כי באר שבעים זה עם מטומטם. קודם כל וואסח ולשלוח לכל העולם ומאוד חשוב להיות הראשונים. כנס לבאר שבע ביחד בפייסבוק ותבין את רמת הטמטום. יש שם בוטים איראנים ששואלים איפה נפל וכולם עונים לו.
באר שבעים, תל אביבים וחיפאים. בעצם גם פלסטיניאים, איראנים, לבנונים וסורים. הסקרנות גוברת על ההיגיון אצל לא מעט אנשים.
תוך שבוע האירנים הורידו שכונות שלמות ברחובות ובת ים, פגעו בבז״ן ולקינוח פגעו בסורוקה אבל זה לא באמת הקינוח כי לכו תדעו מה יקרה מחר או מחרתיים. לכו תדעו מה יקרה כשתהיה להם פצצת אטום. מה שעשינו בשבוע האחרון זה יפה וחשוב אבל הגיע הזמן להוריד את הכפפות. אני מצפה לתגובה שתהיה במינימום השמדת כל מאגרי הגז שלהם ובמקסימום פצצות אטום.
אין מה לסמוך, מטומטם יש בכל מקום. בזירה ברחובות קיבלתי סרטונים כל כך מהר בקטע מלחיץ. זה כיאלו מישהו צילם בלייב את הנזק ומעיד שהוא נוסע לאזור הנוסף. דרך אגב, יותר פשוט להפעיל רחפן או למי שיש מצלמה ביתית. ראיתי כבר חלק שעושים זאת.
בינתיים אין הרוגים בסורוקה מהטיל עצמו, אבל אם יש שם חולים במצב קשה שהופצצה להם המחלקה הם בסיכון חמור.
ישראלים לנצח יצלמו יירוטים ונפילות. זה חזק מהם. אני לא חושב גם שיש טעם לאסור על כלי תקשורת לפרסם, כל איראני ממוצע יכול להיכנס לאחת ממיליון קבוצות הטלגרם סטייל "חדשות בזמן אמת!!!" ולראות את כל הסרטונים והמידע. איסור הפרסום זו הוראה ארכאית שמתאימה לדיקטטורות או לתקופה ללא רשתות חברתיות. בשום דמוקרטיה אתה לא יכול לאכוף דבר כזה, לא רק בישראל.
זה קריטי לדיוקים של האיראנים. אבל כנראה שהם יגלו לבד איפה זה נפל גם בלי הצילומים. בעידן הנוכחי זה מאוד קשה להסתיר. בוקר שהחזיר אותנו קצת לפרופורציה אחרי היומיים הקודמים. צריך להיזהר כי מדי פעם המטחים הגדולים יותר חודרים באופן משמעותי ממטחים קטנים ואז אנחנו מקבלים מספר נפילות קשות.
מה שכן המיגון הוא גיים צ׳ינג׳ר. זה שיש מספר הרוגים מינימלי מאפשר לעורף אורך רוח. אני לא אפרסם איפה נפל הטיל ברמת גן, אבל אם לא היה שם מיגון מספר ההרוגים היה משאיר אבק לנובה. יש לי חבר טוב שגר חצי קילומטר משם. הבית שלו רעד כמו ברעידת אדמה.
זה נורא והיום מה שקרה בסורוקה אבל צריך לזכור שהפעולות שלנו לא נובעות מנקמה או כעס אלא כחלק מתכנית מוסדרת וברורה שמטרתה להשמיד את פרוייקט הגרעין והאיום הבליסטי. לקחנו בחשבון שיהיו פגיעות קשות בעורף. אבל אסור לנו להיות פזיזים ולבצע פעולות שלא תוכננו מראש רק כי אנחנו כועסים כי פגעו בבית חולים.
