"התנאים שגנץ פורס לתוכנית האסטרטגית: 1. להשיב הביתה את חטופינו. 2. למוטט את שלטון חמאס, לפרז את רצועת עזה ולהבטיח שליטה ביטחונית ישראלית. 3. לצד קיום שליטה ביטחונית ישראלית, להקים מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית שתנהל אזרחית את הרצועה ותניח בסיס לחלופה עתידית שאינה חמאס ואינה עבאס. 4. להשיב את תושבי הצפון לבתיהם עד ה-1 לספטמבר ולשקם את הנגב המערבי. 5. לקדם נורמליזציה עם סעודיה כחלק ממהלך כולל אשר יצור ברית עם העולם החופשי ועם העולם הערבי נגד איראן. 6. לאמץ מתווה שירות אשר יביא לכך שכל הישראלים ישרתו את המדינה ויתרמו למאמץ הלאומי." אדון גנץ מוכן להסביר לכל עם ישראל איך 1 ו-2 הולכים ביחד? כל שאר הנושאים אחלה. אבל חיסול החמאס/פירוז הרצועה והחזרת החטופים לא הולך ביחד כל עוד חמאס מסרב לעסקה שלא כוללת עצירת המלחמה באופן מוחלט. אז במקום להמשיך לפזר סיסמאות שיגיד איך עושים את זה ולא יתעתע את הציבור.
הנמל עצמו אמור להיות זמני אבל כל עוד הוא שם אני מניח שהאחריות לביטחונו תהיה על צה"ל. האמריקאים אמרו שהחיילים שלהם לא ידרכו בעזה.
לא הבנתי, הרי הרעיון לנמל הזה הוא של האמריקאים, אז למה שחיילים אמריקאים לא יאבטחו את זה? למה אנחנו צריכים לבזבז חטיבה שלמה על זה? מה יש לנו פתאום עודף חיילים?
כלומר כשהסקרים נותנים לו פי 2 ממה שיש לו היום? כן. בן-גביר ידחוף לבחירות ככה. 1. בכל התנהלות מבצעית של צהל מול חמאס הוא מנצח. ברמת הגעת החיילים (בעיקר מילואים), מוכנות לסכן חיים וביצועים בשטח - צהל מביס את חמאס, על פי כל אינדיקציה אפשרית, ועל פי פרסומים בצורה מרהיבה בהשוואה לציפיות של אמריקה. 2. מערכת הבטחון נכשלה מול חמאס. בדיוק כמו שב7.10 אנחנו שומעים המוני סיפורים על חיילים נהדרים אבל בפועל היה כשלון צבאי מהדהד, ככה גם מאז אתה רואה ושומע על ביצועים מעולים בכל קרב אבל בפועל 8 חודשים קדימה חמאס לא הושמד. 3. אני לא יודע מה זה 'שטחים הופקרו וחמאס חזר לבצר אותם'. המלחמה פה היא לא על שטח אלא מול ארגון טרור. המלחמה לא תסתיים כשכל השטח ייכבש, אלא כשכל הטרור ימוגר. יכול מאוד להיות שברמה המבצעית להשאיר כוחות צהל בתוך עזה רק היה חושף אותם יותר להפגע, ופחות מאפשר התקדמות. זאת שאלה טקטית. מענין מאוד, כי בינתיים הסקרים בוחרים לדגום מפלגה בראשותו. הוא לא הצהיר שום דבר כזה, ונדמה שאתה מזלזל ביכולות של פוליטיקאים להיות ציניים. אני לא יודע אם זה מצב דמיוני או לא, אבל אני יודע שכל התרחישים האפשריים ל'יום שאחרי' (בין אם כמו מזרח י-ם, כמו שטחי A B C, או עם רש"פ או עם "רש"פ-מחודשת-סעודיה-ירדן-גיבוי-אמריקאי", או כל דבר) כל אלה מתחילים מהשלב הראשון שהוא הבסה צבאית מוחלטת של החמאס, דבר שגלנט (ולא רק הוא) נכשל בלספק. להיפך, דווקא המהלך הראשון שהתחיל להביא את היום שאחרי - העברת משאיות הסיוע לגורמים שאינם חמאס - נכשלו באופן מוחלט והגורמים האלה נרצחו על ידי חמאס בגלל שגלנט סיפר סיפורים שחמאס כבר הובס כשחמאס לא הובס. המחלוקת שגלנט מנסה להמציא היא בסך הכל דרך להסיט את השיח הציבורי מהעובדה שסנוואר משפיל אותו כבר מעל חצי שנה.
קודם כל - בן גביר הרבה יותר מתאים לאופוזיציה מאשר לקואליציה. מעבר לזה - אתה חוגג בערך שעה לפני הגול. לא יודע איזה ממשלה אתה מדמין בראש, אבל כנראה שההסתברות לה הרבה פחות גבוהה משאתה חושב. כרגע גם בסקרים שבאופן היסטורי נותנים לקואליציה פחות מאשר בתוצאות האמת - הסיכוי להקמת ממשלה אלטרנטיבית נמוך מאוד. ליברמן וסער, על הנייר, לא מוכנים שרעמ ישלימו ל61. כלומר מתמטית: +10 מנדטים של מפלגות ערביות -> אתה צריך לפחות 15 מנדטים של אנשים שהצביעו לגוש נתניהו ויצביעו לגוש גנץ בבחירות הבאות. בערך 1 מכל 4 מצביעי קואליציה צריך לעבור לאופוזיציה. חושב שיש לך את זה?
@yonmu 1. מסכים - מעולם לא כתבתי/חשבתי אחרת. יש לי ביקורות נקודתיות שקשורות לדרגי הביניים בשטח ויהירות שגרמו להרבה מוות מיותר של חיילים, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת 2. מערכת הבטחון(שצהל הוא חלק ממנה) אכן כשלה ב7.10. מה זה אומר כשלה מאז? אתה טוען שאנחנו מנצחים כל קרב אבל מפסידים במלחמה? אם כן - מי אמור לנווט את המלחמה אם לא הדרג המדיני? חמאס לא הושמד עד עכשיו זה בגלל גלנט? או בגלל שזה היעד לא ריאלי בטווח הזמן הזה וגם לא הוצגה/נבנתה שום תוכנית אסטרטגית שמפרטת איך עושים את זה? 3. + המשך התגובה שלך - השמדת חמאס זה משהו שצריך לתכנן. אלטרנטיבה זה משהו שצריך לבנות. משרד הבטחון אכן שגה קשות כשדחף חמולות בעזה לקחת שליטה והם שילמו מחיר שכנראה הרס את האפשרות להשתמש בהם בעתיד. יחד עם זאת - אי אפשר לפתור הכל בקודם כל נשמיד את חמאס. בטח כשאין באמת תוכנית לבנות אלטרנטיבה
@Bianconeri כן, צהל מנצח כל קרב ומפסיד את המלחמה. בהכללי - מדרגי החפ"ש עד דרגי התא"ל נראה שעושים עבודה מעולה, מדרגי האלוף עד דרג רה"מ נראה שעושים עבודה פח. גלנט הוא שר הבטחון והאחריות שלו היא להיות שר הבטחון. המלחמה בפועל מנוהלת על ידי קבינט המלחמה. מקבינט המלחמה הודרו במכוון אנשים עם עמדות רחוקות מאלה של גלנט (כגון: סמוטריץ', בן-גביר, סער, ליברמן). בקבינט המלחמה יש אנשים שבאופן קונסיסטנטי רואים דברים עין-בעין עם גלנט (נתניהו, דרעי, גנץ, איזנקוט, דרמר). כמו שאני רואה את זה, יש שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה והמאוד סבירה בעיניי לאור האנשים היא שקבינט המלחמה פועל פחות או יותר על פי העמדות של גלנט, ונכשל אסטרטגית. האפשרות השנייה והפחות סבירה (אבל נניח) היא שקבינט המלחמה חוסם את גלנט מלממש את העמדות שלו, ולכן הכשלון האסטרטגי. בין כך ובין כך - הדבר היחיד שגלנט אמור לעשות כרגע זה להתפטר או להציב דדליין להתפטרות. לילל על סמוטריץ' ובן-גביר, שמיצגים הרבה יותר מנדטים ממנו ומקבלים הרבה פחות סמכות, זו פאתטיות (ופאתטיות שמתאימה מאוד לסגנון המלחמה העלוב שהוא מקדם).
הן איתמר בן-גביר והן בצלאל סמוטריץ' לא יכולים להשאר בממשלה כל עוד יש תפיסה שהאלטרנטיבה תהיה יותר אגרסיבית. לכן הדרך היחידה שלהם לשרוד זה להמשיך להדגיש שאמנם עכשיו המצב מעפן ומדשדש, אבל אם תתחלף הממשלה נקבל כניעה ברורה לחמאס. גנץ קצת מנסה לרקוד על שתי החתונות ("קראתי להכנס לרפיח לפני" ביחד עם "גורם מתון שאינו עבאס") וזה ילדותי, ליברמן וסער לא מצליחים לענין את הציבור מספיק. בכל מקרה יש גבול לכמה שגלנט יכול להשפיל את סמוטריץ', ונתניהו בסוף יצטרך לבחור.
