כרגע הגעתי הביתה מהפגנת המורים בתל-אביב. יש אלהים, רק בלי שטויות עכשיו!! COME ON ENGLAND כאן נפתח ההימורים על מי ישבור את ה"מטאטרסל" שלו חודש לפני האליפות. :aaa12: :aaa12: :aaa12:
מצחיק איך שהעולם הזה פועל. עד לפני 4 שנים חייתי בשכנות לשני תושבי פתח תקווה מבטן ולידה, גיא לוזון ועומר גולן. הראשון העמיד מולי צד רכרוכי שאפשר לקבוצה שלי לחלוף על פניו בקלות תוך שהוא מגשים לי חלום קטן, השני אולי הצליח להציל לי את הקיץ שעמד להירצח בטרם עת. שלשום הרגשתי לא טוב וקמתי בבוקר בהרגשה קצת יותר טובה, אמרתי לעצמי שזה כבר סימן טוב ומהבוקר התהלכתי בחולצת האריות שקניתי בטיול האחרון ללונדון, הרגשתי די אופטימי אפילו כשחלפתי על פני שני ילדים עם צעיף של רוסיה בדרך לרמת גן. זה קצת עצבן אותי אפילו שידעתי שלפני כמה חודשים הייתי במשבצת די זהה לשלהם. את המשחק ראיתי אצל חבר, ראינו מחצית ראשונה של הסקוטים (נעשה להם עוול, היו טובים יותר) והעברנו למשחק של ישראל. כששרו את "התקווה" פתאום התכווצה לי הבטן, קצת מהתרגשות וגם כי הבנתי במי אני תלוי, לקחתי לגימה ארוכה מהבירה ויצאנו לדרך. היה משחק שופף מאוד, דווקא לפרקים ישראל נראתה מצויין והתחלתי להאמין שזה אפשרי, אבל כל התקפה של הרוסים לוותה בהתקף חרדה. את הגול של ברדה לדעתי כל רחוב יהודה המכבי שמע. כשהרוסים כבשו הייתי בטוח שזה גמור, זה היה נראה כמו שחזור מדוייק של ההפסד שלנו במוסקווה, שתיתי שני שוטים להקל על הכאב הקרב ווהתחלתי להצטער שדווקא בשביל נבחרת כזאת איבדנו את המקום בטורניר. זה נמשך ונמשך, ואז הגיע השכן לשעבר, שאולי קנה לעצמו שכן חדש - בשפילד, לונדון או ברמינגהאם. בדרך חזרה הביתה היה קצת בלגן כי הראש לא היה מחובר ובמקום לעלות על איילון המשכתי על רוקח ונתקעתי כשעזרו להוציא מהחניונים את האוהדים, ישר עברתי לנתיב הימני ובכל פעם שעבר אוהד רוסיה סימנתי לו על סמל שלושת האריות במבט מתגרה, קיבלתי קללות (שלא שמעתי), אצבעות משולשות וסתם מבטים של "מי הדפוק הזה". בסופו של דבר אם הייתה עולה רוסיה, זה היה בחסד של שופט עיוור ודשא מפלסטיק, ולא בזכות. נכון שגם לנו לא ממש מגיע אבל אני לפחות מתנחם בעובדה שלרוסיה לא מגיע יותר. זה כמובן עדיין לא גמור ואני עדיין חושש מאוד מיום רביעי. סטרטפורד הרגיע אותי שהכל לפרוטוקול, אבל לא יודע... על הראש כרוב אני לא סומך, ועדיין מחזיק אצבעות לאנדורה (בתפקיד לוקסמבורג בסרט מייק באסט). MIKE BASSETT FOR ENGLAND! :aaa12:
we'll play 4-4-fucking-2 אפשר להגיד הכל על תרבות הכדורגל האנגלית, אבל הם יודעים לייצר סרטים מעניינים.
בקשר למשחק עצמו בין ישראל לרוסיה, הרוסים כמו שאפשר היה לראות לאורך כל הקמפיין וגם נגד אנגליה כולל בניצחון שלהם עלינו,נבחרת בינונית מינוס, אנחנו צריכים לדפוק את הראש בקיר שהגענו למצב של טובות של ישראל ואיך לא סיימנו את הסיפור בבית הזה מוקדם יותר. ישראל,מחצית ראשונה שגרמה לחבר שלי להתקשר אלי מאנגליה ולהגיד וואוו,מחצית שנייה כל החולי של הכדורגל הישראלי,חוזרים להסתגר בהגנה,שום ארגון,אף אחד לא לוקח אחריות,הכל מקרי,מאמן אנמי עם חילופים לא קשורים(מזכיר איזו נבחרת אחרת מהבית הזה) 2 שחקני מרכז השדה,תמיר כהן וגל אלברמן,אין להם מקום ברמת נבחרת,אפורים,איטים,חסרי יכולת מינמלית של מעבר, עוד ניצחון בגארבג' טיים אלא אם כן קשטן יהיה חכם לשם שינוי ומפה ייקח את הצעירים ובאמת ישתמש בהם בקמפיין הבא. הפוך על הפוך.
היוע"מ של ההתאחדות כאן בארץ מקבל החלטה נכונה בנוגע למרצדס. מעבר לעניין של ההגינות ש 14 ישראלים נלחמו אתמול ולא רק כובש השער, כל הנושא נראה לי לא לעניין. אולי עדיף שבפיפ"א יתחילו להזיז חוקים ברורים נגד הדברים האלה שדווקא לא אופיינים לאנגלים ויותר מזכירים ספרד ואיטליה. סטרטפורד: אני לא רואה מאות מועמדים לנבחרת ישראל במקום אלברמן וכהן.
מה גם שלא ראיתי בעיה מיוחדת עם תמיר כהן ואלברמן, להיפך. הם היו מצויינים, עשו את עבודת הקשר האחורי על הצד הטוב ביותר, כל תיקול שנכנסו אליו כמעט יצאו מנצחים, הצליחו לשבש הרבה התקפות של הרוסים, עשו עבודה מצויינת. בנוגע למשחק המעבר, אני בטוח שזה משהו שקשטן לא דרש, לדעתי קשטן הבהיר להם להתרכז בחלק ההגנתי ולא להתפרע למעלה, להשאיר את זה ל-4 שחקנים למעלה. בכלל, אלברמן לטעמי רמה מעל הנבחרת הזאת.
סטרטפורד עכשיו שמעתי את הסיפור על אנה פרנק ואני בהלם ! יכול להיות שאנחנו אלופי אירופה ! מעכשיו החלטנו אני ועופר שאומרים "אנה פרנק" לפני ותוך כדי המשחקים של אנגליה. גם הפוך על הפוך. נראה עכשיו מי ינצח אותנו בפנדלים ! קודם נעבור את קרואטיה.... אנה פרנק.
במחצית הראשונה לפחות תמיר כהן היה נהדר, הפתיע אותי מאוד. מי שממש לא לרמה של הנבחרת היו שני המגנים שגרמו לי לכ"כ הרבה התקפי לב - זיו ושפונגין. אין בישראל שחקנים יותר טוב לשים שם? מול קרואטיה מערך כריסמס פודינג. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
תמיר כהן מזכיר לי את זוקורה, שחקן אפור שאוהב לבעוט מרחוק וחושב שהוא כוכב. לפעמים הוא תורם קצץ, בד"כ לא, ואם כן אז זה רק להגנה ולא חס וחלילה להתקפה. הסיבה היחידה שהוא בנבחרת זה שאבא שלו היה שחקן בליברפול ויש לו השפעה בכדורגל השיראלי. פשוט אפס.
מה הסיפור הזה על אנה פרנק? ארתור שמר על מעטה חשאיות, אני דורש לדעת גם כן! אני ואיתי כבר מפנטזים על טיול אבל כמובן שהכל מוקדם, הכי חשוב שהקיץ לא מת בטרם עת, אני באופן אישי מעדיף את אוסטריה על פני שוויץ.
בקשר לאנה פרנק,הסודיות נשמרת מטעמי ביטחון. בקשר לתמיר כהן,הוא נלחם אבל לפעמים בנחפזות עם תיקולים ועברות טיפשיות,בקלות יכול היה להסתבך עם כרטיס צהוב שהיה משפיע על המשחק הלחימה שלו, אלברמן איטי ומסורבל, לשניהם אין שום דבר להציע מעבר למלחמה.
