לווינאלדום לא הייתה שום משמעות עם הכדור בכל מה שקשור לפגרוסיביות במשחק וראו כמה הוא לא קשור לרמה בשנייה הראשונה שעברה לקבוצה ששמה דגש על היכולות הטכניות עם הכדור והפוזשן. הצורה היחידה שהיה אפשר לשחק איתו זה כמו ששיחקתם אז, לחץ גבוה ומשחק ישיר קדימה עם דילוג על הקישור. ג׳ונס מתאים הרבה יותר לכדורגל של פוזשן והוא שחקן הרבה יותר איכותי עם הכדור. עוד נתון שנוח להרבה להשמיט פה. ווינאלדום עבר לליברפול בגיל 26, אחרי צלילה עמוקה לליגה הזאת והתבשלות על אש קטנה בקבוצה קטנה. כל הביקורת שלכם על ג׳ונס אתם נותנים על סמך מה שהראה מגיל 19-23, גיל צעיר לקשרים התקפיים. כשיהיה בן 26 נראה מה מתקרב או לא לווינאלדום.
קונאטה אומר שהמועדון הציע לו חוזה חדש אבל עדיין לא חתם עליו “Yes (I have been offered a deal). This is another conversation (whether I am close to signing).” https://www.liverpoolecho.co.uk/spo.../ibrahima-konate-shares-major-update-30822315 ג'ויס כתב שקונאטה מחכה לראות מה קורה עם החוזים של סלאח, ארנולד וואן דייק, לפני שיחליט על עתידו.
ברור שיחכה. יהיה טמטום גדול מבחינתו לחתום לפני. גם מקצועית וגם כלכלית. נזכיר שהביקורת שלי על ג'ונס היא שהוא צריך להיות 2-3 מחליף לקישור במקום 1 שהוא היום. תכניס את זה לפנקס ולא "גיל רשם שהוא יעבור לקבוצת תחתית".
מלבד העליהום על ג'ונס והאמירה שלו על הזאר, זה היה ראיון דיי מעניין של פרדיננד עם סלוט וג'ונס. כמה היילייטים מבחינתי: סלוט: מסביר שחשוב לו ששחקני הקישור יוכלו לקבל כדור בין קווי הגנה ויהיו מאוד נוחים עם הכדור. כשהם מקבלים כדור בצפיפות באמצע ויכולים להסתובב ולהתנהל איתו זה עוזר לנו למצוא את שחקני ההתקפה באזורים מסוכנים יותר וכשיש להם יותר מרווח (כי שחקני היריבה חייבים לנסות לסגור את הקשרים). מסביר שבגלל זה גם חשוב שהבלמים יוכלו למסור לשחקני הקישור בין קווי ההגנה ולא ששחקני הקישור יצטרכו לבוא עד הבלמים לקבל כדור (או לברוח לצדדים ששם פחות צפוף). מסביר שטרנט פחות נכנס לאמצע כי מקאליסטר וגרבנבראח טובים יותר (כקשרים) אז עדיף שהם ישחקו עם הכדור באמצע ולא טרנט. אומר שטרנט טוב באמצע אבל מיוחד באגף ("המגן הימני הכי טוב בעולם") אז עדיף שישחק איפה שהוא הכי טוב. אומר שהביקורת לגבי טרנט היא שלפעמים הוא לא משקיע מספיק, כמו במשחק נגד יונייטד (הוא בגדול אומר את מה שאני תמיד טוען - הבעיה היא לא היכולת ההגנתית של טרנט, שהיא טובה מאוד, אלא שהוא פשוט לא משקיע כשצריך להגן ועל זה הוא עובד איתו). ג'ונס: פרדיננד מראה לו סטטיסטיקה שאומרת שהוא השחקן עם אחוז הדיוק הכי גבוה במסירות בליגה (כל הבאים בתור אחריו הם בלמים) וג'ונס אומר שזה מפתיע אותו אבל הוא שמח לדעת כי בעבר הוא קיבל המון ביקורת על זה שהוא לוקח יותר מדי סיכונים עם הכדור (אני לא מכיר ביקורת כזאת מהקהל אז אני מניח שזאת ביקורת ממאמנים). לדעתי הוא צריך דווקא לקחת קצת יותר סיכונים אבל זה מתחבר לדברים שאמרתי עליו בעבר - הוא גדל כילד שתמיד כולם מצפים ממנו לייצר שערים בקבוצות הצעירות וכשהוא עלה לבוגרים ונדרש לא לאבד כדורים זה לקח אותו לקיצון השני והוא צריך למצוא את האיזון. פרדיננד מספר שהוא דיבר לא מזמן עם לסקוט (עוזר המאמן של ה-U21 של אנגליה) ושאל אותו מי מהשחקנים בסגל שם מרשים באימונים ולסקוט אמר לו שקרטיס ג'ונס הוא שחקן ברמה גבוהה מאוד (לא שבהכרח לסקוט מבין משהו, אבל זה מראה מה חושבים עליו אנשי מקצוע). אגב הזאר, זה התחיל מזה שהוא אמר שהשחקן שהוא רואה הרבה קליפים שלו בשביל לנסות ללמוד זה זידאן (בגלל קור הרוח שלו עם הכדור וכל מה שהוא הביא לקבוצה מלבד שערים ובישולים) ואז הוא אמר שכילד הוא מאוד אהב לראות את הזאר ואת איך שהוא שיחק. פרדיננד שאל אם הוא נהנה יותר לראות את הזאר מג'רארד אז ג'ונס אמר שלא וג'רארד הוא (ורואים שהוא מתקשה למצוא את המילים כשמדבר על האליל שלו) מי שהוא היה רוצה להיות כשחקן גם בגלל היכולות שלו וגם בגלל המנהיגות. גם אומר שהמטרה שלו ומה שהוא צריך לעשות זה לתרום יותר שערים ובישולים (למרות שהמספרים שלו לא רעים, הוא שווה שער\בישול כל 2 משחקים בליגה לפי הסטטיסטיקה).
ארנולד - השקעה זה חלק מיכולת של שחקן. לא מבין את ההפרדה הזאת רק כדי לא להיכנס בארנולד. כשהוא עומד במקום שלו הוא עדיין חלש ב1 על 1. הוא שנים משאיר חורים ונכשל פעם אחר פעם במניעת קרוסים מהאגף שלו. איך אפשר לרדד את כל זה ל"השקעה"? אז סבבה, הוא לא מסוגל להשקיע בהגנה. אולי להגיד את זה בצורה ברורה ואז נוכל כבר להסכים שהוא לא שחקן וורלד קלאס כי הוא לא מסוגל להגן? לא ראיתי בחיים שלי שחקן שנחשב ענק ומקבל כל כך הרבה תירוצים למלא חורים והופעות חלשות שלו. ג'ונס - להגיד שיש לו שער/בישול כל 2 משחקים זאת הרי בדיחה. זה שוב סבסוב של מציאות להתאים לצרכים ואג'נדות. הוא לא תורם מספיק התקפית. הוא לא מסוגל לתרום יותר מזה. בישול זה נתון סטטיסטי מיותר בכדורגל, כי יש מגוון של בישולים. יש מסירה ששברה את כל ההגנה ויצרה מצב XG מעולה, יש סתם נגיעה אחרונה לפני דחיקה של שחקן, יש מגוון של אפשרויות. לרדד הכל ל"בישול" ואז להשתמש בזה כטיעון על תרומה התקפית לשחק שלא מסוגל לתרום התקפית זה הטעייה. המציאות כפי שאני רואה אותה: ארנולד - שחקן עם יכולות מסירה נדירות. כל דבר מעבר לזה לוקה אצלו בחסר. הוא לא הצליח לעבור לקישור משלל סיבות - כולן באשמתו. הוא כבד מדי כדי להיות מגן ברמה הגבוהה ביותר, הוא תמיד יהיה עול הגנתי עבור הבלם הימני והקשר הימני. עבור ההתקפה שלו אתה משלם מחיר גבוה ממנו נהוג להתעלם - הבלם הימני חייב לכסות גם על האגף הימני, הקשר הימני רצוי שיהיה עם אוריינטציה הגנתית. הוורק רייט שלו עלוב בעיני, הוא לא מודל לחיקוי ליתר השחקנים ורצוי שלא יהיה קפטן. שחקן טוב, לא יותר ולא פחות. ג'ונס - טכני וטוב עם הכדור, יודע לשמור עליו תחת לחץ. איטי במחשבה ואיטי בתנועה. דריבל מצוין שלא מנוצל מספיק בגלל העדר מהירות וזריזות. לא מסוגל לתת מסירה לגול או לאיים על השער בבעיטות אלא אם יש שטחים גדולים מאוד שלא מקבלים כשאתה משחק בליברפול. שחקן סביר, יכול להיות טוב עבורנו כאופציה 2-3 מהספסל לקישור.
השקעה זה לא יכולת. כשהוא רוצה, והוא הראה את זה לאורך רוב הקריירה שלו, הוא עושה הגנה בצורה טובה מאוד. ואני לא מבין איך זה מגן עליו, בעיניי זה הרבה יותר גרוע שהוא זורק זין מאשר מתאמץ ולא יכול.
באמת נשמע ראיון מעניין. לגבי הקשרים והבלמים, זה ברור לחלוטין. הבילדאפ שלנו זה 180 מעלות מקלופ של עונות השיא, כמעט תמיד עוברים דרך אחד הקשרים אם לא שניים אם לא שלושתם, מסירות לתוך הצפיפות בקישור, ושבירת הלחץ של היריבה דרך האמצע בפאסים על הקרקע. חראפנברח ומאק אליסטר מדהימים בזה, אני נזהר שלא להגיד כבר בשלב זה וורלד קלאס אבל בתכלס זה מה שאני חושב. לא חושב שיש צמד קשרים טובים מהם בליגה בוודאי וגם בשאר אירופה (אולי אני בור) בדגש על סגנון הנעת כדור כזה שבעיניי הוא דורש הכי הרבה טכניקה + מודעות סביבתית + קבלת החלטות ברמה גבוהה. לגבי טרנט אני באמת לא מבין איך אפשר להסתכל על העונה הנוכחית (שלא לדבר על לצפות בו מאז שהוא עלה לבוגרים) ולחשוב שטרנט לא יודע לעשות הגנה. זה תמיד היה עניין של השקעה אצלו. ת-מ-י-ד. הוא הרי קורא את המשחק מצוין, זריז ברגליים, לא איטי בספרינט, דיי חזק. אין שום סיבה הגיונית שהיא לא חשק שהוא לא יצליח להיות מגן ברמה סבירה פלוס. העונה למעט השלשול המפואר מול יונייטד ואולי עוד משחקים בודדים בינוניים, הוא עושה עבודה הגנתית טובה. ג'ונס זה משלים לשאר הדיון עליו, לדעתי מה שחסר לו זה מוח כדורגל קצת יותר חד ויצירתי. בגלל זה אני אוהב שיש גם אותו וגם את הארווי בסגל כי בעיניי הם ממש שני שחקנים משלימים מבחינת התכונות, מאליוט יש לי יותר ציפיות כי אני מחזיק משחקנים חכמים אבל בגדול אם היה אפשר לאחד את המוח של אליוט עם הגוף של ג'ונס היינו מקבלים קשר ברמות הכי גבוהות.
הוא כנראה לא רוצה כבר 4 שנים. למה שאני אחשוב שהוא מסוגל לרצות? זה לא מתג שאתה עושה ON OFF. הוא לא מסוגל מבחינת מנטלית לתת מה שצריך. אז מה זה משנה ההתפלפלות הזאת? זה לא מספיק טוב נקודה.
אני רואה את ארנולד מחרבן לנו את ההגנה כבר 4 שנים. מאגף שמאל עוברים קרוסים פעם אחר פעם אחר פעם. אני לא מצפה ממנו לסגור את האגף בכלל. מיליון פעם קונאטה נותן ספרינטים לאגף לכסות על הנזקים. מיליון פעם סובוסלאי באגף כדי לכסות על הנזקים. הוא פרימדונה שבטוחה שהיא זידאן אבל היא לא. הוא ייתן אח"כ פס ענק שיביא חצי מצב ואף אחד לא יעשה את החישובים האם במאזן הכללי הוא חיובי עבורנו או לא. הוא אובר רייטד. כמו שכתבתי, שחקן טוב. לא אתן מעבר לזה. וזה בגלל שיכולות המסירה שלו ברמה קיצונית נדירה. אני גם לא מתלהב מיכולת הבעיטה, הוא בועט כאילו הוא מגביה חזק. בגדול כתבתי מזמן, אני מעדיף מגנים קלאסיים, זריזים, שורפים את הקווים, מאפשרים לי רוחב במגרש בהתקפה וסולידים בהגנה, מונעים מהגבהות להיכנס פנימה.
אני מסכים עם כל מה שכתבת חוץ מהמשפט הזה... ושים לב אתה מדבר פה רק על דברים מנטליים. אין לי בעיה שאתה רואה את זה כחלק מהשחקן, אני אפילו מסכים לחלוטין עם זה, אבל העובדה שזה התחיל לפני 4 שנים מחזקת את העובדה שזה עניין מנטלי ולא של יכולת נטו. זאת הייתה הפואנטה מבחינתי. יש גלמים שלא משנה כמה חשק יש להם לא יכולים לעשות הגנה גם אם החיים שלהם תלויים בזה, טרנט לא מאלה בעיניי. לגבי החישוב הכללי אם הוא תורם יותר או פוגע יותר אני חושב שברוב המוחלט של המשחקים הוא יותר תורם מפוגע. כיום בכדורגל של סלוט אני יכול להסכים שהחשיבות ההתקפית שלו קצת ירדה פשוט כי יש עוד הרבה דרכים ליצור מצבים, אבל הוא עדיין קריטי בשבילנו בעיניי.
מי הם התותחים האמיתיים שמכסים על הכשלים והבינוניות של ארנולד/ג'ונס ודומיהם? 1. גרבנברח - וורלד קלאס. מצוין בהכל. נדרש לשחק מדי משחק גם כי חלק ממועדון הכי קמצן באנגליה ועדיין לא יורד ברמה. 2. מקאליסטר - אנדר רייטד גדול, שחקן טוב מאוד. גם עבודת הלחץ, גם מסירות מדוייקות, גם חילוצים. 3. ואן דייק - ברור. 4. קונאטה - היה גדול העונה עד הפציעה. שימו לב שחלק גדול מזה שהוא נשחק זה הספרינטים שהוא נאלץ לעשות קבוע לאגף ימין כי ארנולד משאיר חורים. 5. סלאח - עונה של הנרי/סוארז. 6. גאקפו - שיפר קיצונית את התפוקה העונה והרבה משחקים כשאנחנו תקועים הוא השחקן הכי יעיל לשבירת ההגנה היריבה. 7. דיאז - העלה את התפוקה העונה וגם הוכיח שהוא יכול לשחק בחוד. הם מאפשרים לבינוניות להיכנס ושפחות נשים לזה לב. ההסרחה של רוברטסון ונונייז בולטת, אבל ארנולד בעונת פרווה במקרה הטוב. כמה פעמים הוא כבר נתן משחק התקפי משמעותי העונה? כמה משחקים ניצחנו כשהוא היה בטופ 2-3 שחקנים על המגרש? לעומת זאת, כמה משחקים הוא עשה לנו נזק הגנתי וכדורים עברו קבוע מהקיצוני השמאלי? ג'ונס משחק ליד 2 קשרים בעונה גדולה, הבינוניות שלו נבלעת שם. פה אני מאשים יותר את FSG. הוא בסטטוס הזה בגלל הפקרות עם הרכש. היום הוא שחקן גבולי בהרכב כי סובוסלאי גם בינוני. אני לא בטוח מי מהם יותר טוב, כנראה שסובוסלאי קצת יותר טוב כי קצת יותר פיזי ומחלץ יותר כדורים.
אם אתה מסכים על הכל, למה בעצם שתיתן לו יותר מ'טוב'? תתייג את זה כמנטלי בסדר גמור. מנטליות חשובה כמו טכניקה. קח את קאוט ואת דיוף כדוגמא של השוואה בין מנטליות לטכניקה. לאחד מנטליות מושלמת וטכניקה גרועה. לשני מנטליות גרועה וטכניקה גבוהה. מי היה יותר טוב עבורנו?
שוב פעם מסכים איתך, אני אפילו מאלה שטוענים שמנטליות >>> טכניקה. קאוט ודיוף דוגמאות מצוינות. למה אני נותן לו יותר מטוב? כי התקפית הוא היסטורי לדעתי. זה לא רק איכות המסירה והדיוק והטווח, אלא אלמנטים מנטליים אחרים כמו קבלת החלטות, חדות, ראיית משחק, תנועה בלי כדור. הוא לא עצלן כשאנחנו עם הכדור לדוגמה ולמען האמת גם לא במשחק הלחץ. הוא פשוט כמו שאמרת, פרימדונה שחושב שהוא לא צריך to track back לפעמים וזורק אחריות על קונאטה שיציל אותו. אולי גם הרגלים מתקופת הנדרסון (לא שזה תירוץ). לקבוצות טופ כמונו ששולטות בכדור באחוזים גבוהים, רוב המשחקים צריכות לנסות לשבור הגנות, הוא פנטסטי. מה שכן אם הוא היה פורץ תחת בניטז/הוייה לצורך העניין ועושה הגנה כמו ב4 השנים האחרונות - לא היה לו מקום אפילו בהרכב, ספק אם בסגל. אז זה גם עניין של סגנון. אפשר לטעון ששחקן וורלד קלאס הוא אחד שיצליח בכל מקום ובכל תנאי (לא בטוח שזה נכון), אם זאת ההגדרה אז הוא לא וורלד קלאס. אם מדובר על התרומה הכללית לקבוצה שלו והחשיבות שלו אצלנו, לגמרי וורלד קלאס.
אני מסכים ויחד עם זאת אני אומר שרוב הפעמים ששברנו הגנה צפופה לא הייתה בזכותו. הוא מנצל שטחים בהתקפות מעבר. אם יש צפיפות, אין לו את העדינות במסירת עומק קצרה.
מגן וורלד קלאס צריך יכולת הגנה סולידית, מרסלו למשל יכל לעשות את 2 הדברים. אז הוא לא יכול להיות מגן וורלד קלאס בלי זה. אולי משהו אחר יותר קדימה
