אתה מוזמן לשחק כדורגל, אתמול טוב שאיסטלנד לא הגיע כי היו 5 קבוצות מלאות ככה בכל פעם שהפסדת אתה נשאר בחוץ הרבה זמן, הרמה גבוהה,הרבה שחקנים מאיזור כ'ס של הפועל,בית'ר ועלייה.
אתמול בערך ב1:00 בלילה ערוץ הספורט שידר שידור חוזר של המשחק ה4-3 המפורסם של ליברפול על ניוקאסל מ95/96. הרבה זמן לא נהנתי מתחושת נוסטלגיה כל כך חזקה, המשחק הזה היה הנאה צרופה. הדבר היחיד שלא השתנה זה אנפילד המחשמל, שכנראה היה הסיבה המרכזית לקצב, לתשוקה, לאש בעיניים של השחקנים. עם כל הכבוד לגביע אירופה של ליברפול העונה, הקבוצה הספרדית של היום לא מתקרבת לקבוצה של אז, שלא רק שהייתה בריטית לחלוטין, אלא הייתה איכותית בהרבה. סטיב מקמאנמן בימין, סטן קולימור בשמאל (איש המשחק), ג'יימי רדנאפ בימים הרבה יותר טובים במרכז, רובי פאולר (כנ"ל) חד כמו תער בחוד. למרות ספיגה של שלושה שערים אי אפשר היה שלא להתלהב מבלם אנגלי מהסוג הישן בדמותו של ניל ראדוק, שנראה כמו מקרר אמקור אנושי. ג'ון בארנס קפטן למופת, ג'ייסון מקטיר רץ נון-סטופ 90 דקות על המגרש ואיאן ראש האגדי כחלק משירת הברבור עולה כמחליף והיה מעורב בשער הנצחון של קולימור. איפה ניוקאסל של אז ואיפה ניוקאסל של היום...? אמנם אותו הפסד שיקף בצורה מדוייקת את העונה הכל כך מתסכלת שהייתה להם (הובילו 2-1 ו3-2 והפסידו בתוספת הזמן). ג'ינולה ואספרייה מציתים כל פעם מחדש את הדימיון, לז פרדיננד כוחני ונחוש יותר מרב הבלרינות שיש היום לניוקאסל להציע, רוב לי, דיויד באטי ופיטר בירדסלי עם משחק פנומנלי בקישור. 22 שחקנים על המגרש, 19 מהם בריטים, 7 שערים, אינספור מצבים והצלות של שוערים- כך צריך להראות מאבק על אליפות, פשוט תענוג לצופה נייטרלי. איפה הימים ההם?!
אל תגזים. היו גם העונה משחקים גדולים בין הקבוצות הרציניות. יונייטד ניצחה 2:4 בהייבורי במשחק עצום, 2:2 בדרבי של לונדון, 4:5 לארסנל על טוטנהאם, לא רע בכלל...
מאבק אליפות לא היה העונה בכלל, וכיום אין אף קבוצה בפרימיירשיפ שמעלה לדשא 11 בריטים, שלא נדבר על קבוצות הצמרת שרצות לאליפות. איכות הכדורגל כמובן לא השתנתה, אבל הוא הפך לממוסחר יותר, ישנה פחות הזדהות וקשר קהילתי וכמעט ואין ייצוג אמיתי של קהל על המגרש. כיום רק יחידי סגולה כמו סטיבן ג'רארד מוכנים לוותר על כסף כדי לשחק בקבוצה שאהדו בצעירותם.
Hammers Fan, מאז חוק בוסמן השתנו הכללים ואין הרבה מה לעשות נגד זה.. גם אני מתגעגע ליוניטד בשנות ה90 המוקדמות שבהרכב שיחקו תשעה בריטים פלוס קנטונה ושמייכל אבל הזמנים האלה עברו.. מצד שני אני גם זוכר שבגביעי אירופה השונים פרגי נאלץ לאלתר הרכבים משונים מכיוון ש"בריטים" מלבד אנגלים כמובן נחשבו זרים.. נקווה לפחות שאחת ההצעות שעלו באופ"א בקשר למינימום של שחקנים מקומיים בהרכב יעבור..
ערן - קולימור לא היה חלוץ (כתבת ששיחק משמאל)? ופיטר בירדסלי? אימא של החלוצים. לגבי ההבדלים בין פעם להיום - היום יש לא מעט שחקנים שעדיין משחקים עבור הסמל, חוסר המחוייבות כיום הוא בעיקר אצל הזרים - אני רואה שחקנים כמו פרדי קאנוטה בלי מילימטר של מחוייבות למועדון וזה עצוב. הרמה לדעתי רק עולה - המקצוענות בכל הנוגע לכושר גופני ויכולת רק עולה מדי שנה, והשנה ראיתי משחקים בליגה האנגלית שהיו מהירים כמו סילון - בלי שנייה לנשום. אז המצב לא כ"כ גרוע כמו שאומרים, אבל כשלקבוצות כמו ארסנל או פולהאם אין שום שחקן בית בהרכב, זה קצת חורה לי. במועדון שלי אני דווקא מרוצה, באופן יחסי. יש לנו את לדלי קינג שהוא שחקן בית סופר מחוייב למועדון (טפו טפו טפו), יש את פול רובינסון שהתאקלם נהדר ואוהב את הקהל והקבוצה כמעט כמו שהקהל אוהב אותו. מסביבם יש לא מעט שחקנים אנגליים בעלי אופי טוב והרבה נערים מוכשרים דוגמת דין מארניי או רטו זיגלר על הספסל. לצערי מי שאחראי באופן נכבד על זה הוא פרנק ארנסן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
בהחלט, שניהם חלוצים, אבל במשחק הספציפי הזה בירדסלי שיחק מאחורי אספרייה ופרדיננד ששיחקו בחוד (ואף בישל את השער הנהדר של אספרייה). קולימור שיחק בשמאל והפגין יכולת טכנית יוצאת מן הכלל,שחקן פשוט פנטסטי ביום שלו...
יש לנו את אשלי גם בנתיים,למה אתה דמגוג?!ויש גם את קמפבל שהוא גם הסתגל http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
אני עדיין חושב ששחקני בית הם הדבר האמיתי. אפילו מנ.סיטי לקראת סוף העונה שילבה 3 צעירים והיה כיף לראות אותם, זה עושה המון אנרגיה ביציעים ועושה טוב לקבוצה
שמע, בסוף העונה שעברה שיחק אצלנו בטוטנהאם אחד השחקנים המוגבלים שראיתי באגף שמאל - ג'וני ג'קסון. אבל שמע - ממש נהניתי לראות אותו משחק. שחקן בית שרק דבר אחד בראש שלו - מלחמה. בחור שיורק דם להגיע לכל כדור - זה פשוט כבש אותי.
זאת בדיוק הבעיה של גקסון ,קיצוני שמאלי שיודע רק לירוק דם יכול להיות מקסימום רופא שיניים. בהצלחה אצל גלן בוולבס.
מסתבר שהשידור החוזר של ה4-3 של ליברפול על ניוקאסל הוא לא הברקה חד פעמית של ערוץ הספורט, כנראה שהם משדרים משחקי עבר קלאסים כל לילה. אתמול הייתי צריך להעסיק את עצמי לקראת סאן-אנטוניו - דטרויט ונהנתי מה5-0 על אוסטריה וה6-0 ל ליברפול על איפסוויץ'. נראה לי שאני אעשה מזה הרגל (ואולי אשלח איזה אימייל לערוץ הספורט בבקשה לשדר את ה4-3 המפורסם שלנו על טוטנהאם מ96').
ב-4-1 על יונייטד, ערב פסח, רוני בישל גול, חשבתי שאני מת מבושה. הרגעים הכי קשים שלי היו אלה בהם רוני בישל נגדנו, בדיר כבש מולנו, קטן ורפי כהן הרשיתו במבצרנו ואילל טחן את הרשת שמייכל בצמד וקינח בשלושה בישולים. ישראלים מביסים את יונייטד הקדושה? פאדיחה
באחד מרגעי השיעמום היום נזכרתי עד כמה אני מתגעגע לקום מוקדם בשבת בבוקר,לפתוח את האינטרנט,להסתכל על רשימת המשחקים באנגליה/סקוטלנד/אירופה,לבחור כמה משחקים שאני הולך להמר עליהם,לבחון אותם דק דק,פרטי פרטים,להתקשר לויקטור צאנדלר,להפקיד כסף,לשמוע את הבוקייס אומר בהצלחה(כאילו שבאמת אכפת לו)ו.....לקוות ל3 נקודות+כסף כיס. בוא אלינו אלינו אלינו לים אל הים הגדול הפתוח........