קירק, אתה טועה, דפו הוא בעל כישרון ענק, סביבה יותר טובה, עם תמיכה יותר טובה מהקבוצה תהפוך אותו לשחקן מעולה. באמת שליטה מעולה ברחבה, הוא משתמש נכון בכוח ובמעט מרחב תמרון כדי ליצור לעצמו מצבים, אני מניח שכשהוא יגיע לקבוצה גדולה הוא יצליח לקבל טיפה יותר מהמצבים שהוא מסדר לעצמו ואז תראה שהוא לא רק יחסי ציבור. אריאל צודק, הוא באמת מבקיע ביחס גרוע יחסית לבעיטות שלו, אבל אני חושב שטיפה יותר אימון, או תוספת של חלוץ טוב אחר ברחבה שימשוך ממנו טיפה מגנים יסדרו את זה.
בנצור, מתי בדיוק הספקת להיות באפטון פארק או בגודיסון פארק שאתה קובע שהתמיכה שהאדון דפו מקבל גדולה יותר מזו של רוני, עם הקביעה שווסטהאם זו סביבה יותר טובה עבור שחקן כדורגל כיום אני בכלל לא אתווכח, כי ברור שזו שטות ממדרגה ראשונה. ג'רמיין דפו הוא החלוץ רע. אתה מוזמן ללכת בעצמך לבדוק מי שיחק יותר העונה, מי פתח יותר פעמים בהרכב, מי נחשב רוב העונה לשחקן מספר אחת בסגל של הקבוצה שלו (לא אמרתי אם בצדק או שלא...), וכן, בסוף בבקשה תעשה סיכום ותראה כמה זמן לקח לוויין רוני להגיע ל8 שערים וכמה זמן משחק דפו היה זקוק בשביל 11. להיות נגד כל העולם בסוגיית ווין רוני סתם בשביל לעצבן אנשים זה נורא נחמד, אבל כדאי שתבוא עם קצת יותר מאשר אמירות כמו "קצת יותר תמיכה מהקבוצה תהפוך אותו לשחקן מעולה" :roll:
לרגע לא אמרתי שרוני שחקן רע, לרגע לא אמרתי שהוא לא היה שחקן ענק, אבל נראה לי שהבום התקשורתי מוגזם מדי. ואולי לא הסברתי את עצמי, אבל ווסטהאם היא לא המקום בשביל דפו, לשחק ליד חלוץ ברמה גבוהה בקבוצה ברמה גבוהה יעלה את כמות השערים שלו בהרבה, תראה באיזו קבוצה רוני הבקיע שמונה ובאיזו קבוצה עם איזו התקפה דפו הבקיע 11, הוא הבקיע רבע מהשערים של הקבוצה שלו. דפו הוא שחקן מעולה, שלא מצליח לממש את עצמו בקבוצה שלו. אני מאמין שאם דפו היה משחק העונה באברטון הוא היה כובש פי שתיים, טיפה יותר תמיכה, קבוצה עם התקפה יותר טובה והוא יפרח.
קשה שלא להסכים שג'רמיין ירד קצת ברמה העונה, אבל למען האמת, אני לא חושב שיש שחקן אחד בסגל שלנו שלא ירד ברמה חוץ מג'ואי קול. בעונה שעברה די קאניו וקאנוטה היוו צמד חלוצים קבוע בחוד ועל דה-פו לא היה הרבה לחץ כצעיר בן 19, הוא היה עולה מהספסל מדי משחק ולעיתים מאוד קרובות היה מבקיע שער ב15-20 דקות שניתנו לו (16 שערים בעונה שעברה, עשרה מהם כמחליף). אפשר בקלות לזהות בג'רמיין שלוש תופעות כחלוץ: א. משחק הרבה יותר טוב כשהוא נכנס כמחליף (מסקנה שנובעת מהנתון שהוזכר לעיל). ב. הוא משחק הרבה יותר טוב כחלוץ בכיר מבין שני חלוצי החוד (כלומר, די קאניו או קאנוטה אינם משחקים לצידו). הוא הבקיע את מירב שעריו העונה כשאיאן פירס הבלם עלה לצידו בחוד וכשלז פרדיננד נתן לו כבוד בחצי השני של העונה. ג. הוא משחק טוב יותר שיש לצידו חלוץ או קשר התקפי יצירתי, כמו די קאניו או קאריק. הוא פשוט צריך שיצרו לו מצבים שרק שחקן יצירתי יכול ליצור לו. אני חושב שהעובדה שרב העונה די קאניו לא שיחק (סיבה מרכזית לירידה), מהווה "תירוץ" ליכולתו הירודה של דה-פו לעומת העונה הקודמת. קאריק היה פצוע זמן רב ולפיכך היה צריך ליצור לעצמו את המצבים. הוא ירד יותר לכיוון מרכז המגרש והחל בתופעת סלאלומים כושלת, במהרה התיאש מניסיונות אלו ואיבד הרבה בטחון. כשרון יש לו, אבל חלוץ מאוד תלוי במה שקורה מאחריו, העונה הרבה שחקני מפתח שלנו חסרו לדה-פו.
ואני חושב שזה מה שמבדיל אותו מחלוצים גדולים באמת תסתכל את אואן הנרי RVNוכו הם לא תלוים באף אחד וגם שהם לא במשחק הם פתאום יוכלים לתקוע גול מכריע אבל אם הוא ישאר עם ווסטהם אז ברור שבליגה השנייה יהיה לו יותר קל ואולי שם הוא צריך להתחיל לבנות את הביטחון שלו שוב ולחזור כמו גדול לפרמיר......
אלכס פרגוסון אומר כי די קאניו (33) כבר מבוגר מדי מכדי להצטרף למנצ'סטר יונייטד. האם זו האמת או שהוא פשוט טראבל-מייקר גדול מדי מכדי להמר עליו? פאולו די קאניו בנה לעצמו מעמד של אחד השחקנים הטובים ביותר של ווסטהאם בשנים האחרונות ואולי אפילו מאז ימיהם העליזים של בובי מור, ג'ף הרסט, טרוור ברוקינג ובילי בונדס. ווסטהאם הינה בהחלט הצד המפסיד בשחרורו של די קאניו מהמועדון שהוא כל כך אוהב. מאז שהצטרף די קאניו לקבוצה בינואר 1999, היא ניצחה מעט מאוד משחקים בלעדיו. נכון שדי קאניו לא תמיד יודע להחזיק את פיו נעול, אבל זה בגלל שהוא מרגיש מחוייב למועדון בצורה טוטאלית. די קאניו הוא מנהיג בעל חזון. לווסטהאם קהל אוהדים גדול, משהו כמו 35,000 איש בכל שבת שנייה. הם לא באים לראות את כריסטיאן דיילי מרחיק כדורים לקרן, או את גארי ברין נאבק בחלוצים בינוניים, אלא לראות את האיטלקי המחונן. די קאניו הגיע לווסטהאם תמורת סכום צנוע של פחות מ-2 מיליון ליש"ט והוא לבטח אחת הרכישות המוצלחות בתולדות המועדון, משהו כמו ההגעה של קנטונה למנצ'סטר יונייטד תמורת מיליון ליש"ט (וכאמור, גם על די קאניו מדברים בהקשר של מנ. יו., ובחינם, מכיוון שהחוזה שלו נגמר בסוף השנה). את הטענות כאילו די קאניו אינו מתפקד במשחקי חוץ אפשר לבטל אחרי המסירה מ-45 מטר לטרוור סינקלר במשחק בסנדרלנד. בניגוד ליכולת האיומה באפטון פארק, ווסטהאם שיחקה לא רע במשחקי החוץ, ודי קאניו כיכב - שני שערי ניצחון בצ'לסי, פנדל בפולהאם, המסירה ההיא בסנדרלנד. די קאניו הפגין בווסטהאם רמה אחרת ממה שהמועדון הורגל אליו בשנים האחרונות, והוא היווה מודל לחיקוי לצעירים. ווסטהאם משוועת לחלוצים ויהיה לה קשה למצוא חלוץ אחר בדמותו, והעובדה היא שעד כה לא הובא לו מחליף (ראוי לציין שעל הספסל מחכים לתורם הצעירים ג'רמיין דפו ומייקל קאריק). פרדריק קאנוט נפצע לתקופה ארוכה, ובכל מקרה בעונה שחלפה הוא לא פגע. לעומתו די קאניו יודע לרדוף אחרי כדורים אבודים והשקיע את נשמתו במועדון. די קאניו היווה עבור האוהדים סמל, דמות נערצת, משהו כמו דניס ברגקאמפ בארסנל או ג'יאנפרנקו זולה בצ'לסי. הוא אחד השחקנים הטכניים ביותר שלבשו אי פעם את החולצה הסגולה של ווסטהאם. גם האוהדים אהבו אותו מאוד. ביציעים של אפטון פארק יש תמיכה גדולה ברעיון שדי קאניו יהפוך למנג'ר-שחקן ומאוחר יותר למנג'ר של הקבוצה. במקביל ישנה תסיסה גדולה נגד היו"ר טרנס בראון והמנכ"ל פול אולדרידג' שמנסים לחסוך בכסף דווקא על גבו של השחקן האהוב ביותר של הקבוצה. ווסטהאם הפך להיות מועדון נטול שאיפות. לווסטהאם יהיה קשה מאוד לחזור לפרמייר ליג ללא די קאניו. נכון ש"אין שחקן שהוא יותר גדול מקבוצה", אבל במקרה הזה ווסטהאם צריכה את די קאניו יותר מאשר די קאניו צריך את ווסטהאם. ווסטהאם הפכה לקבוצה חסרת תשוקה ואמונה. הם צריכים מנהיגים על המגרש ומחוצה לו - היה לה את די קאניו על המגרש, אבל לא מנהיג מחוצה לו. גלן רודר נראה חסר אונים כשהוא עומד על הקווים ומביט בקבוצתו. הוא לא מסוגל להחדיר בשחקניו קצת מוטיבציה. ההנהלה, מצידה, מרוצה מהדרך בה מתנהלים העניינים - העיקר שהתקציב של הקבוצה מאוזן, פחות או יותר. כך נקלע המועדון למעין מלכוד 22: ההנהלה לא תפטר את רודר מכיוון שהם אינם מעוניינים לשלם משכורת גבוהה למאמן צמרת, ורודר עצמו לא יתפטר מכיוון שיהיה לו קשה למצוא לעצמו קבוצה נוספת במעמד של ווסטהאם. ההנהלה של ווסטהאם אף פעם לא הייתה חביבה במיוחד על האוהדים בשל סדרה של החלטות לא פופולריות. שחרורו של השחקן הטוב ביותר של הקבוצה עלול להיות הקש האחרון.
