סיפור האהבה שלי

דיון בסיסי שנמצא בכל מקום והיה גם באיטלקי הקודם הוא דיון חובה לדעתי, להכרה ולגיבוש הקהילה שלנו.

אין חכמות גדולות בדיון זה, זו לא מטרתו. בדיון זה אתם מוזמנים להרחיב לנו על איך התחלתם לאהוד את הקבוצה שלכם. (לצערי הרב המבחר כאן לא גדול אבל אני בטוח שהסיפורים מעניינים.) נא עשו זאת בעניין וביצירתיות ככל האפשר ולהימנע מסיפורים בני שורות בודדות שלא כתובות היטב.

את סיפורי אוסיף הלילה.

 

אין לי משהו מדוייק שבגללו התחלתי לאהוד את אינטר. זה היה מכלול של דברים - נמשכתי למשחקים שלהם בטלוויזיה(למעט ששידרו בגביע אופ"א ובצ'מפיונס, כולל כמה משחקים בערוצים זרים) יותר מאשר אצל שאר הקבוצות, שמחתי בשערים וניצחונות של אינטר והתאכזבתי שקרה ההיפך(לעומת משחקים של קבוצות אחרות באירופה, שם התוצאה לא ממש הייתה חשובה לי), שקניתי פריטים של כדורגל תמיד אוטומטית הבחירה הייתה דברים של אינטר, אינטר תמיד היו הבחירה הראשונה גם במשחקי המחשב, קראתי על אינטר ושחקניה לאורך השנים המון חומר באינטרנט - והכל התחבר לכך שהפכתי להיות אוהד שרוף של הקבוצה הזאת.

 

יבעיקרון התחלתי לאהוב את מילאן מ2003 אחרי המשחק נגד באיירן אני חושב שהיא ניצחה שם, לא יודע למה אין לי מושג אהבתי אותם וראיתי שהם ניצחו את באיירן החזקה בחוץ ובאיירן הייתה מחזיקת הכתר, קיצר סיפור ארוך.
וכל המשפחה שלי המורחבת אוהבת את יובה, ובגמר כולם ראו את המשחק ביחד וכדי שיהיה מישהו מה'רעים' אהדתי את מילאן ומשם התחלתי לאהוב אותם קצת יותר רציני. אחרי זה זה התפתח והתפתח, וגיליתי שמורן אטיאס גם אוהדת מילאן אז בכלל http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

 

הסיפור שלי קצת מצחיק ונדמה לי שסיפרתי אותו קודם:

לפני 9 שנים הייתי משחק פיפא 98 אצל קרוב משפחה, הוא תמיד שיחק עם מילאן והיה נותן לי לשחק עם אינטר, אפילו לא הייתי מכיר את השם שלהם הייתי קורא להם אינטרנט, וכמובן עם הזמן התחלתי לשחק אך ורק עם אינטר במשחקי הפיפא, אז הייתי בן 9 כמובן לא כלכך התעניינתי בכדורגל, אבל העונה שבה באמת התחלתי לעכוב הרבה אחרי הקבוצה היא הייתה העונה העצובה שבה הפסדנו את האליפות במחזור האחרון נגד לאציו, ומאז אני אוהד שרוף על אינטר.

השחקן הראשון שאהבתי בחיי זה דל פיירו הרבה בגלל יורו 2000, למרות שהוא היה שחקן יובה, אבל אחרי קצת זמן אמרתי לעצמי אני אוהד אינטר אז השחקן האהוב עליי צריך להיות שחקן אינטר וזה היה ויירי.

 

לא הבנתי כל כך מה אמרת בקשר לקוסמין קונטרה, אבל אני לא אוהב את הסמיילי המתפקע מצחוק ביחד עם המשפט http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx

 

הסיפור שלי עם הכדורגל האיטלקי מתחיל במונדיאל 1998. בהיותי אז בן 10, חווית הכדורגל הראשונה שלי היתה צפייה במשחק של נבחרת איטליה. לא הבנתי הרבה, לא הכרתי שום שחקנים ושום מועדונים, אבל כל החברים שלי עקבו אחר ההתרחשויות, אז נאלצתי להשתלב. אני זוכר שויירי ודל פיירו התחבבו עליי יותר מכולם. עקבתי אחר המונדיאל עד הגמר, ובעונה שלאחר מכן התחלתי להתעמק קצת יותר במה שקורה. החיבה לנבחרת הלאומית היתה כבר מושתתת אצלי.

http://sportsillustrated.cnn.com/soccer/world/events/1998/worldcup/news/1998/06/23/italy_austria/lg_vieri_all.Xxx

למרות שאני לא מאוקראינה אלא מרוסיה, אני זוכר שהיו משדרים הרבה משחקים של דינמו קייב מליגת האלופות. כנראה כי הם היו ה"קרובים" היחידים בשלבים המתקדמים, אבל את זה עדיין לא ידעתי. פשוט הייתי תופס מדי פעם משחקים, ולפי דברי הפרשנים הייתי מסיק שדינמו משחקת נגד הקבוצות הכי חזקות באירופה. במהרה בחור צעיר שחלק איתי את אותו השם - אנדריי, תפס את תשומת ליבי ופשוט גרם לי להתאהב במשחק שלו. במיוחד זכורים לי שני משחקים נגד ריאל מדריד, וכמובן - השערים שלו. התחלתי לעודד את הקבוצה, ובייחוד את השחקן הנפלא עם המספר 10 על הגב. מה שקרה בקיץ שאחרי אתם כבר יודעים, מילאן רכשה אותו, ואני הזדנבתי אחריו. לא היה לי שמץ של מושג מה עומד מאחורי המועדון, מי השחקנים, אבל לא לקח לי הרבה זמן כדי להכיר. זה היה בדיוק כשעליתי לארץ (גיל 12) והיו לי דאגות אחרות חוץ מכדורגל, אבל הייתי עוקב אחרי ההתפחויות שלו בכל מקרה.

http://img406.imageshack.us/img406/1592/mdf30370dc4.Xxx

נריץ 7 שנים קדימה, אני פנאט מושבע של מילאן, שבצ'נקו נשאר השחקן האהוב עליי. הספקתי לחוות איתם הרבה הצלחות והרבה כשלונות, הפכתי למומחה מתקדם בכל מה שקשור לכדורגל. קיץ 2006, איטליה זוכה בגביע העולם, פרשת הקלצ'יופולי בעיצומה, שבצ'נקו מחליט לשבור את ליבי ומודיע שהוא מתכוון לעזוב. הייתי שבר כלי, לא האמנתי שהאדם שגיחך לאור השמועות על מעבר אפשרי לצ'לסי ונשבע להיות מילאניסטה, ירק לי בפנים ומעכשיו הוא ינשק סמל אחר. מיד נזכרתי בכוונות שלי לנטוש את התחום אחרי אי הצדק הבלתי ייאמן בגמר אלופות של 2005, אבל התאוששתי מאז די מהר, הצריבה היתה זמנית בלבד, למרות שמעולם לא שכחתי. כעת זה מקרה אחר לגמרי. אין יותר מילאן כמו שהכרתי ולמדתי לאהוב. זה היה קיץ קשה, ונמנעתי מלהתעדכן כלל וכלל מה קורה בקבוצה. היו לי הרבה רגשות מעורבים, אבל לקראת פתיחת העונה הבנתי איפה אני עומד - אני מילאניסטה עד הסוף, שבצ'נקו חדל להתקיים מבחינתי. אחרי שהתגברתי על זה, אני יודע ששום דבר לא ישבור אותי יותר, אני מאוהב במילאן יותר מתמיד.

http://media.dvnet.esperia.com/milanwai/200506/24_news.Xxx

 

הסיפור שלי מתחיל בהערצה בלתי נגמרת לאלילי, הלא הוא אלבארו אל צ'יניטו רקובה. משם העניינים התגלגלו די מהר עד שהפכתי לנראזורי בגופי ונפשי!

 

אצלי הסיפור אולי ישמע מעט מצחיק, אבל בעיקרון ככה התחלתי לאהוד את מילאן.
לפני 6 וחצי שנה היה לי יום הולדת, אז הייתי בן 9, היה לי חונך וכמתנה ליום ההולדת הוא הביא לי חולצה של מלדיני (עד היום היא גדולה עליי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx ), מאז התחלתי לחבב את מילאן, התעניינתי מעט בקבוצה בתקופה הזו, ומאז 03-04, אני עוקב בקביעות אחרי מילאן, התחלתי לקרוא, להתעדכן, ולאהוב את הקבוצה באופן משמעותי לעומת ההתחלה שבה רק העדפתי את מילאן באירופה, שאי אפשר היה ממש להגדיר את זה לאהדה.

http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
בן תרשה לי להכתיר אותך כחרמן הפורום אייסוקר http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx

 

קוסמין קונטרה מלך! :aaa8:

אחד השחקנים שאהבתי יותר בתור אוהד מילאן צעיר ולא רק כי הוא גם רומני http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx , כמה הקרבה ומלחמה הייתה לו, הגירסא הרומנית אז לגאטוזו ושחקן שגם היכולת הייתה טובה רק חבל שגליאני מצא תירוץ בריב שלו בגביע ברלוסקוני או בגביע טים וזרק אותו לפח האשפה של מילאן- אתלטיקו מדריד.

 

מעניין לדעת , את מי אהדת לפניי מילאן ?
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx

 

היא מרוקאית בכלל... או שרק חצי?

 

.