אנצ׳לוטי נולד לכדורגל נבחרות. במועדונים הוא יכול "לאמן" רק איפה שהכישרון בסגל שלו יכול לנצח משחקים בכוחות עצמו, וכל העבודה היא לגרום לכוכבים שלו לא לשנוא אחד את השני מטעמי אגו. בכדורגל נבחרות זו בעצם כל התורה.
אנצ׳לוטי בהחלט מתאים לכדורגל נבחרות ואין ספק שניהול חדר הלבשה זה הצד החזק שלו. אני בעצמי חושב שכדורגל נבחרות זה הדבר היחיד שנשאר לו ואין לו סיבה בכלל לחפש משהו אחר בכדורגל הקבוצות אחרי ההרפתקה בריאל. הוא תמיד היה מאמן פרגמטי, זה מאפיין את הדור שלו באופן כללי. יחד עם זאת בוא לא נשטיח את קרליטו לגמרי, מדובר עדיין במאמן שיודע ומבין כדורגל ולא רק אנשים. גם על איש החזון שאירופה אוהבת להשפריץ עליו, פפ גווארדיוליה, אפשר לשאול האם יהיה מסוגל להנחיל את חזונו במקום שבו אין מסי, או כיס ללא תחתית.
הוא מאמן אוברייטד לגמרי בעיני. זכה 5 פעמים בליגת האלופות, אחלה. איזו מ5 הקבוצות האלה באמת הראתה דומיננטיות לאורך כל הדרך כמו קבוצות כמו סיטי של שנה שעברה, באיירן של 2013/2020 וכמובן ברצלונה בזכיות שלה? או אפילו ליברפול ב2019? קבוצות שלו מנצחות משחקים בגלל כישרון אינדיבידואלי, וגם כשעניינים מסתבכים תמיד יש חייזר בשער ששומר אותו בעניינים עד שמתעוררים לאיזו רבע שעה ומכריעים משחק. מצטער אבל אני לא רואה מה הגדולה פה. אני מזכיר שגם זידאן זכה 3 פעמים (מתוך 3) עם ריאל במפעל הזה ואני לא רואה מי מחזיק ממנו מאמן על. בסוף יש למועדון הזה כוח משיכה מפגר ששומר אותו תמיד בטופ וזה ממש לא משנה מי יאמן. עם מילאן זה היה אפילו יותר מקרי ועוד פחות מרשים. ודווקא כשהסגל היה בשיאו הצליחו לחרבן גם את 2004 עם הגומלין בלה קורוניה וגם את הגמר באיסטנבול. ההערה על גווארדיולה במקום, לזכותו אפשר לומר שגם את ברצלונה וגם את סיטי הוא קיבל אמנם עם הרבה כישרון אבל כזה שלא מוצה אפילו 50% ממנו והוא ידע איך לעבוד עם החומר שקיבל (וכמובן גם במקרה שלו ממש לא מזיק שכוכבים מכבדים אותך ולא עושים מה שבזין שלהם, ראה ערך פ.ס.ז' של תקופת מסי-ניימאר-אמבפה לעומת הקבוצה הנוכחית שיכולה עדיין לזכות בטרבל).
