ניצן שפירא מדווח שחיילי צה"ל עדיין פועלים באיזור שבו נמצאה גופתו של יוסף אלזיאדנה. אני מקווה שלא נתבשר על עוד גופות שנמצאו שם. ואני לא מדבר רק על הבן שלו.
קלמן ליבסקינד: למה אנחנו מתנהגים כפי שחמאס רוצה שננהג? | מעריב תזכורת שבועית שמי שמפרסם בתקשורת הישראלית פרטים מהמו"מ/סרטונים של החמאס וכל מי שמדליף לו את המידע הזה, הוא בוגד ודינו צריך להיות מוות בתלייה. שבת שלום.
אנחנו שנה ורבע אחרי תחילת המלחמה ואני חושב שזה זמן טוב לעשות הערכת מצב. ביום הראשון של המלחמה הקבינט הגדיר 3 מטרות: מיטוט חמאס צבאית, מיטוט חמאס שלטונית, החזרת החטופים. כדי לבדוק איפה אנחנו עומדים היום צריך לבחון את שלושת הפרמטרים: מיטוט חמאס צבאית-עומדים בזה יפה. צבא חמאס פורק, הוא לא יכול להרים היום אירוע כמו השביעי באוקטובר, עם זאת יש עדיין לא מעט עבודה בשביל לטפל ברקטות, נ"ט, המנהרות וכו'. אם למקם היום את חמאס בעזה אז הוא חלש יותר ממה שהיה בשביעי באוקטובר אבל עדיין חזק יותר מחמאס באיו"ש(שגם בו צריך לטפל). מיטוט חמאס שלטונית-משימה שבשביעי באוקטובר נראתה פשוטה אבל עם הזמן אתה מבין כמה זה מסובך עד אולי בלתי אפשרי. חמאס נטוע בתוך החברה העזתית, זה לא איזה כתם שנדבק לחולצה ואפשר להוריד אותו בכביסה, חמאס זה החולצה עצמה. מצד שני צריך להגיד שאין בעזה יותר שלטון כמו שאנחנו מכירים את המונח, אין שם יותר פרלמנט, בית משפט, משרדי ממשלה וכו'. כל ה"שלטון" של חמאס מסתכם בחלוקת המזון ההומניטרי. כרגע עומדות על הפרק שתי אפשרויות-או שחמאס יחלק את המזון או שצה"ל יחלק את המזון, שתי האפשרויות גרועות באותה המידה. החזרת החטופים-הצלחה חלקית או כישלון חלקי, תלוי איך מסתכלים על זה. מתוך 251 חטופים שוחררו בחיים 89 חטופים. 89 זה לא מעט אבל עדיין לא מספיק. עם זאת בפן הרגשי צריך להגיד שהבטן הרכה של החברה הישראלית היתה חטיפת הילדים, זה הדבר שהכי כאב לנו בשביעי באוקטובר, וכמעט כל הילדים שוחררו להוציא את האחים ביבס. הבעיה עם החזרת החטופים זה שהמטרה הזאת עומדת בסתירה למטרה הראשונה ובגלל זה העסק הופך למסובך. נקווה ששאר החטופים ישוחררו במהרה בימינו.
אני מקווה שמה שקורה בתימן זה רק אימון על יבש לקראת הדבר האמיתי באיראן, אוי ואבוי אם זה יגמר רק בתימנים
ומה שונה הגל תקיפות הזה מהקודמים? אם לא יהיה שם מבצע מאסיבי של הקואליציה, כזה שימשך כמה ימים ומטרתו השמדה מלאה ומאסיבית של היכולות שלהם, אנחנו והקואלציה נמשיך לסבול מתימנים בסנדלים. מה הסיכוי שלא יהיה שיגור היום בלילה?
1. כל עוד חמאס בשלטון, הוא יידע לשקם את היכולות הצבאיות. 2. לפי מה שקורה במציאות נראה שהמטרה הפוכה, שימור שלטון חמאס. 3. המטרה הזאת נוגדת את המטרה השניה.
אגב פוסט מאד מעניין של חיים רמון מלפני חודשיים על למה צה״ל הוא זה שצריך לחלק את הסיוע ההומניטרי. בלי קשר לאם אתם מסכימים או לא חשוב שיהיה דיון בנושא הזה שהפך להיות ליבת העניין https://x.com/ramonhaim/status/1860087399855829488
https://www.ynet.co.il/news/article/bkh3ik1wjg אני מכיר אותו אישית מהשירות הצבאי, היה מפקד שלי ותמיד היה דיבור על זה שיום אחד הוא יהיה רמטכ״ל. מדובר במפקד המקצועי ביותר והדוגמא האישית המשמעותית ביותר שהייתה לי בשירות הצבאי. זה בנאדם שחתירה לנצחון לא הייתה סיסמא אצלו, ואם הוא מחליט לשים את המפתחות זה מבחינתי דגל אדום מאוד רציני. כנראה שמשהו באמת רקוב במטכ״ל. מתבאס מאוד שהוא הולך. לא ברור לי מה יעשה הלאה כי הוא אף פעם לא היה פוליטקאי כמו חליווה. השראה אמיתית - תודה לך על השירות למדינה.
ממה שהוא כתב במכתב ההתפטרות עושה רושם שהוא גם ככה די נאנס להמשיך בתפקיד יותר מאשר רצה להמשיך בו ופשוט החליט שהגענו לנקודה שבה אין יותר הצדקה למשוך את זה הלאה. אז לא יודע עד כמה זה באמת קשור לריקבון בצה"ל.
כל מי שבצבא אחראי בדרך זו או אחרת לריקבון. אבל הוא מתחיל מהחברה עצמה. ברור שכל צמרת צה"ל צריכה לקחת אחריות ולפרוש, אבל האחריות העליונה היא על הדרג המדיני.
אולי. אני באמת לא הכי אובייקטיבי בקשר לברעם, אבל באמת מאמין שמדובר בהפסד עבור הצבא והמדינה. הוא אחד היחידים שנחשבו ׳נקיים׳ מבחינת הבכירים בצבא אחרי ה-7.10. שוב אולי אני לא אובייקטיבי, אבל בעיני הוא היה המועמד הרציני ביותר לקחת את צה״ל קדימה.
מנקודת מבט כן אובייקטיבית... ומניתוח של מה שכתב לרמטכ"ל... נראה לי שזו סערה בכוס תה. זה אפילו לא מרגיש שהוא רצה להיות מועמד לרמטכ"לות. אחרת למה צריך לשכנע אותו להאריך קדנציה כסגן הרמטכ"ל? לי זה מרגיש שאם לא המלחמה הוא כבר מזמן היה באזרחות.
