בליגות רבות מוכרעת האליפות עוד בעיתוני פתיחת העונה. בארץ זו מכבי חיפה, באנגליה אלה הכחולים של מוריניו, באיטליה מחזיקה יובנטוס, בגרמניה באיירן, בספרד ברצלונה, בצרפת ליון ואפשר להמשיך כך עוד שעות. אז נכון שעל הדוגמאות מארץ המגף וארץ הפלמנקו אפשר להתווכח, אבל גם אז מדובר במועמדות יתדה. אל מול קרב האליפות, מושכים תשומת-לב מסעות נוספים כדוגמאת המאבק על הכרטיס לגביע אופ"א (והאלופות) ובעיקר- מאבק הירידה. בישראל, לדוגמא, גם במחזור ה-30, היתה בני-יהודה, אשר מוקמה רביעית בטבלה, נתונה תחת סכנת ירידה, גם אם לא כ"כ ריאלית. בגרמניה, היו מאבקים עיקשים מול קלן המתעוררת וקייזרסלאוטרן ממש עד המחזור האחרון (32 נכון לכתיבת הודעה זו). דוגמא טובה נוספת היא ספרד, עם מאבקי ירידה פתוחים כל שנה, ואף התמודדות ענפה על הכרטיס לגביע אופ"א, ואחרונה וחביבה: אנגליה, שהחל מהקרב ראש-בראש על המקום השני (מנצ' וליברפול), ועד לקרבות הירידה שננעלו רק לפני שבוע, ישנם עוד מאבקים רבים לאורך הטבלה, חוץ, אולי, מצ'לסי. אז לאור הנתונים האלה, וכמובן לאור המיקום של הקבוצה שלכם- איזה מאבק הכי מעניין אתכם, איפה אתם הכי אוהבים לנבור, האם אתם גלורי האנטרס, המכורים לקבוצות הגדולות ומלאות התהילה? אולי לחלופין אוהבי אנדרדוגים כמוני, שמנהלים רומן דשא עם מגן-דוד-אדום או דווקא מכורים לבינוניות ולחלק היחיד בטבלה שבאמת קשה לומר מה יהיה איתו?
מן הסתם, הכי מעניין אותי המאבק על ליגת האלופות טוטנהאם-אר***. שמחתי מאד כשפומפי נשארה בליגה, כי אני מחבב אותם מאד (במיוחד אחרי שעשו תיקו עם אר*** כשהיינו במצב קשה)
בקשר לסוגיית הגלורי האנטר'ס: תראה, זו שאלה קצת מורכבת. כי באופן עקרוני יש (בהנחה שאתה אוהד אמיתי ולא זגזגן בין קבוצות) שלוש דרכים לאוהוד קבוצה מאנגליה- או שקיבלת אותה בירושה מאבא/דוד/אח, או שגדלת בתקופה שהקבוצה הייתה הגדולה והאהודה מכולן והלכת עם הזרם, או שהזדמן לך לראות משחק שלהם והתאהבת. שלושת הדרכים מקושרות לגלורי האנטינג- הדרך הראשונה- מישהו בשרשרת, אבא/דוד/אח, היה גלורי האנטר ואתה מציית למשמעת המשפחתית כי זה מה שאתה חשוף אליו. בנוגע לדרך השנייה אין מה להוסיף. בנוגע לדרך השלישית, זה כבר עניין של גיל- כשאני הייתי ילד בתחילת שנות ה-90, לא היו שידורי ליגה אנגלית זמינים לכל בית (לפחות אצלי בבית לא היו), ונאלצת להסתפק בשידורי ערוץ 1, ובהבלחות נדירות של כבלים לעולם שלך. בכל מקרה, המשחקים שאליהם נחשפת היו ברובם המכריע של הקבוצות הגדולות דאז, בין אם במפעלים האירופים ובין אם בליגה. כך, למשל, יצא לי לעקוב אחרי שידורי גביע המחזיקות ולראות את המסע של ארסנל בדרכה להיות הקבוצה היחידה בכל הזמנים שלוקחת דאבל במפעל. הסוף של אותו גמר מככב מדי פעם בחתימות של אוהדי ספרס פה, אבל אני התבייתתי לי על קבוצה. היום שיש הרבה יותר חשיפה (וגם גישה לעיתונות ספורט נורמלית) זה נראה לי אחרת, ואשמח לשמוע מהצעירים יותר ומהמבוגרים גם איך הם הגיעו באמת לאהוד את הקבוצה שלהם. מעניין.
אני בדרך השלישית- רק בלי שטוטנהאם תהיה קבוצה גדולה... פשוט הלכתי ל-2 משחקים של הספרס בפעם הראשונה שהייתי בלונדון... משם זה כבר היה טבעי.
אצלי זה עובר כבר בשושלת.. מהילדות של סבא שלי בדרום אפריקה (שהיום לא סובל כדורגל ורואה כל היום את הספורט הכי משעמם בעולם -קריקט) דרך דוד שלי ואבא שלי אליי, ואני כמובן אוריש את האהדה לדורות הבאים.
אני טוען שאם תיקחו בן אדם לראשונה בחייו במשחק כדורגל באנגליה למשחק של אולדהאם, הוא ייהפך לאוהד אולדהאם. זה מה שקרה לי עם טוטנהאם, ואני חושב שזו דרך רומנטית מאוד להתאהב בקבוצה.
פעם ראשונה ראיתי יונייטד בטלוויזיה, נהייתי אוהד שלהם, למרות אבא סקאוזרי. פעם ראשונה אבא שלי לקח אותי לראות מכבי תל אביב, נהייתי אוהד שלהם. פעם ראשונה ראיתי בא בי איי את יוסטון, נהייתי אוהד שלהם.. אז כנראה שגיא צודק
what do you know, כל אחת מהקבוצות האלה שציינת שלטה/בלטה בליגה המקומית שלה... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx
רחוב שלם בשכונה תימנית בכפר סבא ידע לומר רק מילה אחת שקשורה לכדורגל אנגלי -יו....ד , לא היה לי ספק שאני הולך על הסיטי .
אז אתה נשמע לי כמו "טיפוס 2" קלאסי... אין בזה שום דבר רע, להיפך, מה שאני אומר שמאחר שאנחנו (לפחות רובנו) כאן לא אנגלים, ואין לנו שיוך איזורי/מעמדי/מסורתי לקבוצה, בחרנו את הקבוצה מתוך גלורי האנטינג. נתתי גם את עצמי בתור דוגמא, איך התחברתי לארסנל כי הייתה על המסלול לזכייה בתואר. אני רק שמח על מזלי הטוב שבחרתי מועדון שגם משחק נפלא וגם זוכה בתארים, למרות שהוא לא מגה מועדון סטייל יונייטד, ריאל או מילאן, עם תקציבים מפוצצים. לפחות בינתיים.
וכמיטב המסורת בסיום העונה העינים מופנות לכיוון הפליאוף... ולא, לא פליאוף האן בי אי אלא הפליאוף בצ'מפיונשיפ.
אני לפחות חושב שזה די נחמד ויפה שאבא אוהד ליברפול קרוב ל30 שנה ואני בוחר דווקא ביונייטד. ורק שתדע, אז בקשר ליוסטון זה לא בדיוק נכון כי האמת שממש אהבתי את צ'ארלס בארקלי ששיחק בפיניקס, אז אהדתי אותם ובגלל שהוא עבר ליוסטון אז אהדתי אותם ומאז.. וגם המקרה של מכבי לא ממש נכון אם אני חושב על זה, כי באותה עונה שהתחלתי לאהוד אותה היא הייתה כמה שנים טובות ללא תארים.
