אני מאמין שיש מספיק ילדים שרוצים לשחק כדורגל באיטליה. הפתרון צריך להגיע ברמת האימון בגילאים הקטנים והאקדמיות. עשו את השינויים האלה בצרפת לפני 25 שנה ו15 שנה אחר כך באנגליה ואתה רואה את התוצאות. אני רואה בכל הנבחרות הצעירות של איטליה קשרים התקפיים ברמה, קשרים אחוריים ברמה ובלמים מאוד מגוונים, גם כאלה שמסוגלים לשחק מגנים. אני לא רואה חלוצים ושחקני אגף ואני לא רואה מהירות. מהירות זה משהו שאפשר לפתח ולעבוד עליה, גם בגילאים צעירים מאוד כשלא מקפידים על עבודה מאסיבית בחדר כושר כמו בבוגרים. אגב, האקדמיות באנגליה מפוצצות בשחקנים זרים שמייצגים מדינות אחרות, כי הכסף חדר גם לשם. זה יוצר גם מצב שמחזיקים סגלים גדולים גם באקדמיות.
"המחראה" שנקראת יובנטוס נקסט ג'ן היא פרוייקט צעיר מאוד לעומת ריאל קסטיליה וברצלונה ב', שקיימות עוד מתחילת שנות ה-90 והיא דוגמא מצויינת למה הייתה חייבת להיות התייחסות לדברים של אנדראה אניילי שדיבר בדיוק על זה שבאיטליה לא דואגים לאקדמיות ולמתקנים מספיק טובים והוא מהבודדים שהקים קבוצת בת והוכיח שזה אפשרי לקדם בה שחקנים לבוגרת או ליצוא החוצה (ורק עכשיו אחרי שיובה הרשעים הרימו את הכפפה והראו שזה אפשרי גם באיטליה, קבוצות כמו אטלאנטה ומילאן הצטרפו, גם אינטר בתהליכי הקמה של כזו) אבל בסדר, תמשיך לדקלם משפטים כאילו רק באיטליה יש שילוש רשע שמקשה על הכדורגל האיטלקי להתפתח.
באיטליה אין תשתיות מספיק טובות. המדינה והעיריות לא משקיעות בתשתיות, ההתאחדות לא משקיעה בתשתיות ובעצם בשום דבר חוץ מללקק לצפרין ולקבוצות ברובן אין את הגב הפיננסי לעשות את זה למעט מספר מועדונים מצומצם. מי שכן יש לו את האפשרות נתקל בחומת בירוקרטיות וחסמים שמונעים מאינטרסים פוליטיים ולפני ש"לוחם הצדק" יקפוץ ויקרקר כהרגלו, לא, לא רק יובנטוס, אינטר ומילאן נתקלות בזה.
החוסר במדרגה בין רמת הU19 (מהשנה האחרונה זה U20) לבוגרים זועק לשמיים. בספרד ובאנגליה באופן גורף לכל הקבוצות (כולל מועדונים מליגה שלישית) יש קבוצת U23 שמתמודדת נגד יריבות ברמה גבוהה. באיטליה זה כמו בישראל, שחקני נוער יוצאים בהשאלה לקבוצות שאין למועדון האב שליטה על שיטות האימון והמשחק, ואז חוזרים ומגלים מה יצא. כמו בישראל, מועדונים בודדים על דעת עצמם עושים שת"פ עם מועדון אחר כדי שתהיה קבוצת בת. במקרה של איטליה, גם קבוצות המילואים שכן הוקמו, הן בודדות ולא נעשו באופן גורף ומהפכני. אם באיטליה רוצים שיהיה כמו בספרד, צריכים להקים לכ-ל המועדונים קבוצת U23 ולחולל מהפכה בפירמידת הליגות: להכניס את כל הקבוצות לליגה השלישית, רביעית ומטה, לשנות ולהתאים את כל מבנה הליגות. כמובן שזה לא הפיתרון היחיד, אבל לפחות בזה שמשהו ישתפר.
זה אחד הדברים שאנדראה אניילי "הרשע שרוצה לגמור את הכדורגל בניגוד לפרז, לאפורטה והמפרציות" דיבר עליהם עוד הרבה לפני שהוא פנה לנושא הסופר ליג - גראבינה והעסקנים זרקו אותו ואת הרעיון שלו מכל המדרגות. רק אחרי ההצלחה היחסית של "המחראה" לפי דברי לוחם הצדק, אטלאנטה ומילאן הקימו קבוצות בת ואינטר בדרך.
בסוף אפשר להסכים שרק עזיבה של גראבינה תוביל לקצת אופטימיות לעתיד של הקאלצ'ו. אבל זה לא קורה, והנבחרת תמשיך להחליף מאמן כל קמפיין וחצי.
אנגליה רחוקה מלהיות הדוגמא למה שאתה מציע. ליגת הפיתוח באנגליה היא U21 ומעטים מאוד השחקנים - בטח אלה שיש להם עתיד בטופ - שמשחקים בה מעל לגיל 19. מתי מעט משתלבים בקבוצה הבוגרת, שחקני העלית יוצאים להשאלה בפרמיירליג או בליגה בכירה מעבר לים והרוב יוצא להשאלות בליגות הנמוכות. גם להגיד שהקבוצות האלה מתמודדות עם יריבות ברמה גבוהה זה Far fetched. קבוצות הפיתוח מתמודדות מול קבוצות ליג 1 ו-2 (שלישית ורביעית) - לרוב מול המחליפים - 3 משחקים בעונה במסגרת ה-EFL Trophy, מעטות מהן מצליחות להעפיל משלב הבתים ובדרך כלל מודחות בשלב הנוקאאוט הראשון. אין באנגליה שחקנים U18 ללא אזרחות בריטית/אירית. אלו שמייצגים נבחרות אחרות עושים זאת כי הם או ההורים/סבים נולדו שם.
לספאלטי,ֶ אחרי שהוא מתפטר ממקום עבודה, בד׳׳כ יש נטייה לחזור הביתה לאחוזה - להתנדנד בנדנדה בחצר ולהאכיל את הברווזים שלו איזה שנה או שתיים. מעניין אם זה יהיה כך גם הפעם, -או אולי איזה מועדון באיטליה ישכנע אותו להגיע כבר הקיץ.
