בשביל רגעים כאלה אנחנו אוהבים כדורגל . רגע לפני שגיגסי הרים את הכדור,השדר האנגלי הספיק למלמל משהו על זה שיונייטד אוהבת לכבוש בדקות האחרונות ההמשך כבר היסטוריה. במקביל לניצחון של יונייטד אתמול על ליברפול מתעסקים היום באנגליה בחגיגות של נוויל מול יציע האוהדים של ליברופל עם כיבוש השער של ריו.
מחצית נהדרת באפטון פארק... כבר בדקות הראשונות ידעתי שזה לא היום של פולהאם,בואה-מורטה מונע מהכדור של נייט להכנס לשער. אפילו בניון הצנום עושה חסימה על בואה-מורטה הגורילה בלי עבירה,התחזק הילד. השער של האח המוצלח לבית פרדיננד היה מדהים,אחד המועמדים לשער העונה. לגבי השער של בניון,לא פחות יפה,מלאכת מחשבת של אומן כדורגל. בשער של בניון הייתי בטוח שהטווסים המיוחמים של פינת החי של גבעת חיים הגיעו לחדרה,עד שהצלחתי להבין שזה בעצם רק ברק רום,מזל שאין אוהדים של פולהאם בישראל.
ווסטהאם מנצחת 2-1 עם 2 גולים גדולים ,במחצית השניה פולהאם חזרה מכלום למשחק ,טעות איומה בהגנה ומאז ובמשך חצי שעה הגנת ווסטהאם עשתה כמעט כל טעות אפשרית בכדי לעזור לפולהאם להשוות (כולל פנדל של קונצ'סקי שדחף בפראות ברחבה ) אבל פולהאם היום לא היתה שוה נקודה .
מזל גדול לפטישים. אין לי מושג למה פארדיו השאיר את קונצ'סקי במגרש. הגנה נוראית של ווסטהאם,היחידי שהיה יציב בהגנה הוא אנטון פרדיננד. ווסטהאם(כמו שסיטי אוהבת)עשתה לעצמה חיים קשים,וניצחה בסוף. אגב-קונצ'סקי עשה דחיפה ברורה ברחבה שעשתה עוול לפולהאם על שלא נשרק פנדל,ניר לוין החליט שלא היה פנדל,כל אנגליה ראתה פנדל,רק ניר לוין לא ראה,פרשן שאקל יש לברק. הופעה נחמדה של קטן ל-7 דקות. תיקו היה משקף יותר.
