אני קצת עייף מלהגיב כרגע לגבי כל הכתבה כולה אבל אני יתעכב על מה שהכותב כתב לגבי זה שהרכש של קאריק רומז למדיניות הרכש הכושלת של המועדון בשנים האחרונות. להתנבא כבר עכשיו שקאריק יהיה רכש כושל או שזה שהרכישה שלו מעידה על קניות מהעבר זו שטות, לצד שחקני רכש שלא הצליחו היו גם כמה שדווקא הצליחו אבל משום מה הכתב החליט "להתעלם" מהם אולי בכדי להצדיק את הכותרת והכתבה המנופחת לשלילה, מה קרה לרכש ושמו ריו פרדיננד שנקנה גם הוא בלא מעט כסף? מה שלום היינצה? מישהו שמע על ויין רוניי? אפילו בארטז זכה בתארים ביונייטד,אז האם הוא היה "כזה" כישלון מוגמר? רונאלדו "כזה" רכש גרוע? וואן דר סאר,מה איתו?25 משחקים ללא ספיגת שער עונה שעברה ועונה יציבה ביותר בין הקורות,זה לא נחשב? וידיץ ופארק נראים כשחקני רכש מוצלחים גם כן וימים ידברו עד כמה, הכותב גם טועה לגבי דרך החתמתו של רונאלדו ומתאר אותה כרומנטית בגלל שרונאלדו הצטיין במשחק ידידות במדי ספורטינג ליסבון נגד יונייטד ופרגוסון "רק" בגלל לחץ השחקנים במטוס או בגלל שפיארו אותו החליט "להמר" עליו, ובכן רונאלדו היו ברשימות של יונייטד זמן רב לפני זה!!!!,מי שחושב שפרגוסון מחליט לקנות שחקנים על סמך משחק אחד טוב ככל שיהיה או בגלל כמה משפטי התפעלות מצד שחקניו במטוס פשוט לא מבין עניין וכזה הוא הכתב, בריפרוף אני מוצא עוד ועוד שטויות אבל ניתן גם לאחרים לעשות את העבודה הדי קלה בנושא.
קראתי את הכתבה עכשיו ונדהמתי מחוסר הבקיאות של הכותב. הנה כמה דוגמאות : - בכתבה נאמר שסר אלכס פרגוסון הפך את יונייטד ליחידה מלוכדת, למרות שהיו בה כמה שחקנים אפורים, כגון דניס ארווין, רוני יונסן, הנינג ברג ורוי קין. אין לי מושג איך מר שגיב ברעם הגיע למסקנה שרוי קין שחקן אפור. לדעתי, הכותב שגיב בכלל ילד בן 15 שרואה כדורגל בגלל השערים שמובקעים בו ופה נגמרת ההבנה שלו במשחק. לא צריך לפרט מה רוי קין עושה על המגרש, ומה עשה אותו לשחק כ"כ חשוב והכרחי בקבוצה, במיוחד בשנים האחרונות. - "ווס בראון המבטיח נפל תחת צילם של בלמים אנגלים אחרים ומעולם לא ביצע את הפריצה לה קיוו הוא וקבוצתו". בראון לא ביצע פריצה ? שוב אפשר לראות כי שגיב מסתכל על חלוצים בלבד, על שערים ועל התקפות מתפרצות. כל השאר בעיניו מיותר, בכלל לא נחשב חלק מהמשחק. זו הסיבה שהוא אמר את מה שאמר לגבי בראון. כל אוהד יונייטד, ואני מאמין שאפילו כמה מאוהדי ארסנל וטוטנהאם יודו ויגידו שווס בראון נתן בעונה האחרונה משחקים גדולים, והיה שחקן ההגנה מס' 1 של היונייטד יחד עם פרדיננד. - וכך נוצר הרושם שמנצ'סטר יונייטד ובמיוחד מאמנה, אלכס פרגוסון, מתקשים להתרגל לאופי החדש של הכדורגל העולמי, ולא יודעים לכוון את עצמם בעידן בו הכסף הגדול שולט בשוק". מה כבר אפשר לעשות לגבי הכסף במועדון ? פרגוסון אשם בכך שגלייזר נכנס והשקיע כספים שאין לו בקבוצה המפוארת ביותר באנגליה ? זו הסיבה היחידה מדוע פרגוסון לא יכול לכוון את עצמו לשחקנים כמו שבצ'נקו, שנקנים ע"י צ'לסי במחירים לא סבירים. אין לו הרבה מה לעשות בנוגע לכך, והאשמה היא כולה של מלקולם גלייזר. לסיכום, מנצ'סטר יונייטד בהחלט יכולה להתמודד העונה עם צ'לסי על האליפות, בלי כל קשר לרכישות הנוצצות של אברמוביץ', מול הרכישה הבודדת (בינתיים) של קאריק.
Robin גם גדעון לוי! ועוד משהו לגבי הכתבה בוואלה, הנה קטע:" ווס בראון המבטיח נפל תחת צילם של בלמים אנגלים אחרים ומעולם לא ביצע את הפריצה לה קיוו הוא וקבוצתו" ווס בראון למי שלא יודע משחק בבוגרים של יונייטד עוד מ 98!!! סבל לא מעט מעצירה בקריירה בגלל פציעות ארוכות אבל הכותב(שכותב גם כאן בפורום)עסוק בשבתות ברדיפה אחרי קבוצתו האהובה והכדורגל "המרתק" שלה,הפועל ת'א,לכן לו היה עוקב באדיקות אחרי העונה האחרונה של ווס בראון ביונייטד היה יודע שזו היתה העונה הטובה ביותר שלו אי פעם, עונה כמעט ללא פציעות,כדורגל יציב,אחד מהמצטיינים,אבל שוב,חובבנות ולחפפף אלו הן מילים נרדפות לגבי כתיבה עיתונאית בשמי ישראל, מי כבר ישים לב לשטות הזו,העיקר שזה "מנפח" עוד יותר את המגמה של הכתבה, אבל הכותב השיג את שלו,העורך שלו בוואלה בוודאי מרוצה מכמות התגובות שם באתר לכתבה, גם אנחנו כאן מגיבים לגביה בלי קשר שהיא ארוכה אך קשקשנית, לכן שיבושם לו לכותב וביום ראשון כשאנחנו נעקוב אחרי רונאלדו ווס בראון כמו שצריך הוא יבקר מן הסתם במשחק של הפועל ת'א בבלומפילד או באיזה אימון בוולפסון.
בטח זה sagiv שאני נכנס לאתרי ספורט ישראלים ואני רואה כתבות על כדורגל אנגלי, אני אפילו לא קורא שורה אחת. עדיף להתעלם
בדיוק כך. הכתבה הזו היא ביזיון, ואין בה אף לא מעט אמת. כמעט כל פעם שאני קורא כתבות או טורים אישיים כאלו, אני נתקל בטעויות וזיבולי שכל. כמובן שאני כאוהד כדורגל גרמני בכלל למד לסבול מהתקשורת פה בארץ.
מה הקשר? אנחנו מדברים על חוסר הידע וכמות השטויות שפולטים העיתונאים הישראלים. באנגליה אתה יכול לקרוא מגוון כתבות מעניינות, זה שהם רכלניים וכו' זה כבר משהו אחר. אני תמיד נהנה לקרוא כתבות אנגליות, שם אתה רואה שלאנשים יש מושג ואילו בארץ אנשים סתם כותבים בלי טיפת מושג רק כדי להגיד:הנה יש לנו כתבות חוץ. סטרטפורד, מסכים איתך כאמור על מה שכתבת, אבל מה הקשר שהוא אוהד הפועל ת"א?
לעומת התקשורת הישראלית היא נעלה ביותר. התקשורת הישראלית מחפשת את הבעיות בכל קבוצה ואת הריבים. כמו שתוכנית שהיה על יוסי בניון שהוא אמר ששני שחקנים רבו מכות מול הכתב והוא בכלל לא התייחס לזה ושום דבר מזה לא התפרסם, כי באנגליה לאנשים לא אכפת מהרכילות אלה מהכדורגל לא כמו בישראל שכולם אנשי חצר ועסקנים. אני בכלל לא אדבר על הכתבה שפורסמה בוואלה, מבחינתי היא עוד כתבה מהרבה כתבות שהופיעו באתרי האינטרנט בישראל שאין לי סיבה להתייחס עלייה כי הכל שם שטיות וצרות עיין ולא מספרים את האמת לאמיתה, מה שכן אהבתי בכתבה "מייקל קאריק אומנם יכול להתגלות כריו קין הבא" אז למה אתה מדבר על הסכום היקר שנקנה השחקן עוד לפני שראית אותו במדי היונייטד?
כבר דיברו על זה איפהשהו שהכתבות ספורט המעניינות היחידות שאפשר לקרוא בארץ הן הכתבות המתורגמות בהארץ. (ד"א זה נכון גם לגבי כתבות מדיניות אבל זה לא קשור לדיון...)
אומנם העיתונות האנגלית ברובה היא סנסציונית והרבה פחות מבוססת ואמינה לעומת עיתונים כמו הגאזטה דלו ספורט או הקיקר הגרמני, אבל הם לפחות מתעסקים בכדורגל. וכמה שזה מופרך לקרוא שאדריאנו עובר ליונייטד ורונאלדו לארסנל, או עוד שמועות בומבסטיות שכאלו, זה עדיף על העיתונות הישראלית שמתעסקת ברכילות (מדי שבוע בידיעות יש דף רכילותי) ובסכסוכים. באנגליה לפחות יש כתיבה איכותית, בעוד בארץ יש עיתונאים בכירים כמו אמיר אפרת שכותבים בשפת רחוב ומרשים לעצמם בתקופת המונדיאל או היורו לעלוב בכוכבים הגדולים של הקבוצות הגדולות. חוץ מזה, הזכרתם פה את הטיימס ולדעתי אפשר להוסיף גם את הגרדיאן כעיתון אמין ואיכותי, מאוד אוהב להיכנס לאתר האינטרנט שלהם.
ההבדל על רגל אחת: העיתנות האנגלית- "אדריאנו עובר ליונייטד." העיתונות הישראלית- "דדי בן דיין עובר לבני סכנין."
זה לא ההבדל, זה ההבדל בין הכדורגל באנגליה ובישראל, אבל אם אלה היו הדברים המרכזיים בעיתונים הישראליים לא הייתה טיפת ביקורת כלפיהם. אבל הדור החדש של העיתונאים הפכו את העיתונים היומיים לפח זבל. אגב, ברצוני להפנות אתכם למדור הספורט של גלובס, מדור יפה ומושקע, עם כתבות מעניינות שמסקרות גם את הצד העסקי-כלכלי של עולם הספורט, יש שם מדי פעם טורים אישיים של אבי מלר ונדב יעקובי וגם מוסף המונדיאל שלהם היה עדיף בהרבה על הזבל של ידיעות.
