השחקן המצטיין--פברגאס,רואה את המשחק מגובה 1.75 כמו שאנחנו רואים דרך הטלוויזיה. ההפתעה--הדמיון המגוחך לקאנו הוריד לו נקודות זכות כבר מהמשחק הראשון שלו במדי ארסנל, אבל השנה הראה שיש לו כדורגל,כוח,מהירות וראיית משחק. השחקן הגרוע--בפטיסטה אפילו לא שחקן שלנו..אז אני לא אתייחס,כנראה שזה הולך לסנדרוס...שלא נראה כמו בלם פרמיירליג. האכזבה--האצטדיון,על פניו נראה מרשים מבחינה כללית,אבל חסר נשמה לגמרי. הרגע המרגש של העונה--הגול של דיאבי נגד אסטון וילה בחוץ (חע חע...אדביור באולד טראפורד..) הרגע הכואב ביותר--ההפסד לשפילד יונייטד. המשחק הכי מתסכל--בלקבורן בבית בגביע,תיקו במפעל שרק ביזבז לנו זמן העונה. המשחק הגדול של העונה--צסק"א מוסקבה,כדורגל מעולם אחר. שער העונה--הגול הראשון של ואן פרסי נגד בלקבורן בבית.
השחקן המצטיין- למרות עליות ומורדות קיצוניות, ססק פברגאס היה פשוט גדול. אחריו קלישי. ההפתעה- קלישי הפתיע לטובה...לא הייתי בטוח שיתאושש מהפציעות. גם דנילסון. השחקן הגרוע- דלג, דלג... האכזבה- לא יודע...סנדרוס כבר הראה עונה שעברה שקשה לסמוך עליו(רודס אל תתחיל בוויכוח)...אבל בהחלט הוא אכזב. אה ואיך שכחתי, אלכסנדר חלב. כל העונה הוא מעצבן אותי. אסור ששנה הבאה נראה אותו באגף..שוונגר ימצא לו ייעוד אחר, לא אכפת לי. ברוב המשחקים המתסכלים היה לו חלק גדול. הרגע המרגש- כל גול נגד מניו יותר ריגש מהשני. הרגע הכואב ביותר/המשחק הכי מאכזב- אחח איזה מגוון נהדר שאפשר לבחור ממנו..מה שהכי טרי גם הכי כואב, ואני מדבר על המשחק אתמול...הייתה לנו הזדמנות לפרק את צ'לסי ולא הצלחנו. במבט לאחור 2 ההפסדים לווסטהאם שברו אותי לגמרי. שער העונה- כבר כשראיתי אותו ידעתי שזה יהיה שער העונה, השני שלנו באיווד פארק. פשוט קלאסה. הנרי ופברגאס מעבירים את כל הכסחנים של יוז לבד.
אתם מדברים על המאכזב והגרוע סנדרוס? הוא לא אחד הבלמים הטובים באירופה, ובטח ובטח שיותר טוב מווילי "עגאלאס"? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx סנדרוס
השחקן המצטיין- זה מובן מאליו לרשום פבריגאס, אבל ג'ילברטו הוא זה שסחב את הקבוצה במרבית העונה בהיעדרו של טיירי הנרי. ההפתעה- גייל קלישי, הוכיח שיש מחליף לא פחות טוב מאשלי קול. ואדבאיור, שהאמנתי בו מתחילת הדרך. השחקן הגרוע- בפטיסטה כמובן. האכזבה- האוהדים במשחק מול איינדהובן, את מה שהיה לי להגיד כתבתי אחרי המשחק. הרגע המרגש של העונה- היו לא מעט, הרבה מהפכים העונה, אבל אני מניח שאין משהו מרגש כמו נצחון על מנצ'סטר יונייטד בבית או בחוץ הרגע הכואב ביותר- גם כאלה רגעים היו לא מעט, אבל להבדיל מאחרים אני חושב שהרגעים הכאובים של ארסנל הם הפציעות (כואבים לשחקנים ולנו האוהדים). המשחק הכי מתסכל- לבחור רק אחד? בלתי אפשרי בעליל אבל אפשר לומר שהמשחק בבית מול צסק"א עם אינספור החמצות של הקבוצה. המשחק הגדול של העונה- הנצחון על יונייטד בבית. שער העונה - בלי שום מתחרים, רובין ואן פרסי מול צ'רלטון בחוץ, זה שער העונה של הפרמיירליג לטעמי.
משה צחוקים צחוקים על קאנו, לדעתי הוא לא היה כול כך גרוע. מה גם שזה לא כול כך פשוט לזכות בתואר שחקן השנה באפריקה.
הבעיה של קאנו היתה שהוא ממש לא היה יציב. היה לו פה ושם משחקים טובים ואפילו מצוינים, אבל אלה היו הברקות בודדות, וחבל. כי הוא היה כישרון גדול.
השחקן הגרוע- סנדרוס? זה שרודס טען בתוקף שהוא יותר טוב מלדלי קינג כבר עכשיו...? הערה: אני מצטער, אבל הייתי חייב.
השחקן המצטיין - ג'ילברטו. מנהיג נפלא (וחדש יש לומר) במרכז המגרש, שערים קריטיים לאורך כל העונה. אחריו ססק. הפתעת העונה - קלישי. אחרי הפציעה שעבר בשנה האחרונה הוכיח שהוא שחקן לרמות הגבוהות ביותר. הפתיע אותי לטובה ביכולת הנהדרת שלו. Who needs Ashley Cole when we've got Clichy. השחקן הגרוע - באפטיסטה, לא מתאים בשיט לכדורגל האנגלי. חלב גם הוא מתמודד על התואר עם חצי עונה (+-) גרועים להחריד. האכזבה - אצטדיון האמירויות. אולי זה הקהל המפונק משהו, אולי חוסר ההתאמה למגרש. אני מאוד התאכזבתי מהאצטדיון. לא הפכנו אותו לבית מספיק מאיים. ואולי הכי גרוע, כל כך הרבה תיקויים מבישים ומשחקים גרועים. למרות שניתן לזכור רגעים מרגשים מהאצטדיון בעונה הזו. הרגע המרגש - כמובן, ה 2-1 על יונייטד. לעולם לא אשכח את התמונה של ונגר מרים ידיים ופרגוסון תופס את הראש. תמונה ענקית. הרגע הכואב - ההדחה מהגביע ע"י בלקבורן. זה בעצם המשחק שסיים לנו את העונה, ועוד אחרי שהיינו יכולים (וחייבים) לנצח אותם בבית. שער העונה - ללא ספק, רובין ואן פרסי בואלי.
המשחק מול בלקבורן היה עוד לפני PSV, שזה הוא המשחק שללא ספק תקע את המסמר האחרון בארון שלנו העונה. בקשר לקהל, פרט למפח נפש שהיה מאז שער השוויון של אלכס. שאפילו עוד לפני תוספת הזמן היציעים היו ריקים כמעט לגמרי. בכול זאת יש שיפור גדול בעידוד ביחס לעונות קודמות(למרות שזה היה די ברור).
צודק, זה היה שבוע אחרי אם אינני טועה, לכן התבלבתי. בקשר לקהל, אמנם יש יותר עידוד ובאים הרבה יותר אנשים בעקבות התכולה של האצטדיון. אבל, אני מדבר על כל מה שקורה גם על כר הדשא. לא הפכנו את האצטדיון לבית שלנו. כל תוצאות התיקו המעצבנות מול קבוצות שפעם היינו נותנים להם 3 או 4 חתיכות. היום אנחנו לא מנצחים אותן בגלל נאיביות אין סופית (ויש לזה קשר להסתגלות למגרש, בנוסף לנאיביות השחקנים שמפחדים לבעוט לשער). מבחינתי, זו אכזבה ענקית.
ועדיין יותר טוב מלדלי קינג העגלה, גם עם רגל קשורה. בגילו הצעיר סחב את שוויץ לקמפיין נפלא ואת ארסנל לגמר ליגת האלופות, ומה לדלי קינג עושה? משלשל בשירותים עד עצם היום הזה.
