כך או כך צריך לקוות שצהל יצליח להגן עליינו כי אנחנו מוקפים באוייבים וכנראה תמיד נהיה. בכל אופן, תבדוק כמה אחוז מהאנשים דעתם השתנתה לגבי אוסלו לפני ואחרי השביעי באוקטובר, לדעתי מעט מעוד. לעומת זאת תשאל אנשים בשישי לאוקטובר כמה חמאס מסוגל להרוג לנו במתקפת פתע כנראה מעט מאוד יגידו שאלף פלוס. לכן זו הבועה העיקרית שהתפוצצה.
עצרו הכל! "תוכנית האלופים ליום שאחרי"! האלופים הכושלים ביותר שלנו, מבית היוצר של "אוסלו וההתנתקות יביאו שקט", באים עם תוכנית ליום שאחרי(שזה ממש היום מבחינתם, העיקר שיגיעו בחירות בהקדם). עכשיו אני רגוע.
דרישות חמאס לשחרור החטופים: - נסיגה מוחלטת מכל רצועת עזה. - הפסקת המלחמה. - ערבויות בינלאומיות לאי חזרת המלחמה לאחר שחרורם. - שחרור כל המחבלים מבתי הכלא כולל מחבלי ה7.10. עכשיו אשמח לשמוע מי כאן בעד?אמרנו "בכל מחיר" לא?
כן, זה שינוי דרמטי. לא כי גנץ חושב פוליטית אחרת מנתניהו - זה רחוק מלהיות המצב. אלא כי גנץ יהיה פשוט הרבה פחות משמעותי, והשאלה המרכזית בפוליטיקה הישראלית תהיה 'איך מנצחים את האויב המוסלמי' ולא 'איך דופקים-את/מתחנפים-ל בנימין נתניהו'. עוד לפני העמדות שלו - נתניהו היום הוא פשוט דמות משמעותית מדי וחזקה מדי בפוליטיקה. בן-גביר וסמוטריץ' הם דוגמא נהדרת - זוג רוטביילירים (לכאורה) שהפכו לפודלים לידו. איפה אתה רואה סתימת פיות? אני רואה קונצנזוס ברור על כך שרוב האחראים למחדל (רמטכל, ראמן, רשבכ וכו') יציעו את התפטרותם, וקודמיהם יעמדו לועדת חקירה. לכולם ברור שהכשלון הצבאי גלוי לגמרי גם אם ראש הממשלה היה פיקאצ'ו. תוהה אם להגיד תודה שדרישות חמאס לעסקה כל כך מופרכות שזה כמעט הורג את המו"מ [או לדאוג כי זה גם מה שחשבתי על עסקת שליט].
אני מקבל את ההערה. אם כך אחדד: ערבים רצחו בנו מראשית העלייה היהודית לארץ ישראל, ובהסכמי אוסלו נתנו להם את ההכשר לכך שאין לנו כל בעיה עם זה, ואף עזרנו להם במשימה. עכשיו טוב? בסדר גמור, אז נחכה ל7.10 הבא (לאחר כל ועדות החקירה, וההדחות הצבאיות/פוליטיות, ותוספת 700 מיליארד לתקציב הביטחון, ותוכנית מקלט בכל בלוק, ואיסור על מסיבות טבע, ועוד ועוד) ואז נשאל אותם אם דעתם על אוסלו השתנתה.
אתה חצי צודק. הקונספציה לפני השביעי באוקטובר באמת היתה שעם כסף אפשר לקנות שקט, למעשה פרוטקשן. הקונספציה הזאת קרסה ואנחנו רואים את זה עם ההתנגדות הציבורית להכניס פועלים מיהודה ושומרון. אתה פחות צודק לגבי טריטוריה. עוד לפני השביעי באוקטובר רוב הציבור התנגד למדינה פלסטינית. אלא שאז הטיעון היה שאם נצא מאיוש יעופו טילים מקלקיליה לכפר סבא, עכשיו הטיעון הוא שיכנס כח נוחבא מקלקיליה לכפר סבא. אבל גם לפני שבת השחורה אף אחד לא השלה עצמו שאפשר לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני.
להגיד כן להכל, להחזיר את כולם, ובשניה שהאחרון שלנו חוזר לדחוף את הערבויות הבינלאומיות לתחת ולסיים תעבודה בצורה שתהיה להם קשה, כואבת ומפתיעה. זה כמובן לא ריאלי, אבל מותר לחלום.
אני לא אומר שלא היה אמון באוסלו או שלא היה אמון בזה שהסכסוך יכול להיפתר (לפחות בשמאל). אלא שגם השמאל באולפנים מדבר על קונספציה שהתפוצצה וזה לא בגלל שהם הפסיקו להאמין באוסלו, זו לא הקונספציה בקוטקסט שלהם. כמו שזה נראה לי הם מדברים נטו על הטפיסה שצהל מסוגל להגן בצורה סבירה. לא חושב שיש בנאדם אחד בשישי לאוקטובר שחשב שחמאס זה לא אירגון רצחני שרוצה לרצוח כמה שיותר ישראלים, רק שעכשיו הוא גם הוכיח שהוא יכול.
