היא האם מדינת ישראל - אזרחיה ומנהיגיה - בעלי חוסן מספיק כדי ללכת על זה, למרוץ לחץ דיפלומטי, כלכלי ונפשי.
חברה שאלה רצינית תגידו מה טיב היחסים עם ארצות הברית איך הם עוזרים לנו וכמה זמן ומה המשמעות של ממש לעצבן אותם?
אנחנו המדינה היחידה בעולם ש"מנצחת" מלחמה וצריכה לעשות עסקה מביכה כל כך. אני רואה שמשתחררים שלושה פלסטינאים על כל ישראלי. ביזיון. במקום שחמאס יתחנן לעסקה, משחקים בנו ומושכים אותנו באף. אנחנו פאתטיים ואנחנו לא יכולים לנצח. הסברה ברמה של ליגה ג' ויכולות מו"מ מביכות.
אנחנו לא באמת יכולים לחיות עם כל כך הרבה חטופים בעזה, עד שחמאס התחנן לעסקה. אוהבים לדבר על "לדבר בשפה שלהם" ו-"לשנות טרמינולוגיה", אבל זה לא באמת קיים.
