בולטון מוכיחה שבכדורגל אפשר לעשות הכל מכלום. הם לא איזה סינדרלה בגביע, כאלה היו הרבה ועוד יהיו הרבה, הם סינדרלה בליגה וזה לא דבר קל.
התירוץ של "לבולטון אין כסף אז הם משקיעים בפייטרים" מאוד נחמד, אבל כבר לא תופס. את הכסף שהם הוציאו על אנלקה אי אפשר להסביר אלא בכך שלקבוצה כבר יש בסיס כלכלי כלשהו, בלתי אפשרי שקבוצה תרוץ כמעט עשור בליגה הראשונה עם מענקי השידורים ולא תהיה עם בסיס כלכלי, בולטון קבוצה שמאוד שמה דגש על אימונים מתקדמים וכו', אבל הגיע הזמן שהם יעלו שלב, כי בשלב הזה הם סתם נדבקים לכדורגל שעוד היה מתקבל כשהם היו קבוצה בסכנת ירידה. עכשיו הם לא, אז שיפסיקו לעצבן בסגנון משחק המרגיז שלהם.
הסיבה היחידה שהסגנון שלהם מרגיז אותך היא שהוא יעיל להחריד. משחק פיזי, לחץ על כל המגרש וניצול אופטימלי של מצבים חופשיים זה א' ב' של כדורגל. העובדה שבולטון מנצלת מצבים נייחים עשה אותה לקבוצה שנואה יותר מכל האחרות. אני בכלל לא מתרגש מהביקורת של "אוהבי הכדורגל היפה" המתוסכלים. אבל חשוב מכך, סאם אלרדייס והבוסים שלו לא מתרגשים מזה.
הבעייה עם בולטון היא שהכניסה אלמנט נוסף למשחק שלה שלא היה אופייני לכדורגל הבריטי עד לפני כמה שנים - ההתחזויות. כיום בולטון מסתמכת על שחקנים כמו אל האדג'י דיוף, שעם כל הכבוד לטכניקה שלו, מתבסס על התמרפקויות והתחזויות שגורמים לאנטגוניזם כלפי הקבוצה עצמה. אמנם, גם שחקני קבוצות אחרות חוטאים בכך(ע"ע רובן), אבל העובדה שבבולטון יש כ"כ הרבה שחקנים שמזוהים עם התופעה השלילית הזאת וסגנון המשחק הכמעט וולגרי של בולטון, גורמים לשנאה כלפיה.
טיפשי בעיניי להפיל את העניין של ההפלות על בולטון, זה לא נכון לעשות. בכל קבוצה יש את העניין הזה, בכל ליגה, גם בליגה האנגלית וזה לא התחיל מבולטון ובולטון לא המציאה את זה.
קודם כל, הנוכחות של בולטון היא עובדה קיימת, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, ככה שתגובות בסגנון "אז מה אתה מציע- להוריד אותם ליגה?" הן לא קשורות לכלום. אני בכלל לא מבין את הטיעון הזה של "הם קבוצה קטנה, זה הסגנון היחידי שבו הם יכולים להצליח בו"- סו וואט? אז אולי אין מקום ל"הצלחה" הזו, שמכערת ומבאסת את הכדורגל. אם יש אנשים שנהנים לראות "יעילות" (כניסות חזקות, בזבוזי זמן, אאוטים וגולים מבוסיי פיזיות)- סבבה להם, אותי באופן אישי זה משעמם. אני אוהב לראות משחק כדורגל שוטף, מהיר, מרובה מסירות/כדורים ארוכים ומדוייקים, ניצוצות של טכניקה אישית, מסירות חכמות וכו'. כשיש משחק שכל שניה נעצר בגלל שריקה (או שהשופט מבין את מה שפיני גרשון גם אמר פעם- אם תעשה 10 עבריות ישרקו לך על 10 עבירות, ואם תעשה 20 עבירות ישרקו לך על 10 עבירות), כשאין רצף, שהקבוצה שאני צופה במשחק שלה מגיעה לקרב חפירות ולא לכדורגל זה מגעיל ומשעמם אותי.
בולטון לא המציאה את זה, אבל כשדיוף יוצא ומודיע בפומבי בלי שום בושה שהוא לפעמים צולל כדי להשיג עבירות זה כבר ממש מכוער. לגבי סגנון המשחק הקשוח, זה בסדר גמור לשחק אגרסיבי וקשוח אבל הם מוסיפים לזה הרבה פאולים קטנים שלצערי השופטים מתעלמים מהם מכיוון שזה ידוע כסגנון המשחק שלהם , מה שלא קורה עם קבוצות אחרות.
מה זה משנה אם הוא מודיע בפומבי? להיפך, מגיע לו כל הכבוד שהוא לפחות מודה שהוא כזה. שרונאלדו לא מודה בפומבי אז מה? אז מה שהוא עושה זה בסדר?
יש לציין לזכות בולטון ואלרדייס את איכות האימונים והמאמנים במועדון. לבולטון יש את סגל המאמנים הרחב בליגה האנגלית, ואולי אירופה (שמעתי משהו כמו 17 אני לא בטוח) מי שראה את התכנית בערוץ 10 של עמנואל רוזן שהשווה בין הכדורגל הישראלי לאירופי (בין מ.ס. אשדוד לבין בולטון), הוא הראה שם יום אימונים של טל בן-חיים. יש להם מתקני כושר מתקדמים ומאמנים איכותיים. הם אפילו עושים פילאטיס ופלדנקרייז למיטב זכרוני. לגבי סגנון המשחק - זה עובד בשבילם אז למה שישנו? זו הדרך שבה הם מוצאים את עצמם בחצי העליון של הטבלה אז הם דובקים בסגנון הזה. ההבדל היחיד בין המשחק של צ'לסי לבין זה של בולטון לדעתי הוא רק איכות השחקנים. [יכול להיות שאני טועה כי לא יוצא לי לראות המון משחקים של שתי הקבוצות האלו]. צ'לסי מכסחים ושולטים פיזית על המגרש, אך יש להם גם א השחקנים הכישרוניים שלא צריכים להסתמך רק על התחזויות כדי לנצח. (ולמרות זאת אנו רואים לא מעט התחזויות אצלם... ע"ע דרוגבה.) שתי הקבוצות יעילות בהבקעת השערים ובניצול המצבים (למעט התקופה האחרונה של צ'לסי...) לגבי טל בן-חיים - שחקן טוב אבל מגזימים פה בארץ בהערכה שלו. קצת התלהבו ממנו כי הוא ישראלי שמצליח בפרמייר-ליג, ועכשיו עם הקישור לצ'לסי - בכלל הפכו אותו לאיזה רוד חוליט או משהו..
הקלישאות אומרות שבולטון יעילה וזה כל היופי. תנו לי להוסיף, שהם לא רק יעילים, אבל אם תראו משחקים שלהם תגלו שהמשחק שלהם שוטף ונמרץ, עם הרבה מצבים בד"כ. אין הרבה שחקנים טכניים, כי התקציב מכביד, אבל אלה שנמצאים עושים עבודה טובה. כל מי שבוכה על הגועל נפש של כדורגל שבולטון מציגה כנראה לא נכנס לפרטים יותר מדי, כי יש המון דברים שאלרדייס צריך להתמודד איתם. אני אישית לא אוהב את הקבוצה, או יותר נכון את אלרדייס, בגלל האיש עצמו, אבל אני מעריך את העבודה שביג סאם עשה שם.
אני קראתי פה חלק מהתגובות בעיקר בעמוד הראשון ואני רוצה לשאול אותכם משהו מה הבעיה שלכם עם טל בן חיים? יש לי הרגשה שאתם שונאים אותו רק בגלל שהוא ישראלי ואתם מזלזלים בו
לאנשים אין שנאה לטל. הבעיה של התקשורת הישראלית לפני כל משחק של בולטון, הוא שמבחינתם, לקבוצה כבר לא קוראים בולטון וונדררס, אלא "הקבוצה של בן חיים", או "בולטון וטל בן חיים". העניין הזה בהחלט מרגיז, גם אותי, ולכן נראה שיש ששונאים אותו, למרות שהעניין הוא לא באמת כזה.
