קיבל מכה באימון ומחוץ לסגל בשביל לא לקחת סיכון. יחזור לאימונים בשבוע הבא. אבל כן, חייבים מגן ימני חדש בקיץ כי אי אפשר לבנות עליו.
ביום מרגש שכזה הייתי חייב לקפוץ להגיד שלום לכמה מכרים ותיקים. אליפות מפתיעה אך ראויה ביותר! אדירים כולם. YNWA
וואו, וואו וואו. איזה הרגשה, איזה יום. אין איך לתאר את זה אלופי אנגליה 24/25, מי דמיין שאלו המילים שיכתבו בדיון הזה לפני עשרה חודשים. בשולי, הרגע שסלוט שר לקלופ חזרה. אייקוני.
אוהד הצלחות. מזל טוב חברים, בדיעבד איזה מזל שלא התחריתם על אליפות רוב השנים כי השרתים (וגיל) היו קורסים.
אני כל כך כל כך אוהב את המועדון הזה, באמת, במה זכינו שנולדנו/בחרנו בקבוצה הזאת לפני 20-30-40 שנה, וסבלנו, וכמעטים, ובלונים, ומאקדות, ושייחים, והחלקות, כל זה בשביל לקבל את יורגן קלופ לפני עשור ולחזור להיות בפסגת עולם הכדורגל - דבר שרובנו לא חווינו בכלל עד שהוא הגיע - מה שהופך הכל לכל כך יותר מתוק... באמת. It was always Liverpool יששששששששששששש
אני לא זוכר אם זה היה כאן או בפורום "הקופ הישראלי" אבל אחד המשתמשים כתב ביום שיונייטד עקפה אותנו עם 19-18 באליפויות, שאלה השנים שלהם והכל זמני, פעם אנחנו ראשונים ופעם הם, הנה, עברו שנים רבות, שנים קשות, סוף סוף המטרה הושגה. 20 אליפויות, 6 גביעי אירופה. איזה רגעים, איזה כיף, לא יכול לתאר במילים, מהרגעים הטובים בחיי, יששששששששששש !!!!!!!!!!!!
התקלת אותי פה. מכמה סיבות: 1. הגיל והזיכרון 2. כמאמר הקלישאה: איזה ילד אתה הכי אוהב 3. tאת הראשונות לא ממש ראיתי וגם הייתי צעיר מדי להבין מה קורה את הספורט צרכנו בעיקר דרך העיתון מעריב\ידיעות\הארץ\פנדל והרדיו(שירים ושערים ותוכנית קצרה במוצאי שבת 6. לא היו שידורים ישירים בטלוויזיה של ליגה אנגלית או אף ליגה הייתה שעה של כדורגל אנגלי פעם בשבוע ב"משחק השבוע. לפרטים ראה מערכון "לה מרמור" של לול אתן לך 2 דרוגים: 1. ריגוש שלי 2. איכות קבוצה ) יחסית לצמרת באותם ימים) ריגוש 1. 2000: בכל זאת 30 שנים 2. 1976 כי רק התחלתי לעקוב אחרי כדורגל השנה לפני הסתיימה במקום 2 ולפני כן הולנד הפסידה בגמר בגביע בעולמי. מכבי ת"א הייתה בתקופת מעבר ולא זכתה בכלום המאבק היה בין 4 קבוצות. בכל יום ראשון כשחזרתי מבית ספר (כיתה ד באילת) הייתי בודק בעיתון במתח את התוצאות. לא תמיד הבנתי את עניין הנקודות ומשחקים חסרים אבל המתח והציפיה היו גדולים זכיה במחזור האחרון במשחק חוץ בוולבס אחרי פיגור 3. 1980 בגלל אבי כהן. 4. 2025 5. 1990 שנה אחרי הילסבורו ואבדן האליפות לארסנל בבית בדקה האחרונה של העונה ורוני רוזנטל. עונה מאוד אמוציונלית ----------------------------------------------------------------------- מבחינת איכות הקבוצה זה עוד יותר קשה א.כי זמנים שונים ב. כי הייתי ילד ג. כי עד 1990 בערך כמעט שלא ראינו שידורים ישירים מהליגה פעם בשנה היה שידור ישיר של גמר הגביע בטלויזיה הירדנית ואולי משחק גמר אירופי ד. אני כמעט שלא רואה כדורגל יותר, לפחות לא שידורים ישירים. אני חושב שהקבוצה הכי טובה שראיתי היא של אחרי הייזל, מ 86- 90 עם בירדסלי ובארנס דלגליש מקמהון האוטון ועוד 1. 1986 2. 1977 3. 1988 4. 2000 5. 2025 כן שמתי את 2025 גבוה מכל הבחינות. גם בגלל שעברתי כמה דברים בחיים ואני אסיר תודה על רגעים קצרים של אושר. אני אוהב את החבורה הזאת. מהשוער המחליף ועד אחרון החלוצים. (קייזה)
כל הכבוד לכם. מזל טוב וברכות. האמת שכולנו בהולנדי מאוד התרשמנו מהעבודה הנהדרת של סלוט עם פיינורד עם חומר גלם יחסית סביר ובלי הרבה רכש, אבל מפה ועד לעונה כזאת מרשימה הליגה הכי קשה שיש גם אני לרגע לא חשבתי שזה מה שיקרה. כל הכבוד לו, שיחק אותה. גם פותח שוב את המורכבות של "מי מאמן טוב יותר?" ששואלים הרבה וגם פה על מאמן איקס מול מאמן וואי המקרה של סלוט מול טן האח זה הכי בולט. שניהם יצאו מהולנד. אחד בפרופיל גבוה אחרי שנה של כדורגל מדהים ונגיעה נגמר האלופות, אחד בפרופיל הרבה יותר נמוך עם הישגים בעיקר בזירה המקומית. אז האם סלוט מאמן "טוב יותר"? האם הסיטואציה בליברפול הייתה כר נכון יותר מאשר הסיטואציה ביוניייטד ? כנראה שכן וכנראה כמו שאנחנו רואים את אמורים לדוגמא ביוניייטד, השאלה איזה מאמן טוב יותר צריכה אולי להתחלף באיזה מאמן *מתאים* יותר לסיטואציה. סלוט התאים, מסתבר, כמו כפפה יד. ברכות על האליפות.
תודה על הברכות, לגבי עניין ההתאמה, אני חושב שזה נכון מאוד ואפשר גם להחיל את זה על שחקנים ולא רק מאמנים. הרבה יותר מדי פעמים אנחנו נוטים בתור אוהדי כדורגל וספורט לקטלג שחקנים ומאמנים רק בתור טובים יותר או פחות, דירוגים למיניהם וכו', כשהמציאות מראה שיש מעט מאוד כאלה שיצליחו מבלי שהנסיבות מסביבם יתאימו להם. רק אתמול גאקפו דיבר על זה אחרי המשחק ואמר שהשיפור שלו העונה נובע מזה שהוא קיבל עקביות בעמדה מסוימת וגם חראפנברח הוא כמובן עוד דוגמה לסיטואציה כזאת. הציפיות מטן האח ביונייטד היו גדולות מדי, זה לא אומר שהוא מאמן גרוע פתאום אלא שהוא לא היה מסוגל להרים מערכת חולה מ0, דבר שמעט מאוד מאמנים הצליחו לעשות בקריירה שלהם. סלוט אמנם הגיע למועדון לא מושלם בעליל, אבל כן לסיטואציה שבה הסט כלים שלו יכול להתאים למשימה, במועדון שכבר עבר רנסאנס על ידי מישהו מיוחד שכן מסוגל לזה כמו קלופ. ההבדל הוא תהומי. זה לא מפחית בכלום מההצלחה של סלוט, אבל כן אמור לשים בפרספקטיבה אחרת את הכישלון של טן האח. יונייטד זה בית קברות לאנשי מקצוע כבר 10 שנים ויש כנראה מעט מאוד בני אדם שיצליחו להיכנס למערכת כזאת ולא ליפול.
זה מתחבר גם לסקאוטינג של שחקנים. להתלהב בטלויזיה\יוטיוב מביצועים של שחקן לא מבטיח כלום. שחקן יכול להיות תותח על חלל במקום אחד אבל לא להיות בעל האופי המתאים להתאקלם במועדון X או מדינה Y. יש הרבה סיבות שעלולות לגרום לשחקן טוב לא להצליח במועדון והמומחיות הכי גדולה (לדעתי) של מנהלים מקצועים\סקאוטים היא להבין מי השחקן שהכי מתאים להם. סלאח, למשל, הפך לאגדה מוחלטת אצלנו. האם הוא בהכרח היה הופך לכזה מפלצת במועדון אחר\תחת מנג'ר שהוא לא קלופ? אני לא משוכנע בכלל. זה לא בא להוריד מהשחקן. ממש לא. ואם יש משהו אחד שבמועדון הזה עשו ממש טוב (ואולי יותר טוב מכל מועדון אחר) זה לזהות לא מי השחקנים הכי טובים אלא מי השחקנים שבמארג הכולל במועדון יביאו לתוצאות הכי טובות. לנו קל לראות שחקן מככב ביוטיוב\מארסיי ולחשוב שהוא יככב גם באנגליה אבל זה לא עובד ככה. וזה כנראה נכון גם לסלוט. האם הוא המאמן הכי טוב בעולם? לא יודע, כנראה שלא. האם הוא היה המאמן הכי נכון לנו בנקודת הזמן הזאת? כנראה שכן. ופה צריך להגיד שעם כל הביקורות, יוז המנהל המקצועי הלך על מאמן יחסית אלמוני ובטח לא הכי נוצץ ופגע בול. אני מקווה שזה סימן לבאות גם מבחינת הרכש של השחקנים.
