מסכים, הטענה שלי רלוונטית לפתיחת עוד חזית בזמן שאתה בתחילת חזית ברצועת עזה. ברגע שהסתיים השלב העצים ברצועת עזה היו צריכים לעבור לצפון. אבל שוב אין לנו את כל המידע, אומנם מבצע הביפרים זה תכנון של המון שנים אחורה אבל תחילת ביצוע בפועל לפי הדיווחים חצי שנה אז אולי כיוונו את המאמצים להוצאות התוכנית לפועל. לגבי מה הפציצו, אין לי שמץ. אני יודע שחיל האוויר אהב להפציץ עמדות ריקות של חמאס בזמנו כתגובה לירי רקטי מרצועת עזה שלא הבשילו למבצעים\מלחמות.
תודה על ההסבר זה מועיל מאד (ברצינות). השאלה למה חיכינו עד עכשיו ולא למשל בפברואר... תנאי שטח בלבנון? חורף?
לא. היינו צריכים לגמור קודם את החמאס. קודם כל, ברגע שארגון מסויים עושה לך שואה אתה לא יכול לשים אותו בהקפאה ולהתמקד בארגון אחר. הציבור היה צמא לפרק את החמאס. דבר שני, הרבה יותר נוח להילחם עכשיו בחיזבאללה כשעזה גמורה ואתה יכול למקד את כל הכוחות לצפון, כולל חיל אוויר. דבר שלישי, אחרי שחיזבאללה כבר 11 חודשים מטווח את הצפון יש לך יותר לגיטימציה בינלאומית לפרק לו את הצורה.
אני נוטה להאמין לדפוסים. הדפוס של נתניהו הוא אין ברירה. הוא לא יעשה משהו עד שאין ברירה. אני חושב שישראל שינתה כיוון בגלל הזדמנויות מבצעיות יותר מהחלטה אסטרטגית מושכלת. עד כדי כך אני לא מעריך את ההנהגה . ביבי הוא לא עוף מוזר בהקשר הזה - גם השאר כאלה. ההזדמנות המבצעית על פואד, בהכרח לפוצץ את הביפרים, שיצרו את ההזדמנות לחסל את פיקוד רדואן - הם פשוט עבודה מבצעית מעולה, שהבשילה והובילה למצב שלדרג המדיני אין איך להגיד לזה לא. מבחינת תזמון, הדרג המדיני היה צריך להתפנות ללבנון לכל המאוחר - בשניה ששאלת פילדלפי קיבלה תשובה, וגם על זה אפשר להתווכח. ישראל צריכה למנף את המומנט ולטחון את חיזבאללה ולבנון מהאוויר. יש לנו יכולת משמעותית להמשיך ולפגוע בהם. לא רק בחיסולים ופיצוץ אמלח. צריך לתקוף תשתיות אמיתיות. ביוב, מים, חשמל, תקשורת. לבנון עצמה היא מלכודת מוות לחי״ר ושריון. תנאי השטח שם מצמצמים את היתרון הצבאי שלנו מאוד, ואין ספק שהדרך מלאה בהפתעות איומות. כניסה כרגע ללבנון היא מתנה לנסראללה. הנגמש/טנק/נמר/מסוק הראשון שיפול מנ״ט או מטען יגרום ישר לשיח של ׳למה צריך את זה׳. ושוב - בשורה התחתונה בלי להתהפך על איראן - המערכה הזו תסתיים בהסדר כזה או אחר - בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא. מתוך ההבנה שזו המציאות - אין שום סיבה להכנס פיזית, את אותה מטרה יהיה אפשר להשיג מהאויר
זה פשוט לא נכון. איומי נ.ט ושחיטה סטייל 7 באוקטובר זה לא אותו דבר כמו איום תמ"ס. זה עולם אחר לחלוטין. אני לא מבין איך אתה יכול להגיד שאפשר להשיג את אותו הדבר מהאוויר, זה פשוט לא נכון עובדתית. ובנוגע לאיראן, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. לפגוע בחיזבאללה כמה שאנחנו מצליחים ואז להמטיר גיהנום על איראן. אם היו לנו דיפלומטים קצת יותר מוכשרים היינו מתחילים לאיים בכיוון הזה כבר מזמן.
אני אוסיף עוד שתי סיבות שעלו לי עכשיו; 4.אם היינו נכנסים למלחמה בלבנון היינו מאבדים את הלגיטימציה לפרק את עזה. מה שהיה קורה זה שאחרי חודש-חודשיים העולם היה נובח עליך לצאת מלבנון בדיוק כמו ב-2006, ומנגד אוסר עליך לפתוח במלחמת שמד בעזה, כי הוא כבר הספיק לשכוח מה היה בעוטף. 5.לא היתה את העסקה הגדולה של נובמבר וכל הילדים החטופים היינו נרקבים בשבי עד היום, אם היו שורדים בכלל שכנעתי אותך?
1. איום תלול מסלול ואיומי נ״ט/פשיטה הם לא אותו איום - מסכים 2. האם באופן אבסולוטי חי״ר ושריון אל מול חיל אוויר מאפשר השגת מטרות אחרות? נכון אבל 3. במידה ואתה לא מחסל את איראן/ או לא נשאר בשטח (כיבוש/רצועת בטחון) - כל היכולות, כולל הפשיטה ונ״ט ישוקמו תוך x זמן. זה לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי 4. אם מדינת ישראל איננה מתכוונת לבצע את אחד(או שני) המהלכים המצויינים מעלה(כיבוש דרום לבנון והתקפה על איראן) - זה אומר בפועל שמכוונים להסדרה מדינית 5. אם מכוונים להסדרה מדינית, השאלה היא באיזה פוזיציה נגיע לנק׳ ההסדרה 6. בהתחשב בכל האמור למעלה, עלות אל מול תועלת של תמרון קרקעי שיסתיים בהסדר ולא יביא לעריפת הראש של איראן או כיבוש דרום לבנון- העלות גבוהה מדי. ההבדל בפוזיציה טובה עבור הסדר בין כתישה מהאוויר לתמרון הוא זה שלא משמעותי ולכן אין טעם להכנס קרקעית כל זה משתנה אם ישראל כן מתכוונת לממש את סעיף 3.
