שיחרור מחבלים זה לא החלק החשוב בעיסקה מבחינת חמאס. בגלל זה כזו קפיצה מאלף תמורת שליט לשלושה לחטוף עכשיו. מה שמעניין את חמאס כרגע זו ההישרדות של האירגון והמשך שלטונו. אז תמורת יתר החטופים חמאס ידרוש שנצא מעזה.
אני יכול להעיד על עצמי באופן אישי שמאז שהחלה השערורייה הזו שקוראים לה "עסקה" משום מה: אני פשוט מרגיש רע. אני לכשעצמי. עם עצמי. בדיוק כמו אחרי הפלישה של הנאצים. או לפחות לא רחוק מכך.
אני לא חולק עליך בנושא הזה, רק ציינתי את ה׳מחירון׳ כפי שנתקלתי בו בתקשורת. וכמו שכתבת אתה וכולנו - השאלה היא איך זה ישפיע על ההתקפה והמשך המבצע.
אני חושב שהמטרה של המעצר הזה היא לא מודיעין. קודם כל כמובן מגיע לו להיעצר כי הוא שקרן תומך טרור. אבל אני חושב שהחלק הבאמת חשוב כאן הוא העניין ההסברתי. מתחילת המבצע הרופאים בשיפא הכחישו שהיו חטופים (וגם חמאס) בבית חולים. ארגון הבריאות העולמי והאו"ם התעלמו מהטענות שלנו שהם יודעים ומשקרים פעם אחר פעם אחר פעם. עכשיו כשעצרנו את המנהל של שיפא הם יהיו חייבים להגיב. ואני מאמין שיש לנו הרבה יותר ממספיק הוכחות להראות שגם אונר"א וגם הרופאים ידעו טוב מאוד מה קורה שם. אנחנו הולכים לחשוף אותם על כל מערומיהם.
אמן והייתי אופטימי כמוך. באמת ללא טיפת ציניות. אני רואה רק איך זה חוזר אלינו כמו בומרנג, אנחנו לא מצליחים להסביר כמו שצריך ובסוף משחררים אותו
מכל הדברים דווקא כאן אתה לא אופטימי? בעיניי זה דווקא מאוד פשוט. או שהוא ידע שיש חמאס ושבויים בבית חולים ויש לנו איך להוכיח את זה, או שלא. לשם שינוי כאן אני דווקא כן סומך על צה"ל שהוא יודע למה הוא עצר אותו. ולמען האמת, אני לא ממש רואה שמישהו בעולם אכפת. כלומר חוץ מלחמאס ותומכיהם. אני מניח שזה עוד יתפתח אבל חושב שיש לנו כאן קלף חזק מאוד.
למי אכפת מהאמת? אנחנו כל הזמן עסוקים בהסברים רווי אמת. לאן זה הוביל אותנו? ישראל צריכה לקשור בין מוסדות האו''ם ואונרא ברצועה, לבין ראשי/מחבלי חמאס והימצאות החטופים ועינויים. ואגב, ניחוש נטו - בוודאות גם זה קיים ממילא.
אתמול החטופים שומעים מהתקשורת לראשונה שהעסקה לא תצא היום. היום הם שומעים לראשונה מקטאר שזה יקרה מחר ב 16:00. אחלה דוברות יש פה
ואם בדברים הקטנים האלה הממשלה היתה מתנהלת טוב, היית נותן לה ציון עובר? לי זה כבר לא משנה. תוסיף לאוסף את הפגישה של המשפחות עם החולצות השחורות לפני כמה ימים שבשבילה לא מצאו אולם מספיק גדול.
