ליברפול טוענת שהיא מועדון גדול לא? לא מועדון קהילתי. אם כולם מסכימים איתי שהמועדון לא חותר לתארים ואין עליו לחץ להביא תארים אז מצוין. זאת הייתה הנקודה. לגבי זה, אני חושב בדיוק הפוך ממך. אני חושב ש30 השנה שקדמו לקלופ הן תוצר של האופי של הקהל. עם קהל ים תיכוני המועדון היה לוקח יותר אליפויות. אחרי שקיבלת 6 מסטוק נשארת עם רוג'רס... טוב שנתת לו עוד 3 חודשים ומריחה של הקיץ עם סכום עתק (עבור המועדון הקהילתי שלנו) על בנטקה ופירמינו מחלטר בתור פול בק.
הציפיות השתנו, זה ברור. התרבות של שאנקלי ופייזלי מזמן לא מעצבת את המועדון. שנות ה90 הטראומטיות גם מבחינה קהילתית וגם מבחינה תחרותית עשו את שלהן, מאמן כמו בניטז נכנס בשורה אחת עם אגדות מועדון פשוט כי זכה פעם אחת בצ'מפיונס, הביא אותנו טוב למפעלי נוקאאוט והביא טופ4 רוב העונות. קשה לי לשפוט את זה גם כי נולדתי לתוך זה וגם כי אני יכול להבין איך חלק ניכר מיושבי האצטדיון חוו את השנים האלה בתור טראומה אמיתית להם או להוריהם. לגבי קלופ, אין מאמן שייקח אליפות אחרי 30 שנה ולא ייצא מהדלת בתור אגדת מועדון מטורפת. בשום מועדון. אבל ההבדל בינו לבין כל מי שקדם לו מתחילת שנות ה2000 הוא שהוא כן הפך אותנו לתחרותיים בצורה שדומה/מתעלה על חלק ממועדוני הELITE. בעיניי כן יש הבדל בין לקחת מקום 2 עם 97 או 92 נק' ולהחמיץ אליפות בנקודה, לבין לסיים מקום 3/4. בסופו של יום מתוך 9 עונות של קלופ במועדון: עונת בנייה. עונה של גמר צ'מפיונס בעיניי באובראצ'יבריות. עונה של זכייה בצ'מפיונס ו97 נק' בליגה. ניגוב הליגה ואליפות אחרי 30 שנה. עונת בלהות. עונה של ריצה בכל התחרויות עד הסוף ו2 גביעים מקומיים. עונת בלהות פארט 2. והעונה שנראית בדרך לעוד ריצה בכל התחרויות עד הרגע האחרון. אין ויכוח על המועדון והתפקוד שלו וחפרנו על זה פה המון, אבל הרקורד של קלופ? גם בלי הנסיבות המקלות מדובר פה על 9 עונות מתוכן ב5 הוא העמיד קבוצה של טופ5 באירופה. זה לא בא ברגל.
לדעתי קלופ מאמן עצום. הוא הגיע להשיגים אדירים אצלנו בתנאים בינוניים. אני חושב שכל עוד אלה הם הבעלים שלנו ויש פערים כלכליים כאלה מסיטי/יונייטד/ארסנל/צ'לסי - אנחנו נאלץ להביא הברקות ולעשות דברים בצורה ייחודית כמו שקלופ הצליח לעשות, נקווה שגם אדוורדס. העניין שמתקשר להודעות הקודמות שלי - כשאני רושם שנאלץ להביא הברקות זה כי אני תמיד חושב על אליפות. אני אוהד ישראלי ואני גדלתי במנטליות ישראלית של מקום 1 או להעיף ארטיקים על המאמן. המנטליות בליברפול היא אחרת. אם הכדורגל יהיה התקפי וטוב, אם יהיו נצחונות ברוב המשחקים, זה יספיק.
אני מסכים אבל כן חושב שצריך להדגיש, אפילו במנטליות "ישראלית" וחסרת פשרות, עונות כמו 18/19 ו-21/22 הן עונות מצוינות. לצורך העניין אני לא חושב שבבאיירן/סיטי/ריאל מפטרים את המאמן אחרי עונות כאלה. עונות בלהות כמו 20/21 ו-22/23 הן תוצאה ישירה של התנהלות המועדון וכאן כן יש את הנסיבות המקלות של ליברפול, סביר מאוד שאחרי 22/23 מאמן כן מוצא את עצמו הולך הביתה במועדונים שצוינו. להגיד לך שאני שונא את זה כמוך? כנראה שפחות, למרות שגם אני ישראלי... לא הייתי מחליף את ה9 שנים האלה של קלופ בתמורה לשום דבר. אולי זה קיטשי או רומנטי ולכן לא תחרותי, אבל תן לי זכיה אחת בצ'מפיונס וזכיה אחת באליפות ב9 עונות בצורה כזאת (כולל התחרותיות שציינתי כמובן) >>> להיות אוהד סיטי ב9 העונות האלה. וכן גם הרמאות שלהם משחקת פה תפקיד, הרי כולנו יודעים שאנחנו יושבים פה עם לפחות עוד אליפות אחת אם לא 2 אלמלא יש סיטי בצד השני... אפשר להגיד שזה נסיבות מקלות (וזה נכון) אבל יש נסיבות מקלות שהן בשליטתנו ויש כאלה שלא. מה שאותי הרג בתקופה הזאת אלה כמובן העונות שבהן נראינו נורא, כאן אני מרגיש שהנסיבות היו בשליטתנו וחירבנו את זה עם התנהלות גרועה. כשאני רואה קבוצה כמו ב18/19 מחמיצה אליפות בנקודה הרבה יותר קל לי להסתכל על הנסיבות החיצוניות שלא בשליטתנו ולקבל את המציאות הזאת.
ושוב, הכדורגל הוא גם גלגל. היום אתה ככה ומחר אתה אחרת. FSG לא יהיו הבעלים של ליברפול לנצח. יבוא ערבי עם נפט ויהפוך אותנו לסיטי/פסז, יבוא מישהו אחר ואולי נמשיך בקו הנוכחי, יבוא מישהו אידיוט ונתדרדר למטה. כל כך הרבה דברים יכולים לקרות. זה אולי נשמע הפלצה של החיים אבל אני לא יודע איך שומרים על הריגוש וההנאה כשאתה אוהד סיטי/באיירן/ברצלונה/ריאל. אין לי מושג ולא הייתי רוצה להיות שם עם ליברפול. דיכאון תהומי זה גם חלק מהספורט הזה וכל השנים המחורבנות היו שוות את העונות המטורפות.. שאלה גדולה וטובה מה אני מחפש בתור אוהד של מועדון. האם אני סופר ברזלים וזה רק מה שמעניין אותי? באמת שלא. כן, בסוף מבחינתי אני רוצה שהקבוצה שלי תהיה תחרותית בכל המפעלים שבהם היא משחקת, תשחק כדורגל טוב, תגדל שחקני בית, תתן מקום לצעירים שגדלו אצלה..
השבוע שבו ניצחנו את צ׳לסי בגמר הגביע עם הרכב של ילדים, אחרי זה את סאות׳המפטון בגביע האנגלי עם הרכב של עוד יותר ילדים ואז את פורסט בדקה 99 עם השער של נונייז זה שבוע שיילך איתי עוד הרבה קדימה. זו מבחינתי ההנאה והמהות שבלאהוד קבוצה מחו״ל. בקושי הייתי מסוגל לעבוד, רק לצרוך עוד סרטונים ועוד כתבות ועוד תגובות. היו שבועות גדולים מזה בהיסטוריה של המועדון אבל מבחינה אישית זה היה מדהים. אליפויות וצ׳מפיונס כבודם במקומם מונח אבל אני מקווה שבראש ובראשונה המנג׳ר החדש יהיה מסוגל לספק לנו רגעים כאלה.
מזל שקלופ עוזב בקיץ כי אחרי ההרכב הזה שהוא מעלה פה אם הייתי עוד פעם אחת שומע אותו מתלונן על עומס משחקים אני לא חושב שהייתי מסוגל לראות יותר את הפרצוף שלו לאורך זמן. איזה טרלול, וכ"כ צפוי שנשלם על זה.
ההרכב מובן לי, למעט אנדו ונונייז. סלאח, רוברטסון וסובוסלאי צריכים לחזור לכושר משחק. חוץ מהם אין פה מישהו שעולה בהרכב ויש לו איזה מחליף.
חחחחחח נונייז זה בפער השחקן הכי משוגע שראיתי אצלנו. לרוץ ככה להגנה ולהדליק את הקהל ב4-0 אחרי 15 דקות זה יותר קיצוני מלנשוך שחקן יריבה.
