נדב שלום.יש לי שתי שאלות שאודה לך אם תחווה דעה עליהן: הראשונה:הכדורגל הדרום אמריקאי לאן? אנחנו רואים יור ויותר נבחרות וקבוצות דרום אמריקאיות מאבדות מהסממן שמבדיל אותן מהאירופאים וגרם להן להיות קבלניות תארים עד שנות ה-80:הבסיס המקומי.כיום ברזיל וארגנטינה נחשבות לנבחרות חזקות אך ורק תודות לכך שהכוכבים משחקים בליגות האירופאיות. לטעמי הספין האחרון של הבאת קרלוס דונגה לאימון נבחרת ברזיל היה כתגובה לכדורגל האטראקטיבי שברזיל לא יכלה לשחק.אותה ארגנטינה שנבנתה מימי פקרמן על דור הצעירים של ריקלמה סביולה,מסי, כו' והרבה פקפקו בה-אך הביאו את התוצרת מהבית.דונגה הוא לא פקרמן,האם לא תולים בו תקוות רבות מידי כג'נרל-מנג'ר צעיר? השנייה:מכבי חיפה-ליברפול ראינו את בניטס עושה מעבר חריף מהליגה הספרדית לליגה האנגלית ותהינו באיזה אופן הוא יתבטא.אחת הדרכים לבחון אותו הוא המפגשים מול לוי. דווקא בולנסיה בניטס בחר להופיע ב-4:3:3 מסורתי והתקפי שהקשה על מכבי חיפה.האגרסביות והעליונות הטכניות של הספרדים תמיד הוכחה כניצחת.דווקא היום בליברפול אנחנו שמים לב שהמשואה התהפכה ובניטס בוחר ברוטציה נסוגה ושבלונית מאוד עם מרכז שדה מאוד מצוף. איך היית מסביר את הכשלון של בניטס(לא בפעם הראשונה) לכפות קצב מהיר.ומצד שני האם למכבי חיפה יש את הצ'אנס הזה לנצח שוב פעם טקטית והפעם לא לפשל ולעלות?
מוקדם לשפוט את דונגה לפני שברזיל ערכה את המשחק הראשון איתו. זה בעיקר תלוי בשחקנים, פחות במאמן. הסיכוי של מכבי חיפה קטן, ואין לזה קשר לסגנון של ליברפול, עם כל הכבוד...
