לא היה פנדל לדעתי. קראגר בקושי נגע בפטרוב . על דבר כזה לא שורקים פנדל. חוץ מזה, זה היה המשחק הכי גרוע של ליברפול העונה. יותר גרוע מאשר ההפסדים נגד ארסנל ואברטון בתחילת העונה. לפחות במשחקים האלה ליברפול תקפה אבל היום נגד וילה לא שום דבר שדומה לזה. למעט ההזדמנות של פאולר בסוף שיכל לגנוב את 3 נקודות .
על פניו לוח המשחקים של האדיקס טוב יותר משתי הקבוצות שלדעתי יהוו את המשולש שילחם כנגד היריבה - כשוויגאן ושפילד הן שתי הצלעות הנותרות. האדיקס מארחים את שתי היריבות שלהם בואלי שזה מצד אחד לא מבטיח שום דבר ומצד שני יתרון מאוד רציני. גם רדינג בבית קבוצה שהם מסוגלים לנצח. אברטון בחוץ והספרס בבית אלה משחקים שרמת הקושי שלהן תשתנה בהתאם למצב של היריבות כי המשחקים האלה רק באמצע אפריל ואחרי כן ועד אז הקבוצות הללו יכולות להיות בים או עם החרב האירופית על הצוואר... לשפילד יונייטד יש כאמור את צ'רלטון בחוץ אבל במחזור האחרון היא מארחת את וויגאן... יש להם משחק מאוד אמוד קשה מול בולטון בחוץ בשבוע הבא ואחרי זה את ניוקאסל שמזמן סגרה את הבאסטה ואת הפטישים שעד ה-14 לאפריל כבר אמורים להיות אחרי שהרב קרא עליהם קדיש (שני המשחקים בבית). גם ווטפורד בבית בסוף אפריל ואחרי כן אסטון וילה בחוץ הם משחקים שאם צריך לבחור מול מי לשחק בסיום העונה, אלה בחירות לגיטימיות. וויגאן בבעייה בכל הנוגע ללוח המשחקים שלה, שלא לדבר על הרמה שהקבוצה מציגה על הדשא. פוגשים בחוץ את שתי היריבות כנגד הירידה, יוצאים לאנפילד, בולטון והספרס בבית בשלבים שונים של אפריל - לא פשוט בכלל. מצד שני, יש להם את ווסט האם ובורו בבית בשני המחזורים שקודמים למחזור הסיום, כך שאם ישארו עד אז במירוץ, הם יוכלו לתת פוש אחרון בכדי להגיע למשחק הסיום מול שפילד יונייטד עם סיכויים לעונת פרמיירליג שלישית.
אני לא חושב שרובכם שמתם לב אבל תסתכלו על וילה פתיחת עונת מעולה ותסתכלו איפה הם עכשיו(מזכירים לי את טוטנהאם בסוף שנות ה90)
דווקא היום הם מוציאים 0-0 מחמיא מליברפול, סה"כ הם בדיוק כמו וילה של אולירי-קבוצת אמצע טבלה, לא בשר ולא חלב.
מחצית בגודיסון פארק, משחק לא משהו. אברטון חסרה מאד את קייהיל, ומשחק ההגבהות,הוצאות החוץ והקרנות עוד לא איים יותר מדי על ארסנל. למזלנו הבעיטה האדירה של קארסלי נעצרה בקורה וזה יחד עם טעות של ג'ילברטו שבעט אחורה את הכדור ואילץ את להמן להציל מג'ונסון, היו ההזדמנויות היחידות של אברטון במחצית הראשונה. ארסנל שחסרה מחץ במהלך כל העונה, בכלל חסרת מחץ עם הרכב כזה כאשר בפטיסטה שהוא כמובן לא חלוץ, מאט את המשחק ואליאדייר בורח לצדדים כל הזמן. כך שלא משנה כמה ליונברג או רוסיצקי יגביהו, לא תהיה רגל מסיימת במרכז הרחבה. הנסיונות המסוכנים של ארסנל הגיעו כצפוי משחקני הקישור, פבריגאס שסחט הצלה טובה מהווארד וגם דיאבי לפני השריקה בבעיטה מסוכנת מרחוק. הבולטים בארסנל במחצית הם גאלאס וליונברג (שנמצא בכל מקום על המגרש).
ג'ילברטו עם 2 טעויות, אחת מהן כמעט עלתה בשער, ממשיך את היכולת הרעה שלו. אני לא מבין איך ונגר לא רואה את זה? באפטיסטה- איום ונורא. גם פאברגס ובעיקר רוזיצקי צריכים להיכנס יותר למשחק.
אני פה חביבי אבל אני הולך עוד מעט לפאב,לא לים. ועצה קטנה,גם ברגעים הכי קשים וזה ממש לא מה שקורה כרגע בארסנל,שלא ימאס לך מהקבוצה אותה אתה אוהד כי כמו שיש רגעים מעצבנים יש גם רגעים משמחים ואז אתה מגיע לשיאים של אושר ששום דבר אחר (להוציא אשה וילדים...ככה אומרים)מסוגלים לתת.
the-gunner, מצטרף למה שסטראטפורד אומר, וממליץ לך לקרוא את "fever pitch", הספר המצויין של ניק הורנבי שמספר על אוהד ארסנל בתקופות אחרות, בתקופה של boring, boring arsenal בתקופה שארסנל סיפקה הרבה אכזבות ושברון לב לאוהדים שלה על בסיס שנתי, עדיין האהבה לקבוצה אינה תלויה בדבר- לא בתוצאות ולא בצורת המשחק (יש שם איזה מנג'ר שמצוטט שהוא אומר- מי שרוצה לראות מופע שילך לראות ליצנים), אלא פשוט כי זה המועדון. אפשר לבקר את המועדון ולהיות לא מרוצים ממה שהולך בו- אבל אף פעם לא "נמאס". מצטער על ההטפת מוסר, לא כל אחד חייב להיות עם אותה רמת מחוייבות לקבוצה, אבל לדעתי זה מה שמבדיל את האוהד המזדמן מהאוהד האמיתי.
ובנוגע למשחק- לא ראיתי אותו, יש מטרה אחת שנשארה העונה והיא מקום שלישי- כשליברפול מוציאה תיקו אפס ההפסד הזה הוא לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. עוד משהו- אברטון עם שישה (!) כרטיסים צהובים במשחק לעומת אפס של ארסנל- מה הלך שם, בושידו?