איך אפשר בכלל להשוות לסיטואציות האלה? היה לך מאמן גרוע ב13-14. היה לך שחקן על אחד שנראה כמו חייזר בחצי השני של העונה והיה שם מירוץ משולש כמעט עד הסוף. ב18-19 נלחמת מול סיטי שידעת שאפילו סופרים הפרשי שערים בקצב 90+ נקודות ששתיכן הייתם עליו חודשים לפני שהעונה נגמרה. אתה פה נלחם חודשים מול עצמך, אין לך יריבה. ארסנל לא מסוגלת להבקיע שער ואת המעט מיץ אומץ שהיה לה אורן גמר לה עם הניחוסים שלו. הם על קצב של 76 נקודות, 11 משחקים לסוף. יש להם ביקור בot, משחק מול צ׳לסי, משחק באנפילד, אברטון חוץ, פאלאס, ברנטפורד, מחזור לפני אחרון מול ניוקאסל שתאבק על טופ 4. נראה לי שהם קונים עכשיו את הלסיים עם 76.
לא הבנתי את הקשר לעונות האחרות. 13/14 הגענו ל80% בשיא. 18/19 21/22 לא הרבה יותר מ50% אולי 60% כשהיה 7 הפרש לפני לסטר ב2019. עכשיו זה 99%. זה כמו שב19-20 זה היה נדפק פתאום אחרי ההפסד לווטפורד, זה המצב. אפשר לחשוש ולהיות לחוץ, אחרי וילה חשבתי שאנחנו בצרה גדולה. מאז קרו 4 תוצאות משמעותיות מאוד. אי אפשר להתעלם. המצב מדהים ולהפוך אותו מבחינת ארסנל יהיה חסר תקדים.
ארסנל זה ממש לא סיטי ההיא. סיטי הגדולה הייתה מסיימת עונות בשקט עם 10+ ניצחונות רצופים ואז באמת היה תמיד צריך להסתכל למטה. נשארו לנו 10 משחקים, 6 מתוכם בבית. יש סוטון, ווסטהאם, טוטנהאם, פאלאס, אברטון וארסנל בבית, ופולהאם, לסטר וברייטון בחוץ. אין פה כמעט משחקים שאנחנו יכולים למעוד בהם, וגם אם נמעד אנחנו בד"כ (כלומר תמיד למעט פורסט בית) מסיימים בתיקו ולא מפסידים. ובמקביל ארסנל צריכה לנצח ליטרלי הכל ויש לה כמה משחקים לא פשוטים (גם אם הם באמירויות, כי ראינו שהם יכולים למעוד גם שם). אני בטוח שכולם פה רוצים שהעסק ייגמר כבר ויהיה אפשר לחגוג באמת, אין כל כך מה לעשות מלבד לבטוח בקבוצה ולהיאזר בסבלנות. זה ייקח עוד כמה מחזורים, אף אחד לא מבטיח מתמטית אליפות בפברואר (למעט עונת 19/20 הפסיכית).
