שנת יסוד: 1913 איצטדיון: סמי עופר, חיפה. 30 אלף מקומות. נפתח ב - 2014. בעלים ונשיא: יעקב שחר. יליד 1941. הפך במאי 1992 לבעלים הפרטי הראשון בכדורגל הישראלי כאשר רכש את מכבי חיפה. עוד לפני כן במשך 8 שנים היה הספונסר הראשי של מכבי חיפה. חשב כללי וסגן נשיא: עוזי מור מנכ"ל: איציק עובדיה תארים 15 אליפויות - 1983/84, 1984/85, 1988/89, 1990/91, 1993/94, 2000/01, 2001/02, 2003/04, 2004/05, 2005/06, 2008/09, 2010/11, 2020/21, 2021/22, 2022/23 6 גביעי מדינה - 1961/62, 1990/91, 1992/93, 1994/95, 1997/98, 2015/16 5 גביעי טוטו - 1993/94, 2002/03, 2005/06, 2007/08, 2021/22 5 סופרקאפים - 1962, 1985, 1989, 2021, 2023 הישגים באירופה: 3 פעמים שלב הבתים בליגת האלופות - 2002/03(מקום שלישי), 2009/10(מקום רביעי), 2022/23(מקום רביעי) רבע גמר גביע המחזיקות - 1998/99 שמינית גמר גביע אופ"א - 2006/07 3 פעמים שלב בתים בליגה אירופית - 2011/12, 2013/14, 2023/24 שמינית גמר ליגה איזורית - 2023/24 שלב בתים בליגה איזורית - 2021/22 שיאים: ניצחון הכי גבוה בליגה: 10:0 בבית על מכבי ת"א - 14.5.1988 הפסד הכי גבוה בליגה: 9:0 בחוץ להפועל פ"ת - 9.5.1953 הניצחון הכי גבוה באירופה: 8:0 בחוץ על חזאר האזרית במוקדמות הליגה האירופית - 25.7.2013 ההפסד הכי גבוה באירופה: 7:2 בחוץ לטוטנהאם הוטספור במוקדמות הליגה האירופית - 1.10.2020, 7:2 בחוץ לפ.ס.ז' בשלב הבתים של ליגת האלופות - 25.10.2022 מלך ההופעות בכל הזמנים: אלון חרזי(1990 - 1997, 1998 - 2009) - 721 מלך השערים בכל הזמנים: זאהי ארמלי(1982, 1983 - 1990) - 122 צוות מקצועי מאמן ראשי: ברק בכר. מונה ב - 2024. חוזר לקדנציה שנייה במועדון, אחרי שבקדנציה הראשונה(2020 - 2023) זכה ב- 3 אליפויות ונחל הצלחה במפעלים אירופיים, כולל השתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות. סך הכל בכר זכה ב - 6 אליפויות בקריירה שלו ויחפש לעבור את דוד שווייצר ז"ל ודרור קשטן ז"ל בקטגוריה הזו. מנהל מקצועי: גל אלברמן עוזרי מאמנים: עמיר נוסבאום, שחר ויזינגר מאמן שוערים: גיא ויזינגר מאמני כושר: אורי הראל, דרור שמשון, גל וקנין מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: עופר פביאן מאמן קבוצת הנוער: איתי מרדכי העברות: *סכומים באלפי יורו באו מתיאס נהואל(שלונסק וורוצלב, פולין) - 1900 + בונוסים סנדר סברינה(פרטיזן בלגרד) - 1500 איתן אזולאי(מכבי נתניה) - 1300 + מאור לוי פדראו(פורטימוננסה, פורטוגל) - 1100 + 200 בבונוסים ויטל אנסימבה(בורדו) - העברה חופשית אולכסנדר סירוטה(דינמו קייב, אוקראינה) - שאילה תמורת 500 דיא סבע(אמירייטס, איחוד אמירויות) - חזרה מהשאלה רועי אלימלך(הפועל פ"ת) - חזרה מהשאלה תומאס סולטני(ארסנל דה סרנדי, ארגנטינה) - העברה חופשית ליאם חרמש(הפועל עפולה) - חזרה מהשאלה עזבו ענאן חלאילי(אוניון, בלגיה) - 7500 פרנדזי פיירו(א.א.ק אתונה, יוון) - 3500 פייר קורנו(סנט אטיין, צרפת) - 1100 ליאור קאסה(גנואה, איטליה) - השאלה תמורת 300 שואו(דאלאס, ארה"ב) - השאלה דניאל סונדגרן(וולוס, יוון) - העברה חופשית לורנצו שימיץ'(בארי, איטליה) - השאלה ירין לוי(בית"ר) - השאלה דניל לסובוי(דינמו מוסקבה, רוסיה) - חזרה מהשאלה ינאי דיסטלפלד(הפועל י-ם) - 400 סוף פודגוריאנו(הראקלס, הולנד) - השאלה גוני נאור(הפועל ת"א) - השאלה זיו בן שימול(בני יהודה) - השאלה ליסב עיסאת(הפועל חדרה) - השאלה איתמר ניצן - פרש תומר חמד - פרש סאן מנחם - פרש *צ'ארון שרי שהושאל בחלק השני של העונה לניימכן, עזב לאנטוורפן בהעברה חופשית *מאור לוי שהושאל בשנה וחצי האחרונות למכבי פ"ת, עזב למכבי נתניה כחלק מעסקת איתן אזולאי *סתיו נחמני נמכר למ.ס. אשדוד תמורת 50 אלף יורו, אחרי ששיחק שם בהשאלה *אורי דהן נמכר לבית"ר תמורת סכום לא ידוע, אחרי ששיחק שם בהשאלה סגל השחקנים שוערים: שריף כיוף, תומאס סולטני, רועי פוקס שחקני הגנה: שון גולדברג, מאור קנדיל, ויטל אנסימבה, עבדולאי סק, רמי גרשון, פדראו, אולכסנדר סירוטה, עילי פיינגולד, רועי אלימלך שחקני קישור: עלי מוחמד, דולב חזיזה, ליאור רפאלוב, איתן אזולאי, מוחמד ג'אבר, דיא סבע, עילאי חג'ג', גדי קינדה, קני סייף, ליאם חרמש, איאד חלאילי, סנדר סברינה, מתיאס נהואל שחקני התקפה: דין דוד, אריק שוראנוב העונה שהייתה יסלחו לי אוהדי הקבוצות היריבות, שאולי ירגישו התנשאות מצידי, אך אני חושב שהסיבות העיקריות לאיבוד האליפות אשתקד לא נעוצות בעוצמת היריבות ואפילו לא בעזיבת בכר והחלפתו במסאי דגו הלא מנוסה ואפילו לא באיבוד מספר רב של שחקנים מובילים. הסיבות נעוצות בכמות לא סבירה של "הפרעות" לאורך העונה שנפלו על הקבוצה ובעצם שמו אותה במצב בלתי אפשרי לזכות באליפות. חלק מהפרעות היו בגדר "כוח עליון", כמו למשל הפרידה מצ'ארון שרי וחלק בגלל התנהלות הלקויה של המועדון, קודם כל בנושא הכשירות, נושא כאוב תרתי משמע מזה שנים ובמקביל בעניין התקנון שאיפשר משחק לא הוגן עם הנקודות. העונה החלה ברגל במוקדמות האלופות. הקבוצה כהרגלה נעזרה ב"סאונה" ובעידוד הרב בסמי עופר ועברה 3 שלבים - המרון ממלטה, שריף ממולדובה(שם גורם "הסאונה" היה חשוב במיוחד) ואת בסלובן ברטיסלבה. בסיבוב המכריע יאנג בויז השוויצרית הייתה גדולה מדי על הבחורים של דגו והקבוצה עברה לשחק בליגה האירופית, שם שובצה בבית קשה עם פנאתינאיקוס, רן וויאריאל. הקבוצה התחילה לדשדש בתחילת הליגה וזה כלל גם בכורה מזעזעת לשימיץ' שהיה אחרי לכל שלושת השערים שכבשה מכבי פ"ת בניצחון 3:2. במשחק חוץ נגד רן הקבוצה כבר הראתה סימני משבר עמוקים והתקשתה לייצר מהלך ראוי לשמו במשך 90 דקות. במקביל ניצן המשיך עם יכולת רעה בשער, ובעקבות התבוסה 3:0, הוא הודח מהשער. דגו נתן את המושכות לשוער הבית שריף כיוף שעמד בכל יתר משחקי העונה מלבד אחד בגביע. ה -7.10.2023 חילק את חיי המדינה ללפני ואחרי וכך גם את הכדורגל. הקבוצה עוד הספיקה להציג יכולת משופרת במחצית שנייה בנתניה בליגה ובמשחק בית מול פנאתינאיקוס באירופה שנגמר ב - 0:0 רק תודות לשוער הקבוצה היוונית. משחק בו שוראנוב גמר את העונה. במשך יותר מחודש הכל נעצר, הקבוצה כמו כולם עסקה בפעילות חברתית. אך שוב החלו נפלו הפרעות על הקבוצה כאשר פוסט לא במקום של אישתו של סבע, שנמחק די מהר עורר מהומה רבה. המועדון לא עמד מאחורי השחקן ולמעשה שמח לחסוך קצת מהחוזה השמן שלו, כשהשאיל אותו בינואר לאמירויות. ככה שגם עבור סבע המשח מול פנאתינאיקוס היה האחרון במועדון בעונה שעברה. כשהליגה חזרה החל מומנטום חיובי, שכלל ניצחון על הפועל ב"ש ושני ניצחונות על מכבי ת"א, מה שגם עזר בסופו של דבר לסגור פער של 10 נקודות מול מכבי ת"א, אך שוב בעיות חדשות כאשר צ'ארון שרי נאלץ לחבור למשפחתו בהולנד בגלל מחלת בנו הקטן. למרות ההבטחות, שרי לא עתיד לחזור לכרמל, אך כמובן אין עוררין על תרומתו להצלחה המחודשת של הירוקים ועל המנהיגות שלו. דחיית הליגה ומספר משחקים באירופה יצר עומס אדיר על הקבוצה שמשך חודשים רבים שיחקה למעשה כל 3-5 ימים. החלו להצטבר פציעות. גם ריענון הסגל בינואר עם הצטרפותם של קינדה, סייף, חמד, לסובוי וקאסה לא באמת פתרה את הבעיה. שחקנים חשובים התחילו ליפול אחד אחרי השני. הפציעות הכי קריטיות היו של ג'אבר ודינדה. בסופו של דבר הקבוצה כבר "התרגלה" לשחק בלי 7-9 שחקני סגל בכיר מה שגם הקשה מאוד על הרוטציה ומתן מנוחה. במקביל גם נחתה המכה של התקנון. כשהקבוצה שווה בטבלה למכבי ת"א, הוחזרה נקודה לצהובים ואילו ממכבי חיפה הורדה עוד נקודה. חיסורים רבים הכריעו והתחילו להיערם הפסדים כולל ההדחה שנייה ברצף למכבי נתניה ברבע גמר הגביע. למעשה הפליי אוף כבר היה לפרוטוקול בלבד. באפריל הוחלט להפרד מדגו בתום העונה ולהחזיר את בכר, שפוטר קודם לכן מהכוכב האדום. למרות שהעונה הסתיימה בלי תארים, למעט סופרקאפ, שלא באמת נחשב לתואר, הקבוצה עדיין הפיקה תועלת רבה מהעונה שעברה. מסע אירופי מהנה שכלל הרבה הכנסות(אפילו שחלק ממשחקי הבית עברו לחו"ל, עדיין את רובם היא שיחקה בארץ) וגם שיפור הניקוד האירופי. בקבוצה השתלבו מספר שחקני בית חדשים כגון שריף כיוף, עיליי פיינגולד, עילאי חג'ג. גם שיבלי ובן שימול קיבלו פירורים. מעל כולם כיכב אחד הכשרונות הגדולים ביותר שצמחו בארץ ב - 20 השנים האחרונות ענאן חלאילי. הילד הצעיר הזה פרץ למן ההתחלה עוד במוקדמות ליגת האלופות וגילה עוצמה, מהירות. בהמשך גם באו יותר שערים ובישולים. לא היה ספק שאין לו עוד מה לחפש בארץ אחרי עונה כזו. הדובדבן שבקצפת היו שעריו מול פיורנטינה. בסופו של דבר אוניון שילמה עליו סכום שיא של 7.5 מיליון יורו. אף שחקן בליגת העל לא נמכר לחו"ל בסכום כזה. זהו גם שיא רכישה של הקבוצה הבלגית עצמה. הציפיות מענאן רבות. יהיה שווה לעקוב אחריו, גם עבור מי שלא אוהד את מכבי חיפה. העונה שתהיה אילו כבר ציפיות יכולות להיות אחרי חזרת ברק בכר? כמובן בראש ובראשונה חזרה של כתר האליפות והמשך הצלחה באירופה. אך ברק בכר הוא לא כפתור פלא. כפי שבדיוק הוכיחה הכוכב האדום, צריך שגם יהיה חיבור נכון עם המערכת והסגל. בנושא הסגל יש עוד לא מעט זמן לחלון, אך בגלל המצב הבטחוני יש קושי להנחית זרים, כך לפחות על פי המועדון. בינתיים הקבוצה ממשיכה לקלוט עליה בדמות סירוטה הבלם וסולטאני שיתפוס את משבצת השוער השני. איתן אזולאי הגיע גם כן כחלק מחיזוק השלד הישראלי, שחקן בו בכר חשק רבות. הקבוצה מנסה להפטר משואו הכושל ותשמח לראות את אצילי חוזר. אין עוררין שמדובר בשובר שיוויון והוא כרגע על המדף. חזרתו תגדיל משמעותית את הסיכוי לעמידה ביעדים. נושא מפעלים אירופיים יהיה טריקי יותר מהעונות האחרונות. קודם כל לקבוצה אין גלגלי הצלה, שכן היא פותחת את משחקי בליגה האיזורית, שנית כל כמובן היעדר ביתיות והדחיפה של סמי עופר. פרט לכך האולימפיאדה לקחה ממנה את שון גולדברג ואיתן אזולאי. עבדולאי סק שכל את בנו וטרם חזר ארצה ולא צפוי ליטול חלק במשחקים הראשונים. בהחלט כאב ראש לברק. גם מצבת הזרים טרם הושלמה ולא ברור מתי תושלם. ככה ששלב הבתים ממש לא בכיס. הכי חשוב לתקן את נושא הכשירות. זה דבר שפגע בבכר עוד בקדנציה ראשונה וכאמור בעונה שעברה כבר התחיל לפגוע בהישגיות בפועל. בפרט נשמח לראות את חזיזה ושוראנוב משתלבים מחדש.
למה בעצם צ'ארון שרי עזב בהעברה חופשית? לא היה לו חוזה לעוד עונה אצלנו? ועם כל הצער בדבר מחלת הילד, לא הגיע למועדון לראות כמה פרוטות מהמעבר שלו (בטח אחרי שהחל להפציץ שם)?
כי לא רצו לעשות קונצים לשחקן שנתן כל כך הרבה ונקלע לבעיות כאלה במשפחה. וטוב שכך. המועדון חסך שכר עתק שלו למשך עונה וחצי.
אני לא מדבר על הצעה של 2M כן? אבל גם בגילו, הוא נתן מספרים בחצי עונה בהולנד. אני גם לא כל כך מתעקש על דמי ההעברה, פשוט עלתה לי המחשבה אם היה אפשר לראות מזה כמה פרוטות. ברור לי שהסיבה העיקרית לכך היא אנושיות.
אז מה יהיה הלאה? סק עבר טרגדיה אדירה, אם ירצה לחפש קבוצה חזרה בסנגל, ישוחרר בחינם? קורנו, סונדגרן ירצו לחזור הביתה?
הדיון פה לא אם זו החלטה טובה או לא. הדיון שהתחלתי היה לגבי ה-"למה". שלא ישתמע מכך שיש לי תלונות לגבי זה.
שרי נתן למכבי חיפה המון וגם לבש אצלכם את סרט הקפטן. הוא עובר מצב לא פשוט ולכן הלכתם לקראתו והראתם אנושיות. לדעתי הדברים האלה שווים הרבה יותר מכמה מאות אלפי יורו שהייתם מגרדים. זה אחד שבכל קבוצה שישחק, ועם כל שחקן שידבר מעכשיו ובערך בכל חייו ישבח אותכם וימליץ לו להגיע. הדברים האלה לפעמים שווים הרבה יותר, ושוב, די ברור שהוא לא עזב אותכם סתם.