איתי, אני חושב שמעל הכל, אם טיירי הנרי כשיר בעונה הבאה ובלי פציעות ארוכות של שחקני מפתח, ארסנל תוכל לקרוא תיגר על האליפות. מותר גם להנרי לתת עונה לא טובה כמו שנתן השנה, גם בחלק ניכר מן המשחקים ששיחק לא היה טוב, זכור לי במיוחד משחק נגד וויגאן (2:1 העונה), כשישבתי ביציע עם אבא שלי שבא לראות את המשחק, ופשוט תפסנו כל פעם את הראש מההחמצות המזעזעות של הנרי, מצבים שהוא היה שם בעיניים עצומות בעונות הקודמות. תוסיף לזה את העובדה שונגר צריך לשנות קצת בסגנון המשחק ולשחק קצת יותר לעומק מאשר לצדדים ולדרוש מהשחקנים לבעוט יותר לשער, ואני מאמין שנראה עונה טובה יותר ב-2007/2008.
בפטיסטה שחקן מעולה . כול שחקן נקלע לתקופות . מבחינת יכולת הוא כוכב . לי אישית הוא הוכיח את זה ברביעיה שהוא הבקיע באנפילד . אני ראיתי את המשחק והוא היה מעולה . מלבד השערים , הוא גם החטיא מספר מצבים (אם אני לא טועה גם פנדל ) ועל הטענות של כולם נגד חלב , אני לא מבין מה קרה לו , כשהוא הגיע לארסנל הוא שיחק בצורה מושלמת ף חילץ כדורים , בישל , הבקיע .
אני מבקש ממך לא להגזים ולדייק בפרטים . בפטיסטה למעט התקופה האחרונה , הוא שחקן ספסל בארסנל . ככה שזה לא תקופה של שנה , כפי שאתה מגדיר את זה . אני לא אומר שהוא מצטיין , אך כשחקן הוא לא כול כך גרוע כמו שכמעט כולכם עשיתם ממנו .
שחקן שכבש עשרות שערים בליגה הספרדית והגיע לריאל מדריד לא יכול להיות שחקן גרוע. באפטיסטה, נכון לעשיו הוא גרוע מנטאלית. אין לו כוונה להצליח לפצח את האתגר שנקרא הליגה והמדינה האנגלית. הוא מעדיף להתלונן ולהחזיק בכדור כאילו הוא עדיין בספרד. לדעתי הוא יכול היה להצליח בסופו של דבר בארסנל, אבל כל עוד הוא לא רוצה בכך עדיף לשני הצדדים שיעזוב.
בפטיסטה הוא צב איטי שלא מתאים למשחק בליגה האנגלית, ובוודאי שלא מתאים לארסנל.מזל שבולארוז עשה עליו פנדל אתמול אחרת הוא היה מחמיץ בטוח את הבעיטה לשער. משחק אחד או שניים יוצאי דופן הם באמת לא קנה מידה. כשמסתכלים על בפטסיטה לאורך כל ההזדמנויות שקיבל הוא נכשל כשלון טוטאלי, וכן, מותר גם לונגר לפעמים לטעות ברכש/השאלות שהוא מביא.
כשאני מסתכל על בפטיסטה אני לא מבין איך הוא בכלל הגיע לקבוצות בסדר גודל של ריאל או ארסנל. אין לו כלום...הוא פשוט עלוב. אפילו במשחק היחיד שהוא היה טוב העונה באנפילד הוא הצליח להחמיץ פנדל. ואני חושב שאליאדייר היה הרבה יותר טוב ממנו באותו יום.
אני דווקא הייתי מתומכי בפטיסטה בהתחלה. על הנייר הוא נשמע כמו רכש טוב, סקורר פיזי כמו שחסר לנו עם רקורד כיבושים מרשים מימי סביליה. אבל חייבים להודות שזה פשוט לא זה. גם ל-AW יש נפילות מדי פעם. רודס, מסכים איתך לגמרי שהנרי בכושר של לפני שנתיים-שלוש יכול לסחוב את הקבוצה הנוכחית all the way. העונה כמה שחקנים אחרים גילו בגרות ומנהיגות גם בהיעדרו ולדעתי התלות בו כיום קטנה מבעבר, אבל עדיין הוא ה-שחקן של המועדון הזה. אני רק מקווה שהוא עדיין מסוגל להגיע לרמות שהורגלנו לראות ממנו. הוא כבר לא ילד ואולי המהירות והחדות לא יהיו כמו פעם. בכל מקרה מעבר להיותו גאון על המגרש הוא גם דמות רוחנית חשובה, כל השחקנים מעריצים אותו כמעט כמו שאנחנו מעריצים אותו, הוא מנהיג אמיתי ואני כבר משתוקק לראות אותו חוזר.
אם כבר סיכמו פה את העונה- אז גם אני אסכם רק בצורה יותר ספציפית(אני גם אעתיק את התגובה הזאת לפורום אוהדים)- * קודם כול לפני שאני מתחיל, צריך לציין שממש לא ציפיתי להרבה מהעונה הזאת. ההדחות מה-FA והצ'מפיונס בשלב מוקדם אכזבו אותי. אבל בליגה, לא ציפיתי ליותר מהמקום שאנחנו נמצאים עכשיו. בקיץ שכול התותחנים פה היו אופטימיים לגבי המאבק על התואר, היה ברור לי שמודל הנוכחי של העונה לא בנוי לרוץ על האליפות(בניגוד לעונה הבאה). טוב אז זה הסיכום שלי בקשר לעונה הנוכחית- שחקן מצטיין- בסך הכול פאברגס וקולו טורה היו מצויינים ברוב העונה. שניהם עברו תקופות קשות של חודש וחצי בערך, אני מקווה שבעונה הבאה הם ימנעו מזה כמה שפחות. אבל עם כול הכבוד לשניים אלה, אחד שבמיוחד הפתיע אותי, פרט לקטע של המנהיגות(בעיקר בהיעדרותו הממושכת של הקפטן)- השליטה במרכז המגרש, הבורג המרכזי שלנו ככול הנראה העונה. הוסיף גם אספקט שלא היינו רגילים ממנו- שערים, ולא סתם, שערים קריטיים ביותר בדר"כ- ג'ילברטו סילבה. שחקן מאכזב- אני מאמין שהרוב יכתבו באפטיסטה. אבל אני ממש לא ציפיתי ממנו למשהו, ממש לא. עוד לפני תחילת העונה טענתי שהוא לא מתאים לכדורגל האנגלי. אני חושב שלעומת העונה שעברה, להמן ובעיקר סנדרוס הלכו 3 צעדים אחורה, וחבל. המשחק המרגש ביותר- יש ספק בכלל? תיירי נוגח ומרעיד את כול צפון לונדון. אחד הערבים המאושריים בחיי. הכואב ביותר- היו די הרבה כמובן. אבל הפעם היחידה שבכיתי העונה הייתה אחרי ארסנל-ווסטהאם, ההפסד הביתי הראשון באמיריות. כואב מאוד היה הרגע הזה. כמובן שגם המשחק מול PSV, ההדחה המרה מהצ'מפיונס, גם היא כואבת. המשחק המעצבן(אצלי ההבדל זה שבמשחק מהסוג הזה אחרי שאנחנו סופגים את ה-גול, אני זורק נעליים על ה-TV. בסעיף הקודם פשוט קיבלתי הלם במשחק שציינתי. השער של ג'נאס בליין היה מעצבן, נעליים התעופופו. גם כול השערים המעצבנים שספגנו בבית כאשר היינו בעליונות מוחלטת על פני היריבה(בורו, ניוקאסל, ועוד...) המשחק הגדול ביותר- עזבו את התוצאה, המשחק מול צסק"א היה הצגת כדורגל שלא ניתן להסביר במילים. שער העונה- הנרי כבש שער נפלא באיווד פארק, גם לרוזיצקי היו מספר שערים גדולים, אבל הוולה של ואן פרסי בואלי היה מעל כולם. משפט לגבי העונה הבאה(או הימור)- ארסנל תחזור חזק חזק למאבק על התואר אחרי שנתיים(3?).
בהמשך למה שכתבת...הרגע הכי עצוב והיחידי שבכיתי בו היה נגד בארסה, אבל זה היה בשנה שעברה. השנה הרגע הכי כואב היה נגד פ.ס.וו......וזה עוד היה בטיול שנתי אצלנו אז כולם צחקו עליי, אפילו אוהדים של קבוצות הרבה פחות טובות, הרגשתי זוועה
מול בארסה באותו לילה לא בכיתי, סתם ראיתי את ההנפה בעצב רב והלכתי לישון. אבל בבוקר שאחרי...לא יכולתי לעצור את עצמי. בכיתי בלי סוף, אחד הבקרים העצובים... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx אה אגב, אני מוסיף קטגוריה נוספת לסיכום שלי- השחקן המשתפר של העונה, שלדעתי ללא ספק קלישי עשה התקדמות ענקית. יחד עם זה, הוא עדיין לא ברמה הגבוהה ביותר, אבל הוא בדרך.
אם כבר, אז אני מצטרף: השחקן המצטיין- אני הולך על ססק. טורה כמובן גם בעונה מצוינת, אבל הוא היה חלק מהגנה שלא תמיד עמדה יציבה. ולעומת זאת ססק היה יציב כמט כל העונה, והראה שיש עוד הרבה למה לצפות. 07/08 כבר אמרנו? ההפתעה- אתה שמת כשחקן המצטיין, אני שם אותו כהפתעה הנעימה של העונה. כבר מפתיחת העונה היה אפשר לראות שעומדת להיות לו עונה גדולה. השנה הוא פשוט הנהיג את הקבוצה ללא הנרי, והוא עשה זאת לא רק מאחור, אלא גם מקדימה עם 13 שערים, והאמת? לא כולם מפדלים. ה-מנהיג של ארסנל בהיעדרו של תיירי. השחקן הגרוע- נכון, להאמן וסנדרוס נתנו עונה חלשה, אבל הכי חלש היה באפטיסטה, שלמרות שלא קיבל מספיק צ'אנסים, היה מאוד חלש, ולא הצדיק שום דבר מהאמונה שהיתה בו אחרי הרביעייה באנפילד. האכזבה- פה זה כבר כמובן סנדרוס. חשבנו שמגדלים פה בלם ברמה טובה, אבל התברר שיש לנו גרסה שוויצרית של פסקל סיגאן. הרגע המרגש של העונה- יש 2: שניהם נגד אותה קבוצה. הראשון אדביור באולד טראפוד דקה 87', והשני השער של הנרי בדקה ה-93' באמרויות. השער של אדביור הביא למנ'צסטר את הפסד הבית היחיד העונה, והיה מדהים. אבל השער של הנרי לוקח בנקודות. האמוצויות שהיו בשער הזה פשוט מדהימות. הרגע הכואב ביותר- שריקת הסיום באמרויות, ארסנל הולכת הביתה. זה היה פשוט נורא. הנאיביות קברה אותנו, וזה היה רגע שבו פקפקת ביכולת של הקבוצה הנוכחית להשיג משהו. המשחק הכי מתסכל- המשחק מול צסק"א לוקח בהליכה. איזה עוד משחק העונה הגענו לכל כך הרבה מצבים, ולא הכנסנו, אפילו לא אחד? זה היה המשחק הכי מתסכל שראיתי בשנים האחרונות. במקום ה-2, הניצחון 2:1 על ווטפורד בחוץ. רציתי לשבור את הטלוויזיה. המשחק הגדול של העונה- כמו זה שמעלי גם אני הולך על צסק"א. נכון שזה גם המשחק הכי מתסכל. אבל הכדורגל שארסנל הציגה היה הכדורגל הכי טוב שהיא הראתה העונה. הכל בנגיעה אחת, הגעה למצבים בלי להתאמץ בכלל והנאה גדולה בכל מה שלא קשור לבעיטות לשער. גם למשק באמרויות מול מנ'צסטר מגיע איזכור. שער העונה- אין ספק מה כולם יבחרו. ואן פרסי מול צ'רלטון. כזה גול ענק לא רואים כל יום, ולא כל עונה. אבל השער של הנרי מול מנ'צסטר בדקה ה-90 הוא הבחירה שלי. לא בגלל היופי, וגם זה לא חסר לו. בגלל מה שבא איתו. כל האמוציות שבאו, כל השמחה המדהימה שהגיעה אחרי השער הזה. וגם זהות היריבה כמובן תורמת לבחירה.