ככה זה, הוא גדל בקבוצה, למד את (רוב) מה שהוא יודע שם, יש לו סנטימנטים למקום, אם אני לא טועה הוא אף קטלוני בעצמו, וזה רק טבעי שהוא ירצה לשחק שם יום אחד.אגב גם פיקה התבטא על רצונו לחזור לבארסה מתישהוא. אבל מה הלחץ? הוא שחקן צעיר, כל הקריירה לפניו, יהיה לו עוד זמן לחזור לבארסה בעתיד.
אבואה מורחק משלושה משחקים בעקבות הבוקס לבריג' http://soccernet.espn.go.com/news/story?id=411707&cc=5739
עונש מגוכך,עוד עונש מגוכך של ההתאחדות המגוכחת, ולא בגלל שזו ארסנל אבל אם אני לא טועה קיאון ולארון כשקפצו מאחור על ואן ניסטלרוי לפני כמה שנים קיבלו את אותו העונש, מישהו זוכר את זה?לא כי העונש לא היה מרתיע,מה זה שלושה משחקים,כלום! לו היה אבואה מקבל הרחקה רצינית ושוב זה לא משנה אם זה אובאה או כל שחקן מקבוצה אחרת שהיה מתנהג ככה אז שחקנים אולי היו חושבים אחרת בעתיד אבל התאחדות של פחדנים,ליצנים עם החלטות ששוות לתחת.
אוקיי, זה לגיטימי, מקובל עליי. אבל זה עדיין מטריד מאוד. בכל אופן, עם כל הכבוד לרגשות שלו כלפי בארסה, המועדון אליו הוא צריך להרגיש מחויב, ואליו הוא צריך להרגיש משהו, הוא ארסנל. הרי הוא שם מגיל 15, שם נתנו לו את הקידום המשמעותי, רייקארד לא היה מוכר את צ'אבי או את דקו בשביל לקדם את ססק. יש להרגיש משהו כלפי המועדון הראשון שלך, אבל מכאן ועד להתבטא בפומבי על כך שאתה לא פוסל חזרה לשם? לא לעניין. עצם המחשבה שהוא לא פוסל חזרה לברצלונה בעתיד, גורמת לי לדאגות. אני חושש שבעתיד הרחוק, כשהוא יעמוד בדילמה, האם להישאר נאמן לארסנל, או להענות בחיוב להצעות המפתות של המועדונים העשירים באירופה כמו שעמד הנרי, הוא יתפתה ויבחר לעזוב. אני עד היום חשבתי שססק ישאר נאמן למועדון ולא תעלה בו המחשבה לחזור לקטלוניה, אבל אחרי הראיון הזה, אני קצת חושש. אבל זו בסה"כ התבטאות שלא קשורה למה שקורה במציאות, ואם וכאשר זה יקרה, זה יקרה עוד הרבה שנים, ואני מאמין שעד אז הוא יבין שהבית האמיתי שלו זה ארסנל, ולא קטלוניה.
מה אתה מתלונן, טל? ככה תרגיש בלונדון, כמו בארץ.http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
יש שתי בעיות (מבחינתך כאוהד פראנסנל) שמבדילות בין המקרה של הנרי לזה של פאבריגאס. א) קבוצת הבית של הנרי הייתה הרבה פחות טובה מפראנסנל. זו קבוצה שעוברים אליה כדי לפרוש, לא כדי לתת לה את מיטב שנותיך ככדורגלן (הנריק לארסן - הלסינבורג סטייל)... ב) הקבוצה של ססק הייתה ותישאר מספיק גדולה בשביל לתת לה את מיטב שנותיך גם אם היא תרד בטעות ליגה. אני גם לא מבין את ההפתעה שלך מכך שססק עדיין מחשיב את הבית שלו ואת המקום שבו הוא היה רוצה לשחק בשלב מסויים בקריירה כבית שלו בספרד ולא זה בלונדון. זה בדיוק ההבדל בין שחקן אנגלי ובין שחקן זר. אחד מזדהה עם המקום והקהל בגלל הסיטואציה, השני, לא משנה מה הוא יעשה, הבית שלו ישאר הבית שלו. שחקנים זרים שמגדלים שורשים מספיק עמוקים בקבוצות ומדינות זרות, הם אחד הדברים הנדירים בעולם הכדורגל.
אני מבין את הטענה שלך, אבל עדיין, הוא מגיל 15 בארסנל, ואת הפריצה האמיתית שלו הוא עשה בלונדון. אני לא יודע מה היה המצב שלו עכשיו, אם הוא היה נשאר בברצלונה. רייקארד (או כל מאמן אחר) לא היה מוכר את הבורג המרכזי שלו, בשביל לתת לו את הבמה. אני מבין שיש לו רגשות לקטלוניה, זה לגיטימי, אבל המועדון שנתן לך את הכלים להצלחה ופיתח אותך, הוא ארסנל ולא ברצלונה. לכן, אני לא רואה סיבה למה הוא צריך לעבור, אלא אם כן אלו סיבות מקצועיות (רוצה אתגר חדש - סול קמפבל http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dunno.Xxx ) או סיבות כלכליות. ואני גם לא מבין למה בחרת להשוות את המקרה של הנרי וססק בפן הזה, כי אני התכוונתי לסיטואציה שעמד הנרי בקיץ האחרון, בה הוא עמד בדילמה, האם להישאר בארסנל או לעבור לאחת מן מהקבוצות הרבות שרדפו אחריו (ואחת מהן לא הייתה מונאקו או הקבוצה הצרפתית הנידחת בה גדל), וכנ"ל, ססק. לא משנה לי לאן הוא יעבור, משנה לי שהוא יעבור.
מה שניסיתי להגיד בהקשר של הנרי היה שאם מונאקו שהיא קבוצת האם שלו הייתה קבוצה בסטטוס ובסדר הגודל של בארסה / ריאל, היה לו הרבה יותר קל לעזוב עבורה את פראנסנל. כי לשחק עבור קהל שגורם לך להרגיש כמו בבית, זה לא כמו לשחק בבית מול הקהל שבין אם הוא ירצה או לא - זה הבית שלך. אתה לא יכול להשוות תקופה של שלוש שנים טובות ככל שיהיו למה שעבר על פאבריגאס בבארסה. וזה בכלל לא משנה אם בבארסה לא היו נותנים לו אפילו לצחצח נעליים של שחקנים. בית יש רק אחד. הוא גם לא אמר שמחר בבוקר הוא קם ועוזב. הוא אמר שיום אחד הוא ירצה לשחק בבארסה. יום אחד יכול להיות גם בגיל 28 שזה אומר אחרי כמה שנים בצד הצרפתי של לונדון? לא מספיק?
תודה על האיחולים, אבל האם נראה לך שמי שנמצא בלונדון רוצה להרגיש כמו בארץ? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
לקחתי קצת הפסקה מהפורום בגלל עומס בחיים, אז אני רוצה רק לומר את דעתי בנוגע להדחה המצערת בגביע- אני חושב שהנקודה המרכזית היא שתארים הם חשובים לא רק לקהל ולאוהדים, אלא גם לקבוצה. ראו מה המסע באירופה בשנה שעברה עשה לביטחון של שחקנים כמו ססק ואבואה- כשאתה מגיע לרמות הגבוהות ביותר הביטחון עולה והיכולות משתפרות. וונגר שם את הקלפים על אירופה, הצ'מפיונס זה תואר שיותר לוחץ לו, שיותר חסר לו ולקפטן שלו. ארסנל של השנה לקחה על עצמה יותר מידיי, זו קבוצה בלי מספיק עומק כדי לרוץ על 4 תארים. כשאין לך באף שלב בעונה בלם מחליף (עקב פציעות/השעיות/ווטאבר)- אתה בחיים לא תוכל לרוץ על כל התארים. אני מראש כעסתי על הדגש והחשיבות של גביע הליגה, גם את זה שהאליפות גמורה הבנתי מהר- אבל בשלב הזה כבר שילמנו את מחיר העומס המיותר של גביע הליגה עם הפציעות וההשעיות. להחליף את וונגר? זה שטויות במיץ, אפילו לא עולה על בדל מחשבתי. ההשעיות- זה עצוב אבל כולן (חוץ מאדביור) היו מוצדקות. אני מקווה שזה ישיג את "אפקט יונייטד" שפעל עלינו במכת ההשעיות הקודמת אחרי שקיאון ולאורן זינקו על ואן-צוללן- מתוך ההרגשה שכל אנגליה נגדנו, שכל העולם נגדנו, שחייבים לתת את הכל- יצאה העונה המופלאה ביותר שאני זכיתי לראות. אולי זוהי קריאת ההתעוררות שהמועדון צריך.
קירק, אני מבין את הטענה שלך, אבל אני בכלל טוען שבארסה לא אמורה להוות עבור ססק "בית". כמובן שאני לא יכול לקבוע לססק אל איזה מועדון הוא צריך להרגיש משהו, אבל אם מסתכלים על התמונה הכללית - ארסנל אמורה להיות הבית שלו. אני לא יודע כמה שנים בדיוק הוא בילה במחלקת הנוער של ברצלונה, אבל הוא בארסנל מגיל 15, וכבר פירטתי מה המועדון נתן לו. מילא הוא היה עולה שם לבוגרים, והיה לו חיבור עם הקהל או משהו. הוא בסה"כ היה שם ילד בן 12 במחלקת הנוער, ובטח סימנו אותו יחד עם כמה שחקנים אחרים כפוטנצאלים לעתיד. שוב, להצהרה הזאת אין שום קשר למתרחש במציאות, הוא ישאר תותחן לפחות לעוד מספר שנים, רק החשש היחיד שלו, כשהוא יעמוד במצב שהנרי עמד, הוא יבחר בשונה ממנו, בהנחה שיש לו כאלה סנטמינטים לקטלוניה. אבל אני מאמין שעד אז, הוא כבר יבין ש"המועדון הצרפתי בלונדון" הוא הבית שלו, ולא קטלוניה.
