גבריאל אגבונלאהור מנבחרת אנגליה הצעירה קיבל זימון לנבחרת הבוגרת של ניגריה, ויתייעץ עם אביו האם להיענות לקריאה. כידוע שחקן ששיחק בנבחרת רק ברמת הנבחרת הצעירה רשאי לשחק בנבחרת בוגרת של מדינה אחרת. בתור חובב לא קטן של אגבונלהור מקווה שהוא ידבק באנגליה, אף פעם לא הבנתי איך שחקנים כאלה יכולים ללכת פשוט למדינה שהם לא היו בה מעולם ולשחק עבורה, לפעמים כשמדברים שם בשפה שהם בכלל לא מכירים.
זה באמת נראה תמוהה, אבל קח תדוגמא את מומ וסיסוקו.הפעם הראשונה שהוא היה במאלי הייתה בגיל 18, על פניו נראה שאין ל ושום קשר למקום או למדינה. אבל כששמעתי אותו מדבר על הסוגיה הזאת(הוא בקלות היה יכול לייצג את צרפת) אתה מבין שזו מן תחושת חובה למדינה,למשפחה ולשורשים שלך, וזה הרבה מעבר לערך הספורטיבי של הנבחרת. גם סיסוקו,גם קאנוטה וגם אגבונ' יודעים שצרפת ואנגליה הם בליגה אחרת ממאלי וניגריה, אבל זה לא בהכרח מה שקובע. לכן אני לא יופתע אם הוא יבחר בניגריה.
אגבונלהור לדעתי בסופו של דבר יבחר בשלושת האריות, שחקן שגדל באנגליה ויש לו פוטנציאל להיות שחקן הרכב בנבחרת לא יוותר על ההזדמנות.
כשגיגס היה בן 16, הוא יכול היה לבחור בין אנגליה לויילס, וכידוע הוא בחר בויילס. הטעות היחידה שלו בקריירה.
הבחירה של גיגס בויילס לא הייתה בחירה מקצועית. אם אני זוכר נכון, אמא שלו וולשית ואביו אנגלי, ואין לו זיקה לאביו שעזב אותו כילד, ולכן בחר בויילס, ולא באנגליה.
כמו שאמרתי, במקרים האלו ששחקנים פנסטיסטיים משחקים בנבחרות פחות זוהרות כשיכלו לבחור בנבחרות מהדרג העליון, זה לא בגלל היכולת, אלא בגלל סיבות אישיות.
בקטע של נבחרות אם יש בחירה בין נבחרת מהטופ של אירופה ונבחרת מהתחתית של אירופה, לדעתי, לא אמור להיות דיבור בכלל על כוונות מקצועיות, אלא אמוציונאליות-רגשיות נטו. לאיפה שאתה מרגיש שאתה שייך, לאיפה שאתה מרגיש קשור, שם אתה צריך לשחק.
Hammer אתה צודק במה שכתבת על גיגס,בנוסף הוא נולד בקארדיף לכן (ולמרות שהוא שיחק בנבחרת אנגליה מתחת לגיל 14 אז כראיין ווילסון)הבחירה שלו בוולס היתה טבעית.
אשמח אם תקרא לי אביתר, ולא ידעתי שהוא שיחק ב-England U14, חידשת לי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
