בהשראת כל סיכומי השנה באייסוקר, הגיע הזמן שיהיה אחד בפורום האנגלי. השחקן הטוב ביותר: המאמן הטוב ביותר: המשחק הטוב ביותר: הפתעת השנה: אכזבת השנה: הפריצה של השנה: שער השנה: תופעת השנה: בחירותיי: השחקן הטוב ביותר-שוויון בצמרת, פרנק למפארד וג'ון טרי היו השנה מעל כולם. המאמן הטוב ביותר-די צפוי, אבל מוריניו. המשחק הטוב ביותר: ה4-2 של יונייטד בהייבורי וה2-2 בין ליברפול לטוטנהאם. הפתעת השנה: כמובן וויגאן אתלטיק שהיממה את כולם עם הפתיחה הפנטסטית שלה. אכזבת השנה: מפתה לבחור במנצ'סטר יונייטד, אבל הכישלון שלה היה בעיקר באירופה ופחות בליגה. אני אבחר בניוקאסל, למרות השיפור שלהם העונה. הפריצה של השנה: מעניין, לא היה איזה שחקן שפרץ שזכור לי במיוחד. שער השנה: הפצצה של ויין רוני מול ניוקאסל. תופעת השנה: קבוצות שמבזבזות כסף על שחקנים ששווים הרבה פחות-מייקל אסיין ופיטר קראוץ', למשל.
הפריצה של השנה - אולי דארן בנט? אולי ג'רום תומאס? סטליוס למרות גילו? ג'וואל מאמן וויגאן? בכל מקרה, אני לא מסכים עם הביקורת על קראוץ', ולהפך, אני חושב שהוא מצויין והוא פריצת השנה. אולי כדאי גם לבחור במאמן הרע של השנה רק כדי להזכיר כמה גראהם סונס מאמן גרוע, כשרואים שהכשלון של ניוקאסל תלוי בעיקר בו. לעומת מוייס וברוס, כששם אפשר להטיל אשמה גם על השחקנים
השחקן הטוב ביותר: פרנק למפרד המאמן הטוב ביותר:יש את רפא בניטז, מוריניו, פירס ( סילחו לי אל חוסר האובייקטיביות) אבל מעל כולם המאמן שהצליח להוציא מקבוצה ללא הרבה כשרון את המירב והמיטב, פול ג'ואל. המשחק הטוב ביותר: היו משחקים טובים בכמויות, ואני גם לא זוכר מי יודע מה לכן אין לי משחק מסויים. הפתעת השנה: וויגן. הפריצה של השנה: דארן בנט. תופעת השנה:סטיוארט פירס(שוב סלחו לי על חוסר האובייקטיביות) שבא בסערה וללא ניסיון העלה את סיטי הרבה למעלה.
הנה, בהשראת כמה סיכומים אחרים, שנת 2006 בכדורגל האנגלי: ינואר-רומן אברמוביץ' רוצה להתחרות בארקדי גיידמאק בליגה הישראלית ורוכש את הפועל תל אביב. בתגובה, גיידמאק רוצה להתחרות באברמוביץ' ורוכש את מנצ'סטר יונייטד. גיידמאק מבצע טרייד אין-כריסטיאנו רונאלדו עובר לבית"ר ומאור מליקסון מוצא את עצמו באולד טראפורד. על המגרש, בורטון אלביון החובבנית מהממת את היונייטד ומדיחה אותם מהגביע האנגלי. פברואר-צ'לסי מנצחת את ליברפול 4-3 במשחק ענק, וחברת צ'רלטון משדרת את המשחק בשידור מוקלט. מייקל אסיין הורג את רונאלדיניו בליגת האלופות, ויין רוני בוגד בקולין-וכמובן חוזר אליה. מרץ-תגלית מרעישה-התגלה השופט שלא קנה התחזות של רוד ואן ניסטלרוי-מארק קלאטנברג מדהים את העולם ומוציא להולנדי כרטיס צהוב. צ'לסי מדיחה את ברצלונה מליגת האלופות, סמואל אטו פותח את הפה כנגד צ'לסי, מוריניו, השופט, הקהל והפיש אנד צ'יפס שהוא אכל לפני המשחק. אפריל-מנצ'סטר יונייטד מארחת את ארסנל ואת התגרה השנתית. והפעם-סול קמפבל מנסה ללא הצלחה לביית את ויין רוני, מאור מליקסון מתגלה כיורש ראוי לרונאלדו עם דריבלים חסרי תכלית בדיוק כמו המקור, ג'ילברטו סילבה מקיא על מיקאל סילבסטרה. מאי-צ'לסי דורסת את מנצ'סטר יונייטד וחוגגת אליפות שנייה ברציפות עם התרסות לעבר סר אלכס פרגוסון. ניל וורנוק משתחצן, כמובן, ושפילד יונייטד מאבדת את העלייה לפרמיירליג, כמובן. וגם, אי שםן ב17 במאי בפריז, תיירי הנרי עולה על הבמה בפארק דה פראנס ומניף את הגביע האירופי הראשון של ארסנל. יוני-מונדיאל. במשחק הראשון של אנגליה, מול פרגוואי, אריקסון עולה במערך 7-2-1, והמשחק מסתיים ב0-0. אריקסון:"למה לנצח אם אפשר לא להפסיד?". גם במשחק השני, מול טרינידד, אריקסון מאמץ את שיטת "נשיג תיקו ואיך שהוא נעלה", אבל שער עצמי של דיוויד בקהאם מדיח את אנגליה. יולי-פגרת הקיץ. פיטר קראוץ' הולך ברחוב, נתקל בשמיים ומאבד את ההכרה. כריסטיאנו רונאלדו מתראיין בערוץ הספורט דובר עברית שוטפת, כולל קללות. אלן שירר פורש מכדורגל. אוגוסט-הפרמיירליג חוזרת, גם צ'רלטון וגם ערוץ הספורט לא רוכשים את הזכויות והליגה לא משודרת בארץ. בזמן צפייה בתחרות הפוקר משנת 1997 שמשודרת במקום, מגיעה הבשורה-רידינג ניצחה את ניוקאסל, ילד בן 14 סיבסב את טיטוס בראמבל וכבש. ספטמבר-ריו פרדיננד ופיני זהבי שוב מנסים, אבל לא מצליחים להעביר את הבלם לצ'לסי. אוקטובר-אלן שירר חוזר מהפרישה. פרדי שפרד:"זהו נס עברונו". שירר:"הייתי בטיול במזרח, וייפסנה, אבל הלב אמר לי לחזור". נובמבר-משחק העונה בין רידינג לוויגאן מושך אליו חמישה צופים, ומסתיים ב0-0. יוסי בניון מבקיע שער ומסבך את טוטנהאם בתחתית. דצמבר-שמועות בתקשורת מקשרות את תיירי הנרי לברצלונה, מוריניו וונגר רבים על גבי העיתונים, ניוקאסל ואסטון וילה מקבלות ביקורות חותכות, מנצ'סטר יונייטד לא עוברת שלב בליגת האלופות והאוהדים טוענים שפרגוסון גמר את הסוס.