באופן לוגי, הייתי אומר כל קבוצה חוץ מצ'לסי. אבל לפי מה שנאמר בתקשורת בימים האחרונים - בנוסף לעובדה שהליגה הסתיימה ובכל זאת הוא לא חתם רשמית בשום מקום - נראה שזו דווקא כן.
אסיין כמעט בטוח שפותח בתור בלם ליד טרי, בולרוז נפצע ולא נכלל בסגל. גם ג'רמי פצוע. לא אומרים שום דבר על דיארה אז אני מקווה שהוא חזר מהפציעה. קאלו הולך לעלות עם דרוגבה בחוד.
ההרכב הלא רשמי של צ'לסי: צ'ך - ברידג' - אסיין - טרי - פריירה - מקללה - לאמפארד - ג'ון מיקל אובי - ג'ו קול - SWP - דרוגבה רובן וקול לא יהיו אפילו על הספסל.
על פי ה-BBC אנחנו עולים עם השיטה של העונה שעברה ועם מיקל בהרכב. צ'ך פריירה, ג'וני טי, אסיין, ברידג'י למפארד, מקה, אובי מיקל SWP, דידי, ג'ואי קול
זה טוב שקאלו נשאר על הספסל ככה יש אופציה טובה שאפשר לבנות עליה בספסל, ללמפארד יהיה חלק קריטי במשחק, אסיין יהיה עסוק בהגנה ולמפארד יצטרך לנווט ולדחוף קדימה, הוא חייב להיות פעיל ודומיננטי אחרת צ'לסי תתקשה לפתח משחק. החיסרון הכי גדול הוא של אסיין בקישור, ראינו כבר אינסוף דוגמאות העונה כמה הוא קריטי בחלק ההתקפי, כל גיחה שלו קדימה זה איום על שער היריב, אני מקווה שמוריניו אולי תידרך את מקאללה או ג'ון אובי לחפות עליו מאחורה ולתת לגנאי קצת חופש לבוא קדימה מדי פעם, למרות שאני לא רואה יותר מדי סיכויים שזה יקרה..
נראה לי ששרלטון שוקלים לבטל את השידור - בן סהר מחוץ לסגל. איזה ספסל של נכים ופצועי מלחמה. עוד לא הוחלט אם השחקנים ישבו או ישארו לשכב על מיטות הטיפולים: רובן, אשלי קול, דיארה, קאלו וקודו הגדול.
איזה ניצחון, פשוט ענק. ועוד בונוס מגיע כשלאמפארד אומר שהוא רוצה להשאר בכול הקריירה בצ'לסי. http://home.skysports.com/list.aspx?hlid=4...URES+BLUES+FANS
טוב נגמרה לה עוד עונה... אפשר לסכם. האליפות לא אצלנו העונה, אבל יש הרגשה טובה, במיוחד הרגשת גאווה בקבוצה שהתגברה על כל כך הרבה קשיים כדי להשיג את המקסימום שיכולנו להשיג. אף קבוצה בעולם לא הייתה מסיימת עונה שכזאת עם 2 תארים פלוס הגעה עד לשלבים המכריעים בתמונה גם באליפות וגם בליגת האלופות, אף קבוצה בעולם. העונה הזאת הייתה קשה, לא מבחינת כדורגל על המגרש. קשה מבחינה מנטלית, נפשית, רגשית. צ'לסי במהלך כל העונה התמודדה עם אינסוף פציעות. לדוגמא היום, הקבוצה עלתה להתמודד מול האלופה ללא באלאק, שבצ'נקו, קרבאליו הגדול. תוסיפו לכך את הפציעות האיומות של צ'ך וטרי ותוסיפו לזה את העובדה שג'ו קול ורובן לא זכו כמעט בכלל לשחק אחד עם השני, השניים האלה התמודדו עם פציעות מתחילת העונה ועד סופה וששתי השחקנים הכי מוכשרים וטכניים שלך לא משחקים רוב העונה קשה להצליח, כמעט בלתי אפשרי. העובדה שההתאקלמות של באלאק ושבצ'נקו הייתה קשה או אפילו לא הגיעה בכלל ממש ממש לא עזרה. שוב, כל קבוצה אחרת הייתה מסיימת את העונה עם 0 תארים ובטח שלא סוחבת בכל המסגרות כמעט עד הדקה ה-90. זה האופי של צ'לסי העונה שמשך עוד ועוד, השחקנים הראו עד כמה הם גדולים עם הרבה ניצחונות קשים, ניצחונות של אופי, ניצחונות שנתנו לפחות לי פרספקטיבה שונה על המשחק, ראייה שונה של שמחת הניצחון ואני יכול להגיד שאחרי העונה הזאת אני הרבה הרבה הרבה יותר גאה מאשר אחרי העונות של האליפות. אני מאוד מקווה שנראה את השלד הנוכחי ממשיך הלאה, שאני אומר שלד מבחינתי זה מוריניו, טרי ולמפארד. אבל אי אפשר שלא לציין את קרבאליו, אסיין ודרוגבה שנתנו עונה אדירה. השלושה האלו החזיקו את צ'לסי במשך העונה והיו פשוט גיבורים. הם הגיבורים שלי העונה. אז תודה לך צ'לסי על עוד עונה מוצלחת מבחינתי, עונה עם 2 גביעים, הרבה רגעים שמחים, הרבה רגעים קשים אבל שבזכותם האופי רק התחזק ואין קבוצה חמה ולוחמת כמו צ'לסי. תודה.
הנה שוב הנפת הגביע למי שרוצה לראות, זה רק החלק של ג'ון טרי: http://rapidshare.com/files/32206749/Trophy_Lift.avi
יש! יש! אני גאה כל כך בבחורים הכחולים ! משחק גדול שלנו, כמובן שהמשחק היה אחד המשעממים, מחצית ראשונה כמעט נרדמתי אבל המחצית השניה הייתה פשוט בוערת, הצגנו יכולת שיענו אנחנו "מריחים שער", שלל של הזדמניות. הארכה הייתה משעממת גם כן אבל ראינו חזרה גדולה של יוניטד למשחק, אחרי זה דרוגבה העלה אותנו ליתרון איזה אווווושששששששששששררררר !! פשוט התרוצצתי בכל הבית של סבתא שלי. אני גאה באוהדים שלנו שצעקו "זו'זה מוריניו... אולה! אולה! אולה!" פשוט שמחה גדולה, מוריניו לא יעזוב אותנו.
אסיין ודרוגבה- http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_clap.Xxx ענקים. כול אחד מהם השחקן הטוב בעולם העונה בעמדתו. עם כול הכבוד לטרי, למפארד, צ'ך וכול השאר, אלה שני השחקנים שהתעלו פשוט 2 רמות לפחות מעל כול השאר.
