משחק סרחה שלנו, כמו שכולם ציפו, מיס מאת מטורף דרך האגפים, הם תקפו משם גלים גלים. אבל משחק של דה זה וו קצת, רק הפוך משחק בפריז, פריז בתפקיד ליברפול, אליסון בתפקיד קורטואה, ואנחנו עם בעיטה אחת ושער אחד. לא חושב שיהיה יותר קל בגומלין. כן מצפה שנראה יותר טוב, כי פה מלחתחילה התוכנית משחק הייתה כמו נגד סיטי. לתת להם להחזיק בכדור ולתקוף מדוייק. רק שכל ההתקפה שפתחה הייתה במשחק נוראי ולא הצליחה לעשות כלום. + קווארצחליה דמבלה ובארקולה זה לא דוקו וסאביניו הלא תכליתיים
אני רואה את התקציר וכל מיליון המצבים שלהם, מלבד אחד, זה שחקן שלהם שלוקח כדור, עובר 2-3 שחקנים ובועט. עם כל כמה שהם טובים קבוצתית, כל המצבים שלהם תוצאה מיכולת אישית. עמדנו טוב מאוד הגנתית פשוט היכולות האישיות שלהם מטורפות.
אני חושב שמחצית ראשונה הייתה זבל טהור ובמחצית השנייה גם עשינו הגנה טובה יותר וגם נראינו יותר בכיוון של לעקוץ במתפרצת. לאורך כל המשחק הייתי באיזה תחושה של ליברפול-ריאל כשאנחנו בתפקיד ריאל, פסז׳ עשו הרבה רוח אבל כל המשחק לדעתי היה רק פעם אחת מצב של באמת 1 על 1, השאר כמו שאורן אומר היו או בעיטות מרחוק או מהלכים אישיים. ברמה האינדיבידואלית היינו חרא, אליסון-וירג׳יל-קונאטה אדירים, חוץ מהם קשה לי לציין מישהו שנראה טוב במיוחד עם הכדור. טקטית אני חושב שהמרווחים היו שם ויכולת איומה של ג׳וטה ודיאז (ובמחצית השנייה גם סלאח) מנעה מאיתנו לעשות משהו עם הספייס הזה. החילופים היו מצוינים, ג׳ונס היה טוב, נונייז סוף סוף הקשה על ההגנה שלהם ועשה פעולה מושלמת בגול, בעיטה אחלה של הארווי, שמח מאוד בשבילו. הגומלין ייראה אחרת לגמרי בעיניי. אנחנו לא ניסינו להניע כדור בכלל במשחק הזה כחלק מהתוכנית, באנפילד אנחנו לא ניתן להם את הכדור ככה ולפי המשחק הזה אפשר לשבור להם את הלחץ. יאללה סוטון.
הופעה חרא, ניצחון. הסיפור מאוד פשוט - אם כשמדובר בריאל מדריד הניצחונות האלה שהשוער הוא כוכב המשחק ומנצחים 1-0 מבעיטה אחת לשער נתפסים כמשהו חיובי שרק מעצים את הגדולה של הקבוצה והמועדון, אז אני מצפה לשמוע את אותו דבר על המשחק אתמול. אתם לא מבינים, זו העוצמה של המועדון. האופי. הניסיון. ככה זה כשאתה ענק בין גמדים. מי שלא משמיע את הקול הזה אני אתעניין לדעת מה הוא אמר על ריאל מדריד אחרי הניצחונות האלה שלה בעבר.
איזה כיף זה שיש שוער בשער ולא ליצן שמוכר אותך. מוקדש לכל מי שמנסה להפוך שוערים כמו אוננה לשוערי ״טופ״.
מדהים כמה אנחנו ממשיכים להתעקש להיות חסרי כל מושג בכדורגל. אני מרגיש פריבילג אמיתי שמשחק כזה מעניין אותי העונה כמו משחק גביע נגד פליימות'. כל מה שאני רוצה זה לא להפסיד גמר. חוץ מזה המפעל הזה לא מעניין אותי. נשבע שלא הייתי מתרגש אם היינו חוטפים שם שלישייה ועפים. מצד אחד אהבתי שלא באנו לשחק את הכדורגל שלנו או התיימרנו להחזיק בכדור, אבל הרי שום דבר לא רלוונטי כי ביום אחר, אולי פחות טוב של אליסון, היינו חוטפים 2-3 וכל הדיבורים היו שווים לתחת. מנגד ביום אחר גם המתפרצות שלנו היו יכולות להיות מדויקות וטובות יותר והיינו כובשים את השערים שלנו. הנקודה היא שבסוף למרות שחלקנו מסרבים להכיר בזה, יש כאן קבוצה כדורגל אמיתית וטובה. לא יעזור. מה שכן, מקווה שנצליח להישאר בליגה עונה הבאה עם פיליפס, וויליאמס, בראדלי ומאמאמאדשווילי.
איפה חוסר המושג? אני דווקא התרשמתי שהמשחק התפתח בדיוק כמו שחששתי שיתפתח. חששתי שהיכולות האישיות שלהם באגפים יכניסו אותנו לבעיה והם אכן שוב ושוב ושוב התגברו על השמירה שלהם שם אבל העבודה הקבוצתית הטובה מנעה מהם לאיים על השער בצורה אפקטיבית. כל הבעיטות שלהם לא רק שהגיעו אחרי ששחקן התקפה שלהם עבר 2-3 שחקנים אלא שלמעט 2 מצבים בתחילת המשחק, כל האיומים שלהם על השער היו מחוץ לרחבה בכלל. הגנתית עמדנו טוב מאוד ברוב המשחק, בטח בהתחשב במיסמאץ' המטורף שיש לנו באגפים מולם. מבחינתי הבעיה היא לא שנתנו להם את היוזמה במשחק אלא שאין לנו כלים לצאת קדימה במשחקים כאלה. הם השאירו לנו שטחים, אנחנו גם הצלחנו להשתחרר מהלחץ שלהם כמה וכמה פעמים אבל ברגע שהכדור הגיע להתקפה עם כל השטחים האלה הם לא היו מסוגלים להתגבר על שחקני ההגנה שלהם, בכלל. אין לי ציפיות כאלה, וכמו שאורי כתב בטח בעונה הבאה הסגל עוד יהיה חלש יותר משמעותית, אבל אנחנו צריכים לשדרג את הסגל בשחקנים עם יכולות אישיות גבוהות יותר. אחד מול אחד, היה להם יתרון בכל המגרש חוץ ממול הבלמים שלנו. זה משהו שאם היינו מועדון רציני היינו מטפלים בו בקיץ.
