א. מולר ודה ליכט שיחקו שם 2 על 0, אף אחד מההגנה של ריאל לא המשיך לשחק אחרי השריקה (שהגיע כשמנדי נגח בכדור הארוך שנועד למולר). אז להניח שדה ליכט היה מגיע ככה בקז׳ואל לאותו מצב בעיטה מול 3-4 שחקני ריאל שעמדו באזור זה, איך לומר, בעייתי. ב. היה פאקינג נבדל בכדור הראשון למולר ודה ליכט. ההחלטה של השופטים הייתה לא חכמה כי זה היה נבדל קטן ועדיף היה לזרום עם ההתקפה ומקסימום לפסול אחר כך, אבל עובדתית הייתה עמדה לא חוקית.
יש הבדל בין טענה שמזל עזר לנו ב3-4 משחקי נוק אאוט על פני תקופה של 10 שנים (אין מה להתכחש אליה כי כולנו ראינו את רובם), לטענה המוזרה שדומיננטיות כזו גורפת של ריאל במפעל הזה בעשור האחרון, ברמה שלא הייתה לאף קבוצה בעידן המודרני, מבוססת על מזל נטו (וגם ״DNA” זה לא הסבר טוב).
לא חשבתי שנראה התעלות לצ'יט מול סיטי לפני שנתיים, אבל טוכל לקח את זה לאקסטרים בחילופים של קיין ומוסיאלה ועשה פה חרקירי שעלה להם בהדחה. נוייר מצטרף לקאריוס, מנדי ודונארומה עם מקבץ טעויות out of nowhere שגוזר עלינו את התקופה הזאת בשנה שהטקסטים על DNA והפיור ספיריט של הברנבאו ששוב מקבלים במה.
כבר דנו על זה, לדעתי זה שילוב של הכל. הדומיננטיות של ריאל בעשור הזה בליגת האלופות היא לא יכולה להיות רק מתוך מזל. אבל, ראיתי יותר פעמים את ריאל מדריד מנצחת בזכות טעויות שוערים שקרו מולה לעומת כמה פעמים ריאל הפסידה בגלל טעות שוער שלה. אבל זה הכל מקנאה, אני אוהד קבוצה שלוקח לה שנתיים להבקיע שער ומולה כל שוער הופך להיות שילוב של קסיאס ובופון על סטרואידים.
יכול להבין את הכעס על ההנפה והשריקה המוקדמת, אבל זה לא מתנה כמו אדום/פנדל/פסילה או אישור של גול. קשה להגיד גול פסול כשדה ליכט מגיע לכדור אחרי השריקה, זה מצב בלתי אפשרי לשחקנים. הקוון כמובן לא היה צריך להניף דגל. בסוף קשה להגיד שבאיירן נשדדה, זו לא אותה קבוצה אימתנית, הם לא היו יותר טובים ובלי ערב גדול של נוייר(מלבד הטעות) בכלל לא היו מגיעים לדקה ה88 במתח.
משהו על האופי של ריאל מדריד לדעתי - יציבות. אז כמובן שמבחינת משאבים (כסף, מוסדות וכו') מדובר במועדון טופ שבודדות הקבוצות שאולי מתחרות איתו, אבל זה לא רק זה. בהנהלה - פרז הוא כבר הנשיא המיתולוגי, ובאופן ספציפי אחד ששם את ליגת האלופות מעל הכל. באימון - בחירה כמעט קבועה של מאמנים רציניים לטווח ארוך שמקבלים גב. מוריניו, אנצ'לוטי, הבינגו של זידאן, ואז זידאן שוב ואנצ'לוטי שוב. בין לבין היו מינויים לא-מוצלחים של בניטז, סולרי ולופטגי, אבל בסך הכל פרז חותר למאמן לטווח ארוך, וזה משתלם. בסגל - קשה לכמת ולשקלל את זה, אבל לדעתי הסגל של ריאל רץ הרבה יותר ביחד מאשר קבוצות אחרות. מספיק להסתכל על מודריץ' ולהבין, אבל ככלל הסגל של ריאל לא עובר מהפכות ודרמות כבר תקופה ארוכה. רונאלדו עזב ובנזמה לקח אחריות, בנזמה נגמר אז ויניסיוס לקח צעד קדימה. הזארד נכשל והיה מי שיכפר על זה. אגב, במובן הזה אמבפה עשוי להיות כאב ראש. ונכון, שיפוט כדורגל זה לא מתמטי והחלטת גבוליות עשויות ללכת עם המועדון הגדול והמפחיד עם האצטדיון הענק והמוני האוהדים והנשיא החזק (לא חושב שהיו טעויות שמצדיקות טענות על שחיתות ממש, ואין לזה ראיות ככל הידוע לי), ובכדורגל היום זה גומר משחקים, אבל זה לא הסיפור בעיניי. ובהצלחה לדורטמונד בגמר.
נותר רק לקנא בריאל בשקט. נכון - פרנסיסקו פרנקו הדיקטטור שבעצם קבע תוצאות משחק +אזרח את כל השחקנים הטובים בעולם. בזבוז של טריליונים על שחקנים שלמעשה מעמידים את הקבוצה הטובה בעולם בייפאר לרשות ריאל וכל גמר היא פייבורטית מאז שנת 1759 (שיטי היחידה שמעמידה קבוצה כמו ריאל לאורך השנים שלמעשה היא הטובה בעולם ביי פאר). טעוית שיפוט נגועות בשחיתות מידי קמפיין בעידן המודרני. ומזל בלתי נגמר. אבל שוב - אפשר לקנא בשקט למרות כל עובדות הצוינו בפוסט זה. דורטמונד זה easy money עבור ריאל. קבוצה חלשה ,לא בינונית או סבירה ,קבוצה מהחלשות שעשו גמר במפעל הזה אם לא החלשה ביותר. כך שנצטרך לסבול עוד זכייה נוספת - חבל שהאלטרנטיבה היחידה זו היריבה העירונית בעונה הבאה .
השילוב של 'השופטים בכיס של ריאל' עם 'אנצ'לוטי בנה על זה שנוייר ישמוט' קצת מוזר. השופט שיודע שהוא חייב לדאוג שריאל תעלה כן ידע שנוייר ישמוט? כי בלוגיקה הזו הכי פשוט להאשים את נוייר בשחיתות...
אין ספק שטוכל ונוייר (שהרס לעצמו משחק גדול) הם אלו שאשמים בהדחה של באיירן, לא השופט. עונה גרועה של באיירן, נגזר עליה לסיים אותה ללא תואר. נחזיק אצבעות לדורטמונד בגמר. לא שזה יעזור.
דנו ויש עדיין אנשים שבאים עם הטענות האינפנטיליות האלה. גם הטענה ששוערים טועים נגד ריאל יותר ממה ששוערים של ריאל טועים נגדה היא בעיקר זיכרון סלקטיבי. מישהו כאן מנה את מנדי, קאריוס, דונארומה ונויר כדוגמאות לטעויות קשות של שוערים נגד ריאל, אז הנה רשימה של טעויות קשות ששוערים של ריאל ביצעו בנוק אאוט בתקופת הדומיננטיות: 1. יציאה איומה של קסיאס למצב לא מסוכן של אתלטיקו בגמר 2014 סידרה שער יתרון לדייגו גודין. זה גרם לנו לרדוף משחק שלם אחרי יריבה שלא עשתה כלום בהתקפה, ואלמלא השיוויון של ראמוס בתוספת הזמן - הטעות הזו הייתה מכריעה את הגמר. 2. קיילור נבאס בגומלין רבע גמר 2017/18 נגד יובה שמט כדור גובה פשוט, שסידר למטווידי את ה3-0 וליובה את החזרה מהקבר בהתמודדות שהייתה נראית גמורה. 3. לונין הגיב בצורה הזויה לכדור לא מסובך של ברנרדו סילבה וסידר לסיטי יתרון בדקה הראשונה של רבע הגמר נגדנו בברנבאו העונה. 4. זה לא שוער אמנם, אבל רפאל ואראן בגומלין שמינית הגמר ב2020 סידר לסיטי 2 שערים בצמד טעויות קשות שלא ראיתי כמעט מאף בלם במשחקים כאלו (בטח שלא פעמיים באותו משחק), ובגדול הכריע את ההתמודדות לטובתם. המחמירים יותר היו מציינים גם את הגול שקורטואה חטף מבעיטה חופשית של שונה בגומלין שמינית הגמר נגד אייאקס ב2019 (סגר את ההתמודדות שניה אחרי שריאל הצליחה לצמצם ל3-1 והייתה במומנטום), את השערים שנבאס ספג מקימיך במשחק הראשון בחצי מול באיירן ב2018, ומול אינסינייה מחצי מגרש בשמינית גמר נגד נאפולי ב2017, ואת היכולת של קסיאס בכל הקמפיין ב2015 (ספג שערים שלא מתאימים לרמות האלה מול שאלקה בגומלין השמינית שהסתבך מאוד, ומול מוראטה בגומלין חצי הגמר מול יובנטוס). שורה תחתונה - לאורך זמן לא היו יותר brain farts חריגים של שוערים ששיחקו נגד ריאל מאשר של שוערי ריאל. כל הרשימה שציינתי קרתה ברגעים קריטיים שהשפיעו מאוד על ההתמודדות, ובחלק מהמקרים זה אפילו היה גורם ישיר להדחה. בכל מקרה, טענות שנתלות בזה כאיזו סיבה מרכזית לכך שריאל דומיננטית כל כך במפעל הזה לא יותר טובות בעיניי מהקשקושים על "DNA" או "מזל נטו". זה לגמד את היריבות שנקלעו גם הן לסיטואציות לא מתוככנות ולא ידעו להתמודד עם זה טוב כמו שריאל התמודדה לאורך זמן. עם כל הכבוד, כשנוייר השמיט לחוסלו את השוויון (אחרי שמנע יתרון של ריאל כל המשחק לפני כן) באיירן עדיין הייתה במצב שהיא יכולה למשוך את המשחק הזה להארכה, עם עמידה טובה בהגנה ושחקני נכונים על המגרש לא הייתה סיבה שתחטוף את השני תוך 2 דקות. באיירן גם הייתה עם מתפרצת של 3 על 1 כמה דקות לפני השער ויכלה לעשות 2-0 ולגמור את העסק, אבל "בזכות" החלטות גרועות של המאמן שלה היא הגיעה למתפרצת הזו עם פאבלוביץ' כשחקן שצריך לרוץ מול השוער ולא עם שחקן התקפה נורמלי אחר. וגם כשדונארומה טעה ובנזמה השווה ל1-1 נגד פסז', הפריזאים עדיין היו ביתרון 1-2 בסיכום ולא הייתה שום סיבה שיכנסו לפאניקה ויתפרקו. אבל ברור, סיבה שדברים כאלה קורים היא "משמים", קשה לקבל את העובדה שיש פה פשוט הבדלים מקצועיים ומנטליים ברורים לטובת ריאל לאורך רוב העשור האחרון, בפער על כל אירופה.
זה אמנם מצחיק להגיד את זה וכמובן שזה רק עונה אחת וכו' וכו' והם לא בליגת האלופות, אבל לברקוזן של העונה הזאת מבחינת ווינריות ויכולת לנצח משחקים בסוף ולחזור מפיגור, נראית הכי קרובה לריאל כרגע מבחינה מנטלית. היו להם המון משחקים שהם ניצחו או נמנעו מהפסד בתוספת הזמן. כנראה שלאלונסו יש את האופי הזה והוא למד הרבה מהמאמנים תחתם הוא יתאמן. קלאסי שיחליף את אנצ'לוטי בריאל.
אני חייב לומר שבאיירן שיחקה מאוד נאיבי בדקות האחרונות. השאירו המון שטחים, היו צריכים לרדת להגנה הרבה יותר צפופה כמו שריאל עשתה נגד סיטי.בנוסף לא ייתכן שפעם אחרי פעם העזרה לקימיך מגיעה באיחור וטוכל לא מגיב. גם שהוא כבר עשה חילופים נכונים זה לא עזר כי באיירן פשוט עמדה לא מספיק טוב בהגנה.
"ליגת האלופות היא ליגה מכורה ומסריחה. כדי לעבור את בעלות הבית של המפעל צריכה להיות לך עליונות מוחלטת. ברגע שזה קרב שווה כוחות כבר יקרה מה שצריך לקרות כדי שבעלות הבית של המפעל יעלו. שופט ישרוק בנחרצות פנדל על שפשוף קטן ומנגד בכניסה של השוער עם הברך בחלוץ יסמן באותה נחרצות להמשיך. כדי שלא יקרה משהו לא צפוי גם קרנות ברורות לא יתנו לך. שנים לא צפיתי בליגת האלופות וכמה שלא התגעגעתי" - עידן444 בתאריך 18/4 עומד מאחורי כל מילה. כמו שאתה מרגיש היום אני הרגשתי אז. מה לעשות שריאל בטופ של שרשרת המזון של הליגה המכורה\מסריחה הזו ובאיירן רק שניה או שלישית?
