את כל מה שהוא אומר עכשיו - אי אפשר להעביר רפורמה כזו, צריך הסכמה וקונצנזוס, העם רוצה פוליטיקה אחרת - הוא היה צריך לקלוט, להבין וליישם גם לפני 7 באוקטובר. כל הדברים האלה היו נכונים גם אז. אז או שהוא היה אטום ומנותק ולא ראה, או - סביר יותר - שהוא ראה היטב וזה לא היה בזין שלו. כך או אחרת, הוא לא ראוי. ברסלר והאחרים? עם כל הכבוד, הם אזרחים. הם לא מחוקקים, הם לא נבחרי ציבור. וכן, להגדרה הזו נלווית גם אחריות כבדה. לרוטמן יש גם אחריות על מה שקרה במדינה הזו בין ינואר לאוקטובר - שכזכור, גרם לאנשי מערכת הביטחון להתריע על כך שאויבינו מזהים בנו חולשה. ובכלל, איכשהו, אני לא מאמין לו. הוא פשוט מבין שאבדה ההזדמנות ומנסה להישאר על הגלגל ולשדר את המסרים "הנכונים". אם הוא יקבל הזדמנות נוספות להחריב את הדמוקרטיה, הוא יסתער על זה בדיוק כמו בינואר.
לא מסכים איתך. ה-7 באוקטובר שינה את כולנו. גם את רוטמן. כשאתה רואה כמה העם מאוחד, שפתאום אין קיבוצניקים, מתנחלים, מזרחים, אשכנזים, כשאתה רואה את העוצמה הזאת אז אתה מבין כמה כל הריבים של לפני הטבח היו הזויים. עכשיו זה לא אומר שמערכת המשפט מושלמת, אבל זאת סוגיה שנצטרך לטפל בה בהסכמה, אם נרצה לטפל בה. נורא קל לסמן את רוטמן בתור המיליטנט הראשי, אבל כל 120 חברי הכנסת היו מיליטנטים באותה תקופה, כל אחד נתן את מנת הרעל שלו. אגב עוד פוליטיקאי שעשה חושבים זה ליברמן. כולנו זוכרים את השיח האלים שלו כלפי החרדים, שאולי הסכמתי איתו במהות אבל לא ברטוריקה. אז הנה עכשיו הוא נפגש עם אנשי זקא ומודה להם על העבודה שלהם. הפגישה הזאת לא מקרית, הוא העביר כאן מסר. כמובן שיש פה גם שיקולים פוליטים, בכל זאת פוליטיקאי, ועדיין יש לזה משמעות.
לא בגלל המדיניות מאז ההתנתקות? לא בגלל ההכלה? המזוודות? הבטחות השווא וחדלות האישים של הממשלות שהיו פה? לא בגלל המחדל הצבאי/מודיעיני? ובאיו״ש אין פיגועים? היום לא יצא פיגוע לירושלים מאיו״ש? לא הבנתי מה אתה אומר בכלל? בסוף אנחנו מנהלים את המדינה ואנחנו יצרנו את המצבים בעזה ואיוש. לא מצליח לנו. אינתיפאדה 1,2 מבצעים ופיגועים לא פוסקים ובסוף ה7.10 צריך ליצור פתרון ארוך יותר. בטחון אמיתי. זו בקשה מוגזמת?
יש פיגועים אבל אתה לא יכול להשוות את זה לפיגועי אוסלו ובטח ובטח ובטח שלא לטבח בעוטף. כרגע חמאס וג׳יאד הם ברמה של כנופיות רחוב. הם עדיין מסוכנים, אבל אני מעדיף לחיות עם כזה סיכון מאשר לתת לחמאס להקים צבא באיו״ש כמו שנתתי לו בעזה.
אני מבין שאותו אזרח נורה על ידי החיילים - שמן הסתם טעו וחשבו שהוא בין המחבלים - ומת הערב מפצעיו. הצלחה גדולה.
מערכת המשפט בהחלט אינה מושלמת. אבל הדברים הכי חשובים, דחופים ומועילים לאזרחים שאותם היה צריך לשנות ולשפר מעולם לא עמדו על הפרק עבור הקואליציה, כי מה שעניין אותה זו היא עצמה. ולא, אין לי כל כוונה להכליל ולומר שכל 120 חברי הכנסת היו אותו הדבר. היו ביניהם כמה בני זונות גדולים מאוד, תוקפניים ושיכורי כוח. כולם מהקואליציה.
לא, אבל להגביל זכויות נשים ולהשליט שלטון דת מלוכני ודיקטטורי ולכפות אורח חיים על האוכלוסייה ולהפוך את החיים של כולם להרבה יותר רעים כלכלית ומכל בחינה שהיא - זה דווקא משהו שכן משותף לימין הקיצוני וחמאס.
יש כאן שני היבטים. ההיבט המלחמתי-אתה לא יכול לטפל בטרור עם כפפות של משי. ההיבט ההרתעתי-כדי שלא יתעסקו איתך אתה צריך להראות שאתה משוגע. בגלל זה אני חושב שהמלחמה בעזה היא מכרעת. אם לא תחריב את כל עזה שאר השכנות שלך יחשבו שאתה נמושה שרק מדבר אבל לא באמת עושה. כשארה״ב הפילה 2 פצצות אטום על יפן זה לא היה רק כדי להתנקם ביפנים, זה גם היה לאותת לרוסים שלא כדאי להם להתעסק איתה כי היא משוגעת. ההרתעה הזאת מחזיקה עד היום.
לא אמרתי שאני מסכים עם כל דבר של מרזל, פחות דיברתי על האיש אלא על הרעיון הלאומני שהוא מייצג. כן לאומני. במזרח התיכון זה לא מילה גסה. צריך להבין, יש זעם בציבור כלפי הפלסטינים ברמות מטורפות. הציבור איבד כל רגש לעם הפלסטיני, גם לזה שיושב בגדה, ובאופן אבסורדי אין היום אף מנהיג חילוני שנותן ביטוי לזעם הזה. למרזל ולחבריו לציבור יהיה קשה להצביע מהסיבות שמנית. אפילו עם בן גביר וסמוטריץ׳ יש לו בעיות. ככה שאתה מגיע למצב שדיקט כמו בני גנץ מקבל 40 מנדטים. זה אבסורד מוחלט.
@DRORIKO - זה לא אבסורד כי אנשים לא רוצים לחיות בגרסא היהודית של איראן - מה כזה מוזר בזה? בדיוק כמו שאנשים(ברובם) לא רוצים להפוך למפלצות שאותן הם שונאים ולכן נגד חיתוך עורלות. זה מאוד מאוד הגיוני. שוב - איזה היבט יש בחיתוך עורלות? רוצה להראות כוח? תהרוג את המחבלים. נקודה סוף. איך זה קשור בכלל לכפפות של משי? איך זה קשור לרעיונות של השמדת עם? למה צריך להיות נאצי בשביל זה? @VAR - אני מסכים. לא יהיה לנו בטחון ארוך טווח אם נהיה איתם באותו מרחב, ולכן צריך פתרון מדיני בנוסף לפתרון הבטחוני. אין פה שום סתירה עם המוסר.