ריאל מדריד 2023/24: שבעה קשרים, חלוץ אחד. איך יסתיים הריקוד האחרון של קרלו?

הנה הסיכום שלי אחרי התיקו נגד באיירן מינכן:

Facebook

-כאן בקצרה: קודם כל תוצאה לא רעה בכלל אף אחד לא היה מתלונן על תיקו 2:2 נגד באיירן מינכן.
-מה שכן, הפאסיביות הזו דוחה אותי, באיירן גם במוטיבציית שיא היא קבוצה מלאת חורים. זה הכל המאמן שלנו. אותה פאסיביות נגד לייפציג גם כן. אם נגד מנצ'סטר סיטי אמרנו 'אין דרך אחרת', הפעם...? נו באמת. יש לנו את ההרכב המתאים, אנחנו קבוצה טובה יותר.
-ויניסיוס ג'וניור גדול, עשה שער מהמצב הראשון אליו הגיע, עם קרח בוורידים. גם הרבה קור רוח בפנדל למרות שאני תמיד חושש שהוא יחטיא.
-השער הראשון שלנו זו אומנות וגם עמידה פושעת של באיירן. חבל שטוני קרוס מוסר ככה רק פעמיים בעונה ומשחק לעומק. מופע שלו.
-היה לי ברור שנקבל את באיירן במוד צ'מפיונס היא גם "עשתה ריאל מדריד" עם המהפך הזה תוך ארבע דקות.
-נקודה שמאוד הרגיזה אותי זו פתיחת המשחק האיומה, איך לירוי סאנה אחרי דקה כבר באחד על אחד? זה קורה כל הזמן וזו לא גזירת גורל, פשוט הקבוצה הזו, שיהיו בריאים.

 

אני חושב שלאף אחד לא היה ספק שהסגל מעולה בכל העמדות למעט ההתקפה. ג'וד בלינגהאם הוגדר כשחקן התקפה רוב הזמן, כך קרלו אנצ'לוטי השתמש בו. ועדיין קצת הוצאנו מים מהסלע בטח עם פציעות של ויניסיוס ג'וניור למעל חודשיים. ארבעה-חמישה שחקני התקפה זה לא מספיק. בשאר העמדות היו לנו אינסוף אפשרויות. מחזיק מלוקאס ואסקס, מחזיק מנאצ'ו כמובן, פראן גארסיה אחלה מגן מחליף שהיה יכול לשחק יותר במשחקים הפחות גדולים והביא את המפנה בקלאסיקו. בקישור גם יש למאמן שלנו כל כך הרבה אפשרויות. חוסלו היה טוב יותר ממה שחשבתי וגם ברהים דיאס.

 

הסיכום שלי אחרי הניצחון על באיירן מינכן: לא יכול איתך ולא יכול בלעדייך| ברגע הכי מרגש האינטרנט שלי קרס וכל העדכונים שעלו בדף הפייסבוק נכתבו מהטלפון - הוט האלופים גם אצלהם כשיש תקלה אין טלוויזיה אז לא יכולתי לצפות בשידור החוזר כמו שאני אוהב אבל הכל לטובה.

תשמעו…אין לי מילים כמעט. בטח שאין לי גרון. בטח שאין לי שעות שינה. התחושה שחוויתי שוב בדקות האלה, זה מזכיר את מנצ’סטר סיטי 2021-22 בדרך שזה קרה, הפעם לא התגברנו על יריבה שטובה מאיתנו, להיפך. גם ריו פרדיננד קפץ שם בשידור כאילו הוא מדרידיסטה שגדל על הקינטה דל בויטרה או החמישייה ברצף של אלפרדו די סטפאנו. זה לא הגיוני. התבאסתי שלטוס למשחק לא הייתה אופציה מבחינתי אבל ראיתי את המשחק עם עוד אלף אוהדים בהאנגר 11, נתתי לזה צ’אנס, ומבחינתי זה היה כמה אחוזים מהטירוף של הסנטיאגו ברנבאו. החבר’ה עשו לי שם כבוד.

כשהאושר שהכדורגל מעניק לך הוא בווליום כל כך גבוה, הרעד הזה, התשוקה, הטירוף, כמעט על סף דמעות, ההיסטוריה חוזרת על עצמה 2022 - המשמעות הזו - מה זה משנה מה אני אכתוב עכשיו מקצועית, באמת. כל העונה זה “זורם”, יש עוד משחק אחד לשרוד. עונה טובה תיהפך לעונה היסטורית עם הגביע ה-15, אמן. והאמת ששיחקנו לא רע.

בגלל דברים כאלה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל, כמו שקרה עם חוסלו. סיפור הסינדרלה הזה. השחקן האחרון בהיררכיה בחלק הקדמי. זה שתמיד נראה מסורבל ואיטי. זה שלעולם לא יפתח במשחק גדול. זה שעכשיו בכל העולם חורשים על זה שבגמר 2022 הוא טס לפריז על תקן תייר ואוהד כדי לתמוך בדני קרבחאל, שנה אחר כך ירד ליגה עם אספניול. חוסלו עם שני גולים כמו שצריך, במקום הנכון ובזמן הנכון, הריח את ההשמטה של מנואל נוייר. נזכור אותו לכל החיים. חוסלו שממהר להתנצל בפני הקהל גם כשהוא כובש שער כי קודם לכן הוא החמיא. כל העונה אני כותב לו באינסטגרם “El Nueve” ומגיב לו אחרי הפוסטים. זה כאילו באמת יש כוח מאגי וגם אם הוא היה על המגרש מהדקה ה-60 רק בדקה ה-80+, רק לפני תוספת הזמן זה יקרה…

אני רק אזרוק מילה על חילוף כל כך מטומטם של תומאס טוכל שחששנו שיפתיע טקטית – נניח המשחק נכנס להארכה הוא גמור, זה לא רק הארי קיין (עכשיו שוב יצחקו שהוא מנחוס - התבגרנו לא?), אין לו מהירות מקדימה ואין לו דרך לשמור על כדור. איזה מאמן שפוי מוציא את כל שחקני ההתקפה הנורמליים שלו? אלפונסו דיוויס בועט לחיבורים ברגל ימין זה קלאסי ריאל מדריד, הזוי.

שם לרגע את האמוציות בצד וכו’ – אני חושב שלא שיחקנו מי יודע מה. ואני אסביר. אלה לא התלונות הרגילות, קצת אחרת, ואני יודע שזה לא ממש חשוב. הגענו להרבה מצבים כביכול – ושוב לא כל מצב הוא מצב לגול ולא כל איום הוא מסוכן - ונוייר הדף הכל עד להשמטה, אבל זה בעיקר לתת את הכדור לוויניסיוס ג’וניור ולהתפלל, והוא עשה משחק של ציון 9 – לא ציון 10 כי הוא לא כבש או בישל. לכן, בגלל המשחק הפנומנלי שלו ואיך שהוא עובר שחקנים על הקו כמו במשחק מחשב - זה היה נראה שההתקפה של ריאל מסוכנת. ויני רץ, כדרר, האמין, דירבן את השחקנים ואת הקהל. באמת אין תלונות, משחק של וורלד-קלאס אמיתי. אני מכניס את זה חד וחלק לרשימת המשחקים הגדולים שלו כמו המשחק הקודם נגד באיירן מינכן, כמו ליברפול 2022-23 כשהוציא אותנו לבד מהבור וכן הלאה.

שוב אחת הבעיות מבחינתי הייתה (אגב מצאנו בועט חדש לכדורים חופשיים? רודריגו!) שלא היו מספיק שחקנים ברחבה. פדה ואלוורדה פעם בכמה משחקים ממתין שם מאחור לאיזה וולה וכשזה מתלבש זה וואו. אף קשר אחר לא עושה את זה. ורודריגו לעתים היה תקוע בצד שמאל. גם אם ויניסיוס עבר שלושה שחקנים על הקו, הוא מוציא כדור רוחב ואין סיכוי ששחקן אחד בלבן יתגבר על כמה מבאיירן.

אבל ריאל מדריד לא יכולה לשחק כמו פריז סן ז’רמן שזורקת את הכדור לקיליאן אמבפה\לכוכב התורן שלה - ומתפללת. היו דקות לא רעות בכלל – לטעמי לא מספיקות, היו דקות שדברים היו תקועים, לא היה לנו את הכדור למשל. היו דקות בהן צד ימין נעלם. רודריגו נעלם, ג’וד בלינגהאם – השתפר במחצית השנייה אבל בטח אם יש לו כאבי ברכיים – אפשר היה להכניס את ברהים דיאס קצת מוקדם יותר. אני שמח שהפעם החילופים של קרלו אנצ’לוטי כן הגיעו בזמן וכן השפיעו. אני מבין את הכל - הלחץ העצום, התחושה שזה לא פייר כשבאיירן כבשה ועוד ועוד.

אהבתי מאוד את המשחק של ההגנה כיחידים, אבל לא כקבוצה. היו פעמיים בתחילת המשחק שכדור עומק של באיירן בין בלם למגן יצר מצב מסוכן מאוד ולמזלנו גנאברי (“הוא בטוח יכבוש”) היה קצת חלוד והתרגש. פרלאן מנדי ניצח באחד על אחד. כיפאק לנאצ’ו על הופעה מדהימה למעט פאול די מטופש בסוף, הלוואי וזה לא המשחק האחרון שלו בברנבאו כשחקן ריאל בליגת האלופות, אשכרה “הילד” יכול לזכות בגביע השישי. אנטוניו רודיגר עם בישול של רוברטו קרלוס. דני קרבחאל לא איבד לטעמי אף כדור וגם היה מסוכן התקפית. אנדריי לונין רשם הצלות לא רעות בכלל.

שימו לב לשער הניצחון שלנו ואני מתחבר למה שנכתב ב-AS. נאצ’ו שלט שם בכדור ברחבה כאילו הוא זינדין זידאן, עצם הנוכחות של אנטוניו רודיגר וכדור הרוחב המדויק שלו בשיא הלחץ, אפילו חוסלו שנזהר לא להיכנס לנבדל. במשחק נגד סיטי לפני שנתיים, נאצ’ו חילץ כדור שמנע מתפרצת, עלה למעלה, הייתה שם נגיעה ברחבה של אדר מיליטאו שהשתלט על כדור קשה ובסוף הרמה די טובה של דני קרבחאל.

“המפסיד” לדעתי מהמשחק הזה הוא אורליאן טשואמני, לא הרגשתי את הנוכחות שלו, לא ראיתי ממנו שום דבר יוצא דופן, הוא איבד כדור די מסוכן בהתחלה, לא ממש הגנה, לא ממש התקפה. וגם המהלך ההזוי עם שני כדורים על המגרש בחצי גמר ליגת האלופות וצוות השיפוט לא רואה. הזיה מוחלטת. אבל עזבו שטויות. [מעדיף לא לדבר כאן על השיפוט. השופט הפולני בגלל הקוון ‘עשה ג’וד במאסטייה’. יכול להבין כעס של באיירן. אני חושב שבשער שנפסל לריאל - בתמונה כשעוצרים זה נראה נורא מבחינת נאצ’ו - עצם הפעולה מטופשת, אבל כשהמשחק רץ יעני במהלך באמת בווידאו - ג’ושוע קימיך נפל כאילו ירו בו וסליחה על הביטוי בימים אלה.

איזה כיף שזה הסתדר שוב, ריאל מדריד הנצחנית והאפית, שיש תאריך חדש ביומן, האחד ביוני 2024, אפילו גארת’ בייל בירך, ואני צריך את זה. מבחינתי אגב כעת החזרנו את החוב מ-2012 כי עשינו את זה בבית היכן שנשבר הלב. סיימתי את המשחק כמו חוסלו, על הריצפה. ביום שבת אני חוזר למציאות כי החיים האמיתיים הם לא ריאל מדריד. והמבין-יבין…האללה מדריד!


הציונים שלי לשחקנים:

אנדריי לונין - 7.5| הדיפה מרשימה מאוד בבעיטה של הארי קיין וגם יציאה טובה מהירה, הרבה שקט נפשי ואחריות, לא היה לו מה לעשות בגול.

דני קרבחאל - 7.5| אני חושב שהניסיון שלו שיחק תפקיד חשוב, אפס איבודי כדור לדעתי, הצליח באחד על אחד.

נאצ’ו - 8 | עשה מהלך גדול שם בדרך ל-1:2, יציב בהגנה, זה שתמיד לא בוטחים בו אבל סותם פיות, משחק פנומנלי שלו.

אנטוניו רודיגר - 7.5| רציתי לתת לו ציון קצת פחות טוב משל נאצ’ו, זה לא אומר שהוא לא היה נפלא.

פרלאן מנדי - 7.5| התקפית נאדה, אבל גם לא מסרו לו, הגנתית - מושלם. לא צריך עזרה, מסתדר לבד.

אורליאן טשואמני - 4| הלוואי וזו באמת הפציעה שהקשתה עליו. איבוד כדור רציני בתחילת המשחק, לא הגנה, לא התקפה, לא יוזמה.

טוני קרוס - 8 | אני זוכר היטב את הגליץ’ הנהדר שלו כדי לתקן את אותה טעות של טשואמני. מזיז את הכדור נפלא, לא נלחץ אף פעם.

פדה ואלוורדה - 6.5| בעיקר על הרבה לב ונשמה ועבודה קשה. משחק לא מדויק שלו, די מסורבל, אבל זה יכול לקרות.

ג’וד בלינגהאם - 5.5| שיפור במחצית השנייה, מקווה שהוא לא יכעס עליי שאני ‘נכנס’ בו. עשה כמה גליצ’ים שהביאו לתשואות אבל לא מעבר.

רודריגו - 6.5| אהבתי בעיקר את הבעיטה החופשית הנהדרת שלו, רשם החמצה אחת גדולה מבחינתי.

ויניסיוס ג’וניור - 9| בכוונה לא נותן לו ציון 10 - כדי שיקרא את זה ותהיה לו עוד מוטיבצייה. עשה לבאיירן מינכן סחרחורת, מדהים איך הוא עובר שחקנים על המטר. לא היה לו למי למסור. העביד את מנואל נוייר בפרך.

מחליפים:

לוקה מודריץ’ - 7| איזה ספרינט עשה שם כדי למנוע מתפרצת של באיירן. תמיד בטוח עם הכדור בשיא הלחץ, הקבוצה מאמינה שמשהו טוב קורה כשהוא עולה.

ברהים דיאס - 6.5| הוסיף הרבה מהירות, רעננות ותשוקה, לא ממש תאכלס אבל זה בסדר. אולי אני פספסתי.

אדוארדו קמאבינגה - 6.5| הרבה יותר טוב מבן ארצו. מאוד בטוח בעצמו, עדיף את זה מחוסר ביטחון. השתלט על האמצע, לדעתי איטי בשחרור הכדור.

חוסלו - 9| סיפור סינדרלה מדהים ומרגש, אני אוהב אותו, עשה מה שחלוץ צריך לעשות, התמונה שלו בסוף המשחק - זוכר אותה היטב.

אדר מיליטאו - ללא ציון| עלה לשחק בשלב מאוד-מאוד מאוחר וכדי להעביר זמן, טוב לפרמייה.

 

שמה אתה עדיין לא הסברת אם אתה מתכוון אליי - לדור או לאוהדים אחרים של ריאל מדריד או "לקו הכללי" נקרא לזה ככה של אוהדי הכדורגל. אני חושב שאני לא האיש המתאים לדבר עליו, כי אני מאלה שמחזיקים הכי הרבה משחקנים כמו נאצ'ו ולוקאס ואסקס, אני לא צריך לחכות לקלאסיקו כדי לשבח את לוקאס. נאצ'ו ספג השנה הרבה השמצות בגלל כמה גולים על הראש שלו ושני אדומים ממש מטופשים, אבל ברגע האמת הוא הראה את פניו. תחשוב על הספסל תמיד מחכים אורליאן טשואמני\אדוארדו קמאבינגה, לוקה מודריץ', ברהים, חוסלו, פראן גארסיה, לוקאס ואסקס ובלם ברמה של נאצ'ו או אדר מיליטאו, זה נהדר.

אגב בסיכומי הסיבוב הראשון של העונה היו כמה דיונים בפודיום או בכלל על עמדת המגן הימני, זרקו את השם של ז'ואאו קאנסלו שהוא משחק לא פעם בשמאל ואני אמרתי שם אחד - דני קרבחאל. אני מאוד מחזיק מהסגל שלנו. היו לי טענות לקרלו אנצ'לוטי על הכישלון המוחץ בעונה שעברה. העונה הוא היה טוב.

 

ראיתי את המשחק אתמול עם החולצה של טוני קרוס מגמר 2018 נגד ליברפול ואיזה רגע מקסים לראות אותו “שובר דיסטנס” וקצת דומע בסיום. גם השלט שהיה בסנטיאגו ברנבאו לפני 18 שנה כשזינדין זידאן “שופט אל תשרוק בבקשה לסיום” - חזר על עצמו. פרידה מהאגדות. הייתי שמח שזה היה קורה עם ניצחון. וטוני היה יכול להרשות לעצמו לבעוט קצת לשער ולהשתולל ולא לסיים באותה הבלטה. היה נחמד אם היינו כובשים בדקות הרגילות שלנו ומנצחים. הלוואי והיו אגדות נוספות שעוזבות ככה, אבל אצל חלק גדול - ראול, איקר קסיאס וכדומה - זו הייתה תחושה שהם אומרים ביי - אבל לא הייתה החלטה סופית. באתר הרשמי יש באמת מקבץ של שמונה דקות עם כל הטוב הזה לקרוס. השחקנים ממש התרגשו, זה באמת היה מטורף. דאנקה טוני, אבל יש עוד משימה אחת.