חשבתי שזה יכול להיות אשכול נחמד לדיון- משחקים בלתי נשכחים שיצא לנו לראות בהם את הקבוצה שלנו/את הנבחרת. משחקים מורטי עצבים, משחקים של תצוגות כדורגל שלא מהעולם הזה, משחקים בהם שחקן יחיד התעלה באופן מדהים, שערוריות שיפוט, פציעות מחרידות או סתם משחקים שהיו משמעותיים עבורכם באופן אישי. אחד המשחקים הראשונים שקופצים לי לראש הוא ה4-2 הנפלא של ארסנל מול ליברפול בהייבורי של עונת הunbeaten. המשחק הגיע מיד אחרי ההדחה מהגביע ומהצ'מפיונס, ובחצי הראשון עוד נראה היה שארסנל קורסת מנטלית גם בליגה. עד שהגיע החצי השני, שלושער של הנרי, כדורגל סוחף, הנאה צרופה. משחק שהיה בשבילי משמעותי מאוד היה גמר גביע המחזיקות מול סאראגוסה, שעל אף שנגמר בצורה כה עגומה, היה המשחק שבו "בחרתי" את ארסנל בתור הקבוצה שלי כילד. עוד משחק שעבורי היה כמובן מאוד משמעותי הוא המשחק היחיד של ארסנל בהייבורי שזכיתי לראות- נצחון 1-0 על בלקבורן משער של ברגי בעונת הunbeaten. שתפו בחוויות שלכם, ואפשר גם לתבל ולספר את הנסיבות בהן ראיתם את המשחק, תקריות משעשעות וכו'
אני עדיין זוכר את ה5-0 של צ'לסי על מנצ'סטר, אני לא זוכר באיזה מסגרת המשחק היה אבל זה היה אחד מהמשחקים הטובים שראיתי ואם אחד מהתוצאות הטובות ביותר. גם צ'לסי ארסנל בליגת האלופות עם הגול של ויין ברידג' היה משחק שאני לא אשכח בחיים.
אחד המשחקים הכי מותחים שראיתי היה כמובן אגנליה נגד פורטוגל ברבע גמר יורו 2004. אכלתי כבר את כל האצבעות מרוב לחץ והמתח, וכשפרנק הבקיע את השוויון שקבע 2-2 הבאתי צרחה לא מן העולם הזה, הארתי נראה לי את כל הבית, וכנראה שמעו אותה גם בת"א או משהו בסגנון. איך לא קיבלתי התקף לב אני לא יודע. בפנדלים ידעתי שנפסיד, השאלה היחידה הייתה מי יחטיא את הבעיטה. אחרי שקושטה החטיא עוד הייתה לי תקווה מסוימת, אבל הבעיטות שלנו היו כ"כ גרועות(כולן לאמצע השער), וג'יימס בכלל לא היה קרוב לעצור פנדל כלשהו שכבר וויתרתי. בסוף ריקארדו בלי כפפות לקח את הפנדל של וואסל. בסיום היו דמעות...
שנת 85 הפועל עליה יוצאת למשחק העונה על העלייה לליגה א בחוץ מול גבעת אולגה. השכונה שלי מנצחת 2-1 ובסיום המשחק הרבה אנשים הפכו לצמחים... בתוך היער הצמוד למגרש הלכו תימנים מעליה ומשוגעים מאולגה מכות רצח שעיצבו את נערותי... אחד המכים מהשכונה עד היום במאסר עולם (בלי קשר למשחק)...
או כן, אלו שני משחקים שמתאימים לי יותר להגדרה של "סיוט בלתי נשכח"... אבני יסוד ביחסים המוזרים בין שני המועדונים ובהשפעה האדירה שיש להפסדים ונצחונות על יונייטד. ה4-2 היה כמובן כואב במיוחד כי שבר את הרצף והעמיד את השיא של משחקים ללא הפסד על 49 (london's 49ers). גם העונה הנצחון על יונייטד נתן את המפנה מהתחלה גרועה לרצף יפה של נצחונות.
על מה אתה מדבר? ה 4-2 לא שבר שום רצף, הניצחון ששבר את הרצף שלכם היה בסיבוב הראשון באותה עונה, 0-2 באולד טראפורד(רוד פנדל ורוני)...
24 בינואר 1999 פרגי מארח את ז'ראר הוייה והחלאות בסיבוב הרביעי בגביע האנגלי.מייקל אואן כובש בדקה ה5,יונייטד יושבת על השער אבל כלום לא עוזר.גם לא הקורה שמונעת מקינו שוויון 10 דקות לסיום . אולד טראפורד שלם כבר רואה איך חלום הטרבל מתנפץ,כולל השדר האנגלי אנדי גריי,שמסכם" "זה פשוט יום ליברפולי". פתאום בדקה ה89,יונייטד מקבלת בעיטה חופשית,בקהאם לוקח אותה,כל ההגנה של ליברפול מוכנה לבעיטה של 7 המופלא לשער אבל בקס בצעד אומנותי בוחר למסור לאנדי קול שממשיך במסירת רוחב ליורק שדוחק מקרוב את השוויון המיוחל,וכמה שניות לפני שריקת הסיום,סולשיאר הבלתי נגמר יורה פנימה את שער הניצחון הדרמטי של יונייטד .אוהדי החלאות לא מאמינים שזה קורה להם,אוהדי יונייטד עדיין לא יודעים ש4 חודשים מאוחר יותר אותו סולשיאר יסדר להם מהפך זהה,הרבה יותר חשוב,בגמר הצ'מפיונס מול באיירן . את שני המשחקים האלה אני יקח איתי לקבר .מהימים המאושרים בחיי כאוהד יונייטד .
יש כל כך הרבה משחקים, אני אבחר בשלושה שונים. ראשון, ה-1-5 על צ'לסי בחצי גמר גביע הליגה 2001/2002, נראה שהתואר שוב שלנו ואז בלקבורן לקחו לנו אותו. המשחק הכי טוב של שרי בקדנציה השנייה אצלנו. שני, אנגליה נגד יוון במוקדמות מונדיאל 2002. משחק זוועה בבית מוקש, הם הוליכו במחצית, שרי המתוק השווה אבל רק אחרי דקה ניקולאידיס (לא להאמין שאני זוכר את השם) העלה אותם שוב ליתרון. נראה היה ששוב הולכים לפלייאוף ואז הגיע הרגע הזה. במשחק הזה, אגב, שפט דיק יול, אח של מרטין יול. ושלישי, מהימים שעוד אהבתי כדורגל ישראלי, ה-1-3 של מכבי ת"א בקרית אליעזר במשחק העונה של עונת הדאבל, שהביא אליפות. עד היום זוכר את ההטעיה של נימני על רפי כהן, בדקה ה-81.
ה-4-2 המדהים שלנו בהייבורי, כשחזרנו מפיגור פעמיים, וכמובן השער המתוחכם של ג'ון אושיי. ה-5-3 המדהים בוויט הארט ליין. Unforgettable.
בדקת האם אלו היו שיני זהב? כמה משחקים שלוקחים במוח לכל החיים א. הדקה וחצי האחרונות בגמר 99 אלופות ב. גמר 79 ההפסד לארסנל הקפצונים הובילו 2-0 עד הדקה ה 87 השווינו ל 2-2 ואז הקפצונים הכניסו גול בזמן פציעות..הייתי ילד קטן מאז ועד המוות אשאר אדום. ג. שני האסונות הגדולים של שנות ה80 של הסקאוזרים האחד בגמר 85 נגד הזונה הזקנה והשני בחצי הגמר האנגלי שלהם נגד נדמה לי נוטינגהם ובאמת שאני לא זוכר אם המשחק שוחק באותו יום. ד. ליברפול ניוקאסל 4-3 לסקאוזרים באנפילד לא זוכר את השנה משהו בסוף העשור הקודם. ה.כל משחק שבו דפקנו את הסקאוזרים או את האחות המכוערת של העיר.
משחקים בטלוויזיה זה טוב ויפה אבל אני אתייחס למשחקים שהייתי בהם שחקוקים יותר מכל: המשחק הראשון שלי שראיתי את יונייטד ב 86 נגד מכבי חיפה, המשחק הראשון שלי באולד-טראפורד נגד ווסטהאם, משחק החוץ הראשון שלי עם יונייטד והישיבה ביציע החוץ בניוקאסל, משחק ההכתרה של אחת האליפויות נגד טוטנהאם, גמר הגביע נגד מילוול בקארדיף......אה והיה איזה משחק בברצלונה נגד באיירן מינכן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/multi.Xxx אני בחיים כבר ראיתי את כל מה שרציתי לראות,עכשיו כל דקה נוספת היא בונוס.
סטרטפורד וואלה הזכרת לי את המשחק ההוא בחיפה אני זוכר שהביאו לירוקים את מלמיליאן לחיזוק לכבוד המשחק הזה הוא גם כבש מבננה מסובבת כמובן. לשדים האדומים כבש אולי רובסון. נגמר 1-1 המגרש היה מלא והיו הרבה אנגלים אבל הם לא ישבו ביחד באותה שנה קרו בארץ עוד שני אירועים חשובים הראשון רון ארד נשבה ומאז הוא לא איתנו השני נשדדה ממכבי חיפה אליפות שלישית ברצף ע"י צבי שריר שהמציא את מושג האופסייד הפסיבי כדי לתת להפועל תל אביב אליפות ולנסוע על חשבונם שבוע אחרי לחו"ל.
