ההרכבים למשחק בין ליברפול וצ'לסי: צ'לסי (4-4-2): צ'ך, אסיין, JT, TBH, אשלי, מיקל, פרנקי, מלודה, SWP, קאלו, דרוגבה ליברפול (4-4-2): ריינה, ריינה, פינאן, אגר, קארגר, ארבולה, פאננט, ג'אררד (קפטן), אלונסו, ריסה, טורס, קויט
זה לא היה מול בלקבורן? זה בסדר, סוף גנב לתלייה. הבן ז**ה נפצע http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
ברגע שראיתי את ההילוך החוזר של הפציעה של בוזי'נוב השתכנעתי שהוא שבר את הרגל באיזה 35195189531 מקומות... מישהו יודע מה איתו?
מוזר איך אני מנתח משחקים בראייה כה שונה מרובכם כאן. מוזר, משום שמבחינתי סיטי היתה ראויה יותר היום. כדורגל הוא משחק של יתרונות מול חסרונות, טעויות נגד האדר טעויות, ומילוי תפקידים נגד הכשלון שבמילוי שלהם. אריקסון בחר סגנון משחק מסויים היום, הוא ידע שמנצ'סטר (ולא משנה מה עשתה בשתי משחקיה הקודמים) היא קבוצה שתבוא לתקוף. הוא עלה במערך של חלוץ אחד וגם אותו (כולל המחליף שלו) בחר כך שזה יהיה חלוץ מקו נסוג (ובעל סגולות המתאימות למשבצת זו) וזה משום שידע שמנצ'סטר תשטוף, תתקוף ולא תנוח עד שתוביל בצורה בטוחה. ארקסון ידע שאין לו את הכלים למנוע את הדומיננטיות של היונייטד, ועל כן הוא רק רצה לנצל את החסרונות שנובעות אצל היונייטד מכך, את הטעיות שבאו יד ביד בבחירת השחקנים לסגנון שכזה, ועקב כך גם חוסר מילוי תפקידים אחרים שקשורים ברזי המשחק. ומזווית ראיה כזו, השחקנים של אריקסון הוציא את מירב היתרונות, ומנגד גימדו את החסרונות, הם טעו פחות וכמו כן מילו את התפקידים שהמאמן נתן להם הרבה יותר טוב ממה שעשו שחקניו של המנג'ר הסקוטי. ואותי הרשים דווקא המגן הקרואטי.
אתה די צודק, אריקסון טקטיקן ידוע (לא לטעמי אבל חייבים להודות), וההכנה שלו למשחק הייתה טובה יותר מזאת של פרגסון. אומנם על המגרש זה היה נראה כאילו מנצ'סטר שולטת, אך זה מה שאריקסון רצה שיקרה עד גבול מסויים בכך שהעמיד 2 קווי הגנה ברורים ודאג לצאת למתפרצות בצורה די יעילה. אז מנצ'סטר הניעו והניעו, אך היה לנו די קשה לסכן את השער (אומנם היו כמה הזדמנויות, אבל תמיד יש בכדורגל). בסך הכל עבודה טובה של אריקסון חייבים להודות.
שני ריינה, מצוין. במקום TBH אתה יכול לקרוא לו טבח. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
uritotti "מוזר איך אני מנתח משחקים בראייה כה שונה מרובכם כאן. מוזר, משום שמבחינתי סיטי היתה ראויה יותר היום" זה ההבדל בינינו,אנחנו מעדיפים לראות כדורגל,אתה מעדיף לראות דבר מוזר שנקרא כדורגל איטלקי והגנה זה טוב ויפה,וטאקטיקה זה טוב ויפה אבל אם טבז כובש בנגיחה מול שער ריק בדקה ה 90 כל התיאוריה שלך היתה הולכת לפח,בעוד שהתיאוריה שלנו,של כדורגל התקפי,ברוב הפעמים מנצחת ובהנאה.
אין לי בעיה עם קבוצות שמשחקות קשוח, אגרסיבי וכו'..אחת הדרכים העיקריות איך לעצור את היכולת הטכנית של ארסנל, ואני מכבד את זה. אבל מה שבלקבורן עושה היום זה פשוט ביזיון, היא פשוט מכסחת ללא הרף! לא פיזיות ולא נעליים, פשוט נכנסת עמוק בתוך הרגליים של כול שחקני ארסנל. כמובן...גאלאס נפצע. לגבי כדורגל, אנחנו בסה"כ יותר טובים. היו לנו 2-3 מצבים נוספים בנוסף לגול, גם לבקבורן היה מצב אחד נהדר. איש המחצית שלי הוא סאנייה. לגבי אדוארדו, אפשר לראות שבאמת מדובר בכדורגלן נהדר. יש לו כדורגל לבחור.
לא נכון. גם גול של טבז וזו עדיין הצלחה טקטית, כי הם עדיין דפקו אותנו ולא הפסידו. מה גם שטבז לא כבש, ותמיד גם מזל משחק בטקטיקה (המזל הולך עם הטקטיקנים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx )
מחצית בלנקשייר, 1-0 לארסנל. הצטרפתי בדיוק דקה לפני הגול, כך שפיספסתי את הפתיחה של המשחק, גול של ואן פרסי שדחק פנימה אחרי עירבוביה ברחבה (איך ססק לא שם את זה, השד יודע). וולקוט בהזדמנות מדהימה של 2 על אחד לא החליט אם למסור או לבעוט ויצא לו באמצע, חבל. בנוסף קורה מפחידה של בלקבורן. בלקבורן במשחק פיזי וכסחני כרגיל, וכרגיל בניצוחו של רובי סאבאג'. מה שכן, באמת התרשמתי שהשחקנים של ארסנל נחושים לא לוותר על המשחק הפיזי, לא מתביישים להתלכלך ולשחק חזק שצריך. נקווה שכך זה ימשך עד סוף המשחק, ובלקבורן יסיימו אותו עם 7 שחקנים.
בדיוק. גם אם היית משחק את המשחק הזה עוד 10 פעם רצוף, מנצ'סטר עדיין היתה שוטפת את המגרש, משום שזו המסורת שלה, כיוון שיש לה את השחקנים המתאימים לכך, מפני שזו שיטת המשחק הקבוע שלה, מאחר שזה מנצ'סטר יוניטד. אריקסון ציפה את זה מראש, הוא הבין שאין לו את הכלים לנצח את מנצ'סטר בשיטה שלה. לא סתם ציינתי את הנושא שהחלוץ היחיד בהרכב היה דווקא בוז'נוב ולאחר שנפצע נכנס דווקא מפנזה וביאנקי שפתח בשתי המשחקים הקודמים נשאר בחוץ. זה מכיוון שהעובדה שאריקסון העדיף חלוץ שמשחק רחוק יותר מהשער, לעומת ביאנקי שהוא חלוץ רחבה משום שידע מראש שמנצ'סטר תתקוף והמשחק יתנהל יותר קרוס לשער של הסיטי ולכן העדיף חלוץ שישחק קרוב יותר לקשריו (כי ידע שהם יהיו בקו אחורי יותר) מאשר חלוץ שיתבודד ליד שער היריב. העובדה שמצ'סטר שיחקה את המשחק הטבעי שלה, לא הפך אותה לראויה יותר. אלא העובדה שהקבוצה של אריקסון הוציא מכך את המירב היא זו שהופכת את הסיטי לראויה יותר.
