מדהים. תראו מה זה מורשת ומסורת בספורט מסוים - פרידמן וצוברי המאמנים בשיט, סמדג'ה בג'ודו. ככה מגדלים דור אחרי דור של ספורטאים מצטיינים בענפים האלו (גם אם לא כולם זוכים במדליות, אבל תמיד יש מישהו בטופ העולמי).
יותר מזה, אני מצפה שיותר כסף ילך לשני ענפי הספורט האלה. המדינה יכולה הרבה יותר לתרום בעניין הזה. במקום שילדים ילכו למשל לכדורגל הייתי רוצה לראות אותם הולכים לים או לג'ודו.
המדינה כן נותנת תקציב לא רע לשיט ולג׳ודו, שמוגדרים כענפים מועדפים, ועכשיו גם יקבלו יותר כסף בגלל המדליות. לגבי הכדורגל זה יותר מורכב ממה שמציגים את זה. הקבוצות עצמן לא מקבלות שקל מהמדינה. זה מחולק בין בעלים פרטיים, עיריות, טוטו וזכויות שידור. המדינה כן מממנת את הנבחרות אבל אל תשכח שהן מחזירות את הכסף עם התמלוגים מפיפ״א וזכויות השידור. ויש עוד משהו, ואולי לא פופולארי להגיד אותו היום. עם כל הכבוד לשיט ולג׳ודו שאנחנו חוגגים איתם היום, אלה ענפים שמעניינים פעם בשנה כשיש אליפות עולם או אולימפיאדה. הכדורגל הישראלי זה משהו שמעניין אותנו כל יום. סך הכל אני חושב שחלוקת התקציב היא מאוזנת.
החמאת אובר - זה מעניין פעם בארבע שנים וגם בתנאי שמגיעים להישגים. את תום ראובני אף אחד לא הכיר לפני אבל כולם פה יכולים לדקלם את ההרכב של בני סכנין. צריך להשקיע, לא צריך לצאת מפרופורציות. בסוף צריך להשקיע בספורט שהציבור צורך ומתעניין באופן קבוע.
הגזמת, הג'ודו כן מעניין כל פעם שיש אליפות עולם או אליפות אירופה. בטח ובטח כשזה מתקיים בארץ. ג'ודוקות כמו ירדן ג'רבי, שגיא מוקי וגפן פרימו הפכו להיות מפורסמים עוד לפני שראינו אותם באולימפיאדה. אגב למרות הקשקוש הזה שג'ודו זה "ספורט שאף אחד לא מבין את החוקים" זה כן ספורט שהוא כיף לצפיה. כשאתה צופה בו הרבה שנים אתה מתחיל להבין מה זה איפון ומה זה ווזארי. זה לא שחמט שרק אי קיו 200 מבינים מה קורה. זה ספורט די פשוט לצופה הממוצע. לגבי השורה התחתונה אנחנו כמובן מסכימים.
לא התייחסתי לג'ודו, אני לא התלוננתי בדיון על החוקים ועל השיפוט הלא בברור. וגם לגבי הג'ודו, מי כבר רואה ג'ודו בארץ מלבד באולימפיאדה ואולי אליפות העולם? אני זוכר שהיה תחרות בתל אביב והלכתי והאולם היה ריק למעט משפחות ועוד בודדים כמוני.
חחח בוא נאמר את האמת, לאף אחד מאיתנו אין מושג מה זה תרגיל מדהים ומה זה תרגיל בינוני. מה שאילן גזית אומר קובע.
