הבעיה שהנעת הכדור הזאת תלויה במצב הדשא (בעיקר),בכרי דשא שחוקים תמיד רואים שארסנל נאבקת בשביל למצוא את הפס הנכון. פרדי הוא כזה אולדסקול,מישהו צריך להגיד לו שהעבירו את הסמל לאמצע: http://images.icnetwork.co.uk/upl/m3/feb2007/6/1/C4D6BE9F-EC04-207E-B4B87293031DCAF4.Xxx
לא זו הבעיה של ארסנל-דשא,מה גם שבסך הכל ברוב העונה המשטחים באנגליה במצב טוב, יעילות,אפקטיביות,אופי,נסיון,זה הפער כרגע בין יונייטד וצ'לסי לבין ארסנל.
ברור שיש דברים מעבר,אבל אני רק אומר שיש דבר אחד ברור,כשיש מגרש מעפן-ארסנל מתקשה להניע כדור בדרך שהיא רגילה אליה,ואז כל המשחק נעשה שבלוני,בסה"כ אני אומר שארסנל מסתמכת יותר מידי על הכדורגל היפה של הנגיעה אחת,תנועה ללא כדור וכו'....חסר תכלס,וזאת הבעיה של ארסנל.
ככה זה שמבקיעים בקושי 3 פעמיים בשנתיים האחרונות. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
אגב דנילסון פשוט פנטסטי הוא וססק יכלו לעשות בלאגן בכל אירופה בשנים הבאות. ושוב כל משחק זה ברור לי מחדש אם ארסנל תבקיע גול ראשון מהיר הקבוצות יצטרכו לפתוח את המשחק וכל קבוצה מול ארסנל שתפתח את המשחק תפסיד (כולל אריות אירופה מלבד צ'לסי שהיא כל המשחק שלה סגור כמו בטון.)
על פי הפילוסופיה שלך חואן ורון היה צריך להיות מינמום בריאן רובסון ושבצ'נקו כבר היה יותר גדול מפלה. ממתי כסף מצביע על איכות? על אריק דג'מבה דג'מבה שילמנו 3-4 מיליון ליש"ט ותראה איפה הוא היום. בגלל זה יש מונח שנקרא "פלופ". לא כל שחקן שמשלמים עליו כסף חייב להיות "משהו ספיישל".
אם זורקים למשוואה את העובדה שלוונגר יש את העין הטובה ביותר לשחקנים צעירים, העובדה שהוא אף פעם לא מפריז בכסף על כשרונות(למעט מקרה או שניים), וכמובן את תג המחיר, יש פה נוסחה להצלחה.
נו באמת, חאלס עם האנטי ארסנל שלך(אגב, אלמוניה בסדר העונה). ברור שלא כול השחקנים שונגר הביא הפכו לכוכבים, כמו כול מאמן אחר בגלאקסיה שאימן אי פעם. אבל ונגר מספר 1 בקטע של השחקנים הצעירים- הוא פשוט מדהים כול פעם מחדש.
1.אני מעדיף את אלמוניה על פני פול רובינסון ANY DAY. 2.וונגר הביא כמה פלופים,אבל נדיר שהם היו על תקן של כוכבי על כאשר הגיעו לארסנל (אפילו רייס היה כולה כישרון עולה),שאר השחקנים שהגיעו..היו..לא רעים.
זה כמו להגיד לסטרייט להתנשק עם גבר. אי-אפשר, השנאה לאסנל זה משהו כרוני. זה לא אומר שכל שחקן בול פגיעה כמו ששמקטיקס אומר. גם ונגר הוא אולי הסמכות העליונה בנושא אבל הוא לא זה שעושה את העבודה השחורה בשטח, כל תפקידו זה לבחור אחדים מבין כמה שחקנים שמאות סקאוטרים ברחבי העולם עבדו קשה מאוד כדי למצוא אותם.
בשביל שצעיר מוכשר יעזוב את המדינה שלו, את החברים, המשפחה ווטאבר צריך כמה תנאים: 1. שזה יהיה למקום שיקדם לו את הקריירה מבחינה מקצועית (ולא כמו טוטנהאם שיש סיכוי יותר סביר שתגמור לו את הקריירה) 2. מועדון גדול שמתחרה בהרבה מפעלים מקומיים וביבשת (שוב, טוטנהאם בלחץ מגיעים לאירופה בשנים האחרונות) 3. המאמן נותן צ'אנס לצעירים (ולא מביא סוסים מתים להקיבר את הקבורה הסופית שלהם כמו שהייתה טוטנהאם עד עידן יול, וגם בזמנו יש עדיין ספיחים כמו דאווידס למשל) התנאים האלה מתקיימים בלעדית בזכות וונגר. חוצמזה, שגם הוא המקבל הסופי של ההחלטות, הוא זה שטווה את רשת הסקאוטים, הוא זה שמקושר עם כל מיני אקדמיות באפריקה. והוא המאמן מס' 1 באנגליה.
אה, ועוד משהו- זוכר שלפני כמה חודשים התווכח איתי כאן אחד מההולנדים (לדעתי "הרצליה") על זה שאמרתי שארסנל משחקת "טוטאל פוטבול"- הוא טען שאני קשקשן ושאני מבזה את המושג הקדוש. אז קבל מה וונגר אמר על המשחק מול בולטון: There were patches of total football in there and it was definitely one of our best performances of the season."
