לחשוב שרצועת בטחון בלבנון תפתור את האיום השיעי-איראני זה לחשוב שפלסטר זה מספיק לחתך בעורק. כן אתה תעצור קצת דימום, אבל הבעיה עדיין שם. כן צריך להרחיק את חיזבאללה, אבל המציאות וההתעצמות יחזרו לפגוע בנו בדרכים אחרות. מה ימנע מאיראן להכניס לשטח לבנון ראשי נפץ אטומיים עוד שנתיים? אולי אפילו להרכיב כאלה על כטבמים? האופציות לפגיעה משמעותית בישראל לא נגמרות בכוח רדואן. ההתעקשות כאילו זה ורק זה יקבע את המציאות היא פשוט צרה, ומתעלמת ממה שנמצא בעתיד עוד דקה וחצי.
כדי לשנות מציאות צריך לרוצץ את ראש הנחש, ולשנות מנטליות. אין יותר מדיניות הכלה. על כל פגיעה בריבונות ישראל, הפגיעה תהיה חדה וכואבת. אני לא רואה טעם ברצועות ביטחון, אי אפשר למנוע מהאויבים להתחמש בשטחם גם אם אנחנו ממש רוצים. גם אם נוריד את חיזבאללה לקרשים, אם אירן תצא ללא פגע, בעוד x שנים הוא שוב יוכל להציק לנו. השאלה והמבחן הם בטיל הראשון שיעוף מעזה\לבנון לישראל. במבחן הזה אנחנו מפשלים פעם אחר פעם.
אני לא רוצה לחזור ל82 ואני לא רוצה לחזור ל2006 (אלא אם אתה מדבר על הזוכה במונדיאל). אני רוצה לשנות את המשוואה שעד עכשיו המשמעות שלה הייתה שאפשר לתקוף אותנו בכל פעם מבלי לשלם שום מחיר. לא הלך? נשתקם וננסה שוב בפעם הבאה. לא מדבר במונחים של רצועת ביטחון. זה מושג שמישהו אחר הכניס לדיון. אני מדבר במונחים של הרתעה. והרתעה במזרח התיכון = כיבוש שטח. מוות של חיילים זה משהו שמרתיע רק את ישראל. פוחד מסנקציות? סבבה. זה טיעון. אבל צריך להיות ברור לך שהאלטרנטיבה היא 7.10 אחת לתקופה + איום קבוע של טילים.
ישראל תקפה מעל 300 מטרות בלבנון ואנחנו רק באמצע היום. מזכיר את תחילת מלחמת לבנון השניה. גם אז היעד היה ארוכי הטווח.
אתה צריך להבין בשביל מה אתה כובש שטח. אין לנו מה לשבת בשטחים האלה ועוד לנהל את האזרחים שם. בשורה התחתונה אם ממשלת ישראל הייתה רוצה באמת לשנות את המציאות בלבנון, היא כבר הייתה עושה את זה. עכשיו זה עוד סבב.
