שער עצמי של ג'ון קרטיס, בעברו בלם במנצ'סטר יונייטד(לפני 6/7 שנים כמובן, שהיה צעיר), ולא של שבצ'נקו שבעט בצורה עלובה למרכז השער וחלש. טל בן חיים לא בסגל של הוונדררז היום באימרויות. מעניין.
מחצית ראשונה מדאיגה באמירויות. למעט כמה דקות של לחץ שלנו בסיומה, שגם כן הגיע מכמה מהלכים מקריים לחלוטין כמו החזרה לא טובה של קאמפו לשוער וקרנות, המשחק מת. בולטון הצליחה להוציא אותנו לגמרי מהקצב ולהכתיב את מהלך העניינים עם הכדורים הארוכים המפורסמים. דייויס נושך, שורט, מושך בחולצה ולוקח בראש כל כדור, מה שמבלגן לגמרי את ההגנה של ארסנל וגם את קצב פעימות הלב שלי. מעבר לזה בולטון כמובן בלי שום נסיון ליזום, משאירים את דייויס ואנלקה למעלה וכל היתר רק מצופפים את האמצע. עיקר האשמה בהתנהלות המשחק עד כה היא בנו. משום מה אלמוניה ושחקני ההגנה החליטו להיגרר אחרי משחק הכדורים הארוכים של האורחים ולנסות גם כן לבעוט למעלה להנרי ואדבאיור תוך כדי דילוג על הקישור, מה שכמובן לא עובד לנו כי זה פשוט לא אנחנו. הסגנון הישיר הזה משחק לידיים של בולטון, עוד מחצית כזו והם ישיגו את מבוקשם, גומלין בריבוק, שם כל הקבוצה שלנו עושה במכנסיים ואנחנו תמיד מפסידים. חייבים להתחיל להניע את הכדור במסירות קצרות ומסודרות, לחפש את ההתקפות מהאגפים ולתת למאסטרו הנרי את הכדור לרגל ולא באוויר כשפייה ומייטה דוחפים אותו בגב. אגב זה רק אני או שעם קצת פחות זלזול ונונשלאנטיות אנחנו מובילים 1-0? אומנם הכדור באמת בא לתיירי בדיוק לעקב אבל נראה לי שהיה לו זמן להסתובב ולבעוט עם הפנים לשער כמו שצריך עוד לפני שיאסקליינן חוזר לעמוד על הרגליים. מול יריבה עיקשת שכזו אסור להחמיץ ככה.
בינתיים משחק טיפוסי בין שתי הקבוצות, בולטון כופה את הסגנון המכוער שלה על ארסנל, שהתעוררה בעיקר לקראת החלק האחרון של המחצית הראשונה עם הזדמנות אדירה של הנרי שהוצלה מהקו. קווין דיוויס מוכיח שוב כמה הוא שחקן מגעיל ודוחה, דוחף ,נותן מרפקים ובועט בכל דבר שנקרה בדרכו, חוץ מבכדור הוא בעט בהכל היום. אנלקה מקבל שריקות בוז כל פעם שנוגע בכדור ועד עכשיו לא מורגש. אצל ארסנל, ווקלוט ורוסיצקי מאד לא מדויקים ופבריגאס קצת פושר עדיין, כנראה מהעובדה שהקישור של ארסנל משחק מול הקישור המעובה של בולטון. השחקן הבולט במחצית הראשונה הוא ללא ספק אדבאיור - נלחם על כל כדור באוויר ועל הקרקע, גם הקהל לא טיפש והבחין בכך ושר את השם שלו הכי הרבה פעמים במחצית הראשונה. נקווה לפרוץ את הבונקר של בולטון כמה שיותר מהר במחצית השנייה.
מחצית ראשונה חלשה, מחצית שנייה מצויינת. בולטון עם מהלך מדהים, עושה את ההפתעה באימרויות ועולה ל-1-0. יופי של שער של נולאן לאחר מהלך קבוצתי מרהיב. אחרי השער, לא ראינו בעיטה אחת של הוונדררס לכיוון השער של אלמוניה. משחק חד צדדי לחלוטין, המון הזדמנויות ליד שערו של יאסקליינן, אבל שער אחד בלבד של טורה, שמעביר את ההכרעה לריבוק סטדיום. אווירה מחשמלת ביציעים, במיוחד לרגעים מסויימים במחצית השניה. אין לי מושג איך הלחץ של ארסנל הוביל רק לשער בודד. נקווה שבולטון יעשו את העבודה בעוד שבועיים, ושלא נצטרך לראות את החלאות במפעל בהמשך העונה.
לא עושים לך... בעצם סוג של כן. תיקו שכולו הפסד מבחינתנו. גם משחק חוזר בריבוק המקולל שרוב הסיכויים שנפסיד, גם עוד עומס ללו"ז הגם ככה דחוס שלנו שעשוי להפיל את השחקנים מהרגליים. אני מאוכזב. הגיע לנו לנצח, אבל עיקר האכזבה מההתקפות הלא חכמות מול הבונקר של בולטון, בעטנו כדורים למעלה בפאניקה במקום לשחק קצת יותר מסודר וחכם, הנרי לא ייקח כדור בראש למייטה ופייה המפלצות גם עוד 200 שנה. דיייי איזה מנחוסים הם! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx
כמו שנאמר, תיקו שכולו הפסד, שליטה מוחלטת של ארסנל במחצית השנייה, למרות שער יפה וקבוצתי של בולטון, ואלמוניה עם הצלה אדירה מנולאן כמה דקות אח"כ. פבריגאס התעורר במחצית השנייה ואיתו כל הקבוצה, חוסר הדיוק של וולקוט ורוסיצקי במסירות ובהגבהות היה היום בעוכרינו. המשחק החוזר עוד שבועיים וחצי, חבל שלא הצלחנו להכריע את ההתמודדות אצלנו, כי בריבוק אנחנו הולכים לירוק דם. נקודות אור: קלישי פנטסטי ממשחק למשחק, משכיח את קיומו וזכרו של CASHLEY, אדבאיור ממשיך להיות אהוב האהודים, וג'ילברטו סוף סוף חוזר ביום רביעי. נקווה להוציא את התסכול מהמשחק הזה על התרנגולים ביום רביעי. וכמו שאבי מלר אומר: ניפגש בשמחות
טוב מה כבר יש להגיד על משחק כזה? ארסנל חזרה כמה חודשים אחורה ובאמת שלא התגעגענו למשחקים האלה...ההבדל המשמעותי מהמשחקים מול הוילה, פומפי ואברטון היה שכל המחצית ארסנל הניעה והניעה את הכדור ולא העיפה אותו סתם לשמיים, רק שמול חבורת המתאבדים הכסחנים של בולטון זה לא מספיק. הנרי לא הורגש, וולקוט לא הצליח לעשות שום דבר נגד גארדנר, רוזיצקי נורא עם כל האיבודים, אדבאיור לא דייק בכלום(למרות הנחישות) ופלאמיני כרגיל מיותר. נקודות האור הם פברגאס(מעולה!), קלישי ואלמוניה(איזה כדור הוא לקח לנולאן). נקווה לטוב בריבוק.
אוי רוזיצקי... להרוג את הציפלון הזה בחיי עוד נקודת אור אצלי בנוסף לקלישי ואדבאיור אהוב האוהדים הוא הילד שלנו ג'סטין, שהיה ללא דופי בעמדת המגן הימני וגם תמך יפה בהתקפה, בדומה למה שקלישי עשה בצד השמאלי. אבל כשהנרי לא מצליח להיכנס למשחק ובקושי נוגע בכדור גם אם ה-10 מסביבו משחקים מצוין עדיין קשה לנצח.
