כמובן שלא שכחנו. בדיוק היום לפני שלוש שנים איקר קסיאס פרש בשל בעייה בלב. עוד גיבור ילדות שלנו שיורד מהבמה ובצורה לא הוגנת. זה היה באוויר זמן רב כשלא היה יכול לשחק כמובן לאחר התקף הלב שעבר במדי פורטו, אבל עדיין כשזה הפך לרשמי - ליבנו נחמץ. לשמחתי יצא לי לכתוב את כתבת המגזין לפרישתו באתר ספורט1 בימי שם. הפעם אעשה את זה בנקודות: https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/f/ff208cc859e4195ad7e505774e2b97cdc276d780_2_351x500.Xxx -המספרים היבשים יספרו 725 הופעות במדי ריאל מדריד - שני רק לראול. שלושה גביעי אירופה, חמש אליפויות, אלו התארים הגדולים וכמובן יורו-מונדיאל-יורו. -בשבוע בו ג’יאנלואיג’י בופון הגדול פורש, אני עדיין אגיד - איקר קסיאס, סאן איקר כבר מגיל צעיר, בשבילכם - הוא השוער הגדול בהיסטוריה לפחות לפי דעתי. -כמה דוגמאות להצלות פסיכיות: תשאלו את דייגו פרוטי ב-2009-10 אבל לא רק. כעבור שנתיים זה היה נגד מאנו דל מוראל באותו ראמון סאנצ’ס פיחואן. -בשר מבשרה של ריאל מדריד. ילד תותח מהקאנטרה (כבר ב-1998 הוא זומן לסגל במשחק החוץ הקפוא בליגת האלופות), שעמד בגבורה בתפקיד הלא הוגן, הכי כפוי טובה בכדורגל - שוער ריאל מדריד. שיא הלחץ, ובמחצית מהדרך גם הייתה לו הגנה של ליצנים, נניח עד 2006/07. -האיש שהצליח לעצור הכל - חוץ מאת הדמעות - דמעות בגמר 2000 אחרי הניצחון על ולנסיה כשפתח בהרכב ושמר על שער נקי| דמעות ב-2002 אחרי סדרת הצלות מדהימה כמחליף| דמעות באליפות של קאפלו ב-2007| דמעות בגמר המונדיאל עם ספרד! איקר הוציא אותה מחושך לאור, זה קרה לא מעט בזכותו!| ודמעות בגמר הדסימה - הוא, מכולם, היה זה שהניף את הגביע. -בדירוג שלי לכבוד יום הולדת 30 הצבתי את איקר קסיאס במקום החמישי מבין השחקנים הגדולים בכל הזמנים. אולי קצת הגזמתי אבל ברור שהוא גבוה-גבוה-גבוה (כריסטיאנו רונאלדו, אלפרדו די סטפאנו, ראול וסרחיו ראמוס הקדימו אותו). -מחכה כבר לראות אותו משחק במסדרת איזה משחק “האגדות” של ריאל מדריד, עומד בשער ומספק עוד איזה זינוק גדול שיגרום לתשואות בסנטיאגו ברנבאו. הוא כבר הרי עשה את זה במשחק המחווה לחואקין סאנצ’ס. הפרידה ממנו הייתה עצובה ולנצח תישאר יום שחור לדיראון עולם, אולי הפרידה הכי קשה שיש (כשהוא הקריא כמו מסכן מהדף בחדר האפור ההוא ואף נציג מהמועדון לא היה שם, כמובן שגם על הבוז שספג אני תמיד אכעס) אבל זה כבר מאחורינו. תודה על הכל. אגב זה עלה בדיוני בדף הפייסבוק שלנו: מבחינתי קיילור נאבאס יקבל את הטייטל של “שוער שלוש הזכיות הרצופות בליגת האלופות”. הוא היה חתול אבל ממש לא במשחק. טיבו קורטואה פנומנלי מ-2021/22, באמת הרמה הכי גבוהה שיש, הוא גם שוער שלם יותר - הגובה, האתלטיות, שליטה ברחבה, משחק הרגל - אבל עד שאני אגיד את השם שלו לפני איקר הוא יצטרך לעבוד קשה הרבה שנים, מצטער. קסיאס היה מגיע כמעט לכל כדור כשאתה אומר “איך הוא עושה את זה?” אבל בסוף זה קרה.
הייתה שם בעיקר התחזות וזה הספציאליטה של ואסקז למי שעוקב. מאוד מתחבר להשוואה של סאקה מול באיירן, אבל זה עוד פסיק בערב שכולו במעמד צד אחד. השער של לאמין זה אכבר פיאסקו ועוד לא הוצאנו מילה איך שההיילייטס של מודריץ נגמר עם צהוב אחד.
זה האירוע שאני הכי פחות נחרץ לגביו. ההגנה תטען שואלוורדה היה סוגר אותו, אבל יש פריים שמראה את קמאבינגה מתחיל לתפוס את לאמין לפני כל ההגנה של ריאל וכתוצאה מכך הוא מאבד איזון ונופל בסוף המהלך.
עם כל השנאה, הבלם הכי גדול שראיתי בליגה הספרדתית (קראביליו וקאנברו לדוגמא לא היו בשיא שם). שחקן טיפש שהשתמש יותר מידי באגרסיביות ולא שלא בעצמו, הוא הדוגמא המושלמת לכך שאם עשית עבירה זה אומר שלא שמרת, היה מלך העבירות והצהובים. היום יש נטייה להחמיא לשחקני הגנה עם כרטיסים. מוריניו העביר אותו רק לאל קלאסיקו לשחק כ-6 נגד מסי, היה מהלך גאוני בעיניי, פפה היה אדיר שם לא פה. חבל שהתעסק בפוזות, אחד הגדולים שראיתי ואני ממש לא אוהב אותו, הבעיטה בשחקן חטאפה זה מעשה גועלי שיכל לפצוע שחקן, בכלל אני בז לכאלה שפוצעים שחקנים כמו פפה. בכל מקרה, יש את וירג'יל ויש את כל השאר, פפה בכל השאר.
האירוע עם קאסקרו היה מטלטל וגם אם הייתי המעריץ הכי גדול של פפה - אני בטוח שגם לאבא שלו אין הסבר, לאף אחד אין הסבר. הוא נענש בעשרה משחקים והביא על עצמו הרבה לעג. אבל תגיד שאתה לא מסוגל להתנתק מזה ומתעלם מהשינוי שעבר יחסית בקריירה, החלק השני בקריירה שלו היה הרבה יותר אלים. הוא לא היה מלך העבירות והצהובים, זה התפקיד של סרחיו ראמוס. בלם שבגיל 41 נראה טופ והיה קרוב לעשירייה הראשונה בעולם. ראית שהוא פרש כמה חודשים מאוחר יותר מהגיל שעשה זאת פאולו מאלדיני שהוא הבלם הגדול בכל הזמנים? הוא לא היה רק אלים. הוא היה מהיר, חזק, אתלט, ידע לקרוא משחק, כריזמטי ועם הילה, השתלב בריאל מהרגע הראשון. וירג'יל ואן דייק אלגנטי ואהוב יותר והוא לא פפה.
מילינקו פאנטיץ', השחקן האגדי שהפרחים על יד דגל הקרן מוקדשים לו, אומר שאת כדור הזהב הפעם צריך להעניק לדני קרבחאל. בגלל התארים, כמובן, בשביל לגוון וגם בגלל שביחד עם קאפו קרבחאל אחד המגינים הימניים הטובים בהיסטוריה.
שעת סיפור לקראת המשחק בין ריאל סוסיאדד לריאל מדריד: אחד המשחקים הכי זכורים בין ריאל סוסיאדד לריאל מדריד, על אף שזה לא מהצד השמח עבורנו - ארע בעונת 2002/03, העונה ההיסטורית של הבאסקים. הקבוצות נפגשו באנואטה ביום ראשון ה-13 באפריל במסגרת המחזור ה-29. זה קרה חמישה ימים אחרי שריאל מדריד עשתה קרקס למנצ’סטר יונייטד עם 1:3 אדיר בסנטיאגו ברנבאו ברבע גמר ליגת האלופות (משחק ראשון) וכשהיא במומנטום של שישה ניצחונות ליגה רצופים. ויסנטה דל בוסקה זיהה את הסכנה מול הבאסקים הנפלאים ובחר בקישור הגנתי לא רק עם קלוד מקאללה אלא גם פלאביו קונססאו. לא גוטי ואפילו לא אסטבן קמביאסו שלא היה בסגל. נציין כי המשחק גם סימל את הליגה הספרדית היפה והרומנטית של תחילת שנות ה-2000. אם היינו רגילים למאבקי אליפות ראש בראש עם ולנסיה ודפורטיבו לה קורוניה הרי שבאותה עונה הסינדרלה הייתה סוסיאדד שחזרה לצמרת אחרי שנים רבות. מהרגע הראשון הכל הלך הפוך. ריאל ספגה כבר אחרי ארבעדקות מרגלי דארקו קובאצ’ביץ’ - גול של קטרגל, בקלות מתוך הרחבה, והחלוץ הכפיל בדקה ה-20 מבישול של חאבי דה פדרו. ראול כמעט צימק בנגיחה ליד החיבור אבל השער נפלא בצד השני - בדקה ה-31 זה כבר היה 3:0 אחרי שער של ניהאט בין צמד הבלמים - כל כך קל. אמנם רונאלדו צימק אחרי בישול גדול של זינדין זידאן, אולם זה החזיק מעמד רק דקה כי בדקה ה-33 כבשה סוסיאדד שער רביעי וירדה ב-1:4 למחצית, משפיל מאוד עבורנו. תצוגת אימים של הקפטן פרננדו היירו - ואולי למשחק הזה היה משקל רב בהחלטה שלא להמשיך - ושל מיצ’ל סאלגדו בכנף ימין. מתי ריאל חטפה רביעייה במחצית בליגה? וואו מבין כל הקשרים שהיו על כר הדשא באותו לילה - לואיס פיגו, זינדין זידאן (נציין כי בעט לקורה), קלוד מקאללה,כולל גוטי המחליף הרי שצ’אבי אלונסו היה מעל כולם, עם בעיטה אדירה לרשת של איקר קסיאס וניהול משחק פנומנלי. במחצית ניסה דל בוסקה לרענן עם אוסקר מיניאמברס לחיזוק קו ימין במקום פיגו, גוטי החליף את קונססאו ובהמשך חאבייר פורטיו החליף את זידאן ואמנם כבש מבישול של ראול אבל זה היה כבר מאוחר בדקה ה-83. לפניכן רונאלדו ניצב באחד על אחד מול השוער אחרי מסירה של ראול, שלא ויתר, אבל הברזילאי נכשל. “זה בטח לא היה משחק טוב, היינו חסרי צבע”, אמר איקר קסיאס שלא היה יכול לעשות דבר. “הגלאקטיקוס האמיתיים זו הקבוצה המארחת, איזה מופע זה היה”, היללו בספרד. המאמן של הבאסקים הקדיש את המשחק לאוהדים: “הם לא ישכחו את הערב הזה זמן רב”. למזלינו הגלאקטיקוס של דל בוסקה התאוששו וזכו באליפות במחזור הסיום עם 1:3 על אתלטיק בילבאו, אבל חייבים לציין לטובה את סוסיאדד. ריאל השתלטה על הפסגה רק במחזור ה-24 לראשונה והוליכה את הטבלה 11 מחזורים. סוסיאדד רשמה סיבוב שלם ללא הפסד, עד שחטפה בראש בדרבי, ובמשחק העונה הראשון בברנבאו השיגה 0:0. מנגד, ריאל סבלה מעומס גדול בעונה של שלב בתים שני בליגת האלופות - עוד 16 משחקים בצ’מפיונס, סופר קאפ אירופי וגמר גביע בן יבשתי, ואפילו אם תרצו כמה משחקי גביע קיקיונים - שישה… ניהאט יחג עם רונאלדו סיים כסגן של רוי מקאיי עם 23 שערים, קובאצ’יץ’ דורג שלישי עם 20. עוד קצת על הליגה באותה עונה: אתלטיקו מדריד חוזרת לפרמיירה אחרי שנתקעה שנתיים בסגונדה ועולם הכדורגל עושה היכרות עם פרננדו טורס, אל ניניו ילד הפלא. כמובן שסלטה ויגו מאפילה על הימים של חיים רביבו ולראשונה בתולדותיה מסיימת במקום הרביעי. האלופה ולנסיה התקשתה לשלב בין ליגת האלופות שם נעצרה רק ברבע הגמר, וסיימה חמישית אבל היא מתכננת לעונה לאחר מכן. ברצלונה בשן ועין השיגה את המקום השישי בדרך לגביע אופ"א לפני שרונאלדיניו ישנה את הכל, הצליחה לסיים פעמיים בתיקו עם ריאל מדריד בקלאסיקוס וכמובן לואיס פיגו וראש החזיר בנובמבר 2002. סמואל אטו שקיבע את מעמדו כאחד החלוצים המסוכנים בספרד, מוליך את מאיורקה לזכייה בגביע עם צמד בגמר נגד הסינדרלה רקראטיבו הואלבה אחרי שקודם לכן כבש וולטר פנדיאני. והזווית הישראלית עם יוסי בניון שקיבל הזדמנויות בעיקר בסיום העונה במדי העולה החדשה ראסינג סנטאנדר - רכש מוצלח אחרי שתי אליפויות במכבי חיפה וכשהחל להפוך לישראלי הטוב ביותר. את אילן בכר אף אחד לא זוכר, אולי רק בלעג. בקיץ יגיע דודו אוואט. הטבלה הספרדית בסיום העונה. 1.ריאל מדריד – 78 נקודות - מאזן 22-12-4 – יחס שערים 42:86 2.ריאל סוסיאדד – 76 נקודות – מאזן 22-10-6 – יחס שערים 45:71 3.דפורטיבו לה קורוניה – 72 נקודות – מאזן 22-6-10 – יחס שערים 47:67 4.סלטה ויגו – 61 נקודות – מאזן 17-10-11 – יחס שערים 36:45 מלך השערים: 1.רוי מקאיי – דפורטיבו לה קורוניה – 29 שערים 2.רונאלדו-פנומנו – ריאל מדריד – 23 שערים -ניהאט- ריאל סוסיאדד – 23 שערים 3.דארקו קובאצ’ביץ’ – ריאל סוסיאדד – 20 שערים 4.ראול – ריאל מדריד – 16 שערים -פטריק קלייברט – ברצלונה – 16 שערים